זכויות יוצרים ובעלי מקצועות חופשיים

בפסק הדין בעניין רו"ח זאב שלום נ' אלמגור בריטמן (2011) חוזר בית המשפט המחוזי על הלכה שיש לה חשיבות רבה לבעלי מקצועות חופשיים, דוגמת רואי חשבון, עורכי דין, מהנדסים, רופאים וכיוב' – כל בעל מקצוע שחלק מעבודתו כרוך ביצירת תוצר מילולי המתבסס על מקצועיותו והתאמת סטנדרטים ידועים למקרה ספציפי.

במקרה זה דובר (ואני אפשט את העובדות) ברואה חשבון אשר העתיק 2 פרקים מתוך 8 מחוות דעת של רואה חשבון אחר וכן חלקים משמעותיים מיתר הפרקים. המעתיק גם הוסיף הרבה משלו לחוות הדעת, כמו גם הוכיח שחלק מהחלקים המועתקים הועתקו בעצמם מפסק דין של בית המשפט.

בית המשפט קבע (בין השאר) כי הגדרת "יצירה ספרותית" בחוק הינה מרחיבה, ולפיכך חוות דעת נכללת בגידרה.

כן קבע, שכדי להנות מהיות היצירה מוגנת, די בהוכחה ברמה בסיסית, כי היצירה לא הועתקה מאחר, כמו גם שהושקעה בה מידת השקעה מינימלית.

חשוב לשים לב שההשקעה במקרים של חוות דעת מקצועית, יכולה להיות לאו דווקא בניסוח הטקסט, כמו גם באיסוף החומר המהווה את לב חוות הדעת.

מכיוון שנקבע שמדובר ביצירה מוגנת, מכריע השופט שמדובר בהעתקה. נכון, הועתקו רק 2 פרקים מתוך 8, אולם גם בפרקים האחרים היה מכלול טקסטים שהועתק, באופן שלדעת בית המשפט היווה העתקה.

בנסיבות, עילת עשיית עושר נדחתה, בין היתר משום שהנתבע הוסיף חלקים מהותיים לחוות הדעת, אולם עילת הפרת זכות היוצרים נתקבלה, ובית המשפט פסק פיצוי בסך 15,000 ש"ח (לא 100,000 ש"ח כמבוקש).

השורה התחתונה: פסיקת בתי המשפט האחרונה הולכת ומגנה על יצירותיהם של עוסקים עצמאיים שהן יצירות פונקציונאליות למהדרין. [הערת המחבר: פסיקה דומה ניתן למצוא גם ביחס להגנה על כתבי טענות שחיברו עורכי דין]

לכן, ברור כי מפאת כבודו של אדם, כמו גם מפאת הזהירות – אסור להעתיק תוצרים מקצועיים של חברים למקצוע, אולם אין כל מניעה להסתמך עליהם, "לעמוד על כתפיהם" וליצור תוצרים טובים ומותאמים יותר. מי שיעשה זאת בצורה הנכונה, ירוויח.

המאמר נכתב ב-2011 ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי. המאמר אינו מתעדכן ונותר באתר בשל הנושא המעניין בו הוא עוסק.

עודכן לאחרונה ב-5.1.2023.