קרדיט (זכות מוסרית) – האם אלמנט חשוב בדיני זכויות יוצרים?

פעמים רבות טענת ההגנה של מפר זכויות יוצרים היא "אבל נתתי קישור וקרדיט, מה הבעיה"?

מסתבר שיש בעיה. קישור וקרדיט אינם פותרים את בעיית הפרת זכות היוצרים, אלא מונעים טענה בדבר הפרת זכות מוסרית.

בדין הישראלי, הקרדיט (זכות ההורות – attribution ) הוא חלק משאלת הזכות המוסרית, בעוד שבינו לבין זכות יוצרים אין השפעה רבה, למעט מקרים מסויימים דוגמת השאלה האם ניתן להנות מהגנת השימוש ההוגן, כמו גם בשאלת היקף הפיצוי בגין הפרת זכות יוצרים וכדומה.

מצד שני, האם לבעלי הזכויות – הקרדיט עצמו אינו בעל חשיבות רבה?

פרופ' גולדמן מפנה אותנו למאמר של כריסטופר ספרינגמן שמנסה לבחון מה משקל זכות הייחוס ("הקרדיט") בזכויות קניין רוחני.

כותב המאמר חושף (על בסיס ניסויים שערך ופירט במאמר), כי יוצרים מסכימים בדרך כלל לקבל סכומי כסף נמוכים בהרבה בתמורה לייחוס ופרסום בהיקף משמעותי. כאשר צלמים מקצועיים הועמדו בין הברירה של פרסום במדיה משמעותית לעומת תשלום גבוה בעבור התמונה, מרביתם העדיפו את הפרסום (והדבר מדבר בעד עצמו. בעולמנו אנו, עיקר ההשקעה של היוצרים השונים הינה בנסיון להביא את הקהל להכיר ביצירתם).

כלומר, היוצרים עצמם מכירים בנטל הכבד שמחייב אותם להתגבר על מכשולים משמעותיים בהפצת התכנים והגעה לקהל הלקוחות באופן שיאפשר היכרות עם יצירתם ועימם. נדמה לי שכל אמן ויוצר, מבין זאת בעצמו, מבלי שיהיה צורך במחקרים שיאמרו זאת.

כותב המאמר מוסיף אלמנט מעניין, והוא שקביעת חובת מתן קרדיט בכל מקרה בעצם תפגע ביוצרים, בכך שהיא תיטול מהם את אחד מאמצעי המשא ומתן להשגת מחיר גבוה יותר תמורת ויתור על הקרדיט. בדין הישראלי, אכן הזכות המוסרית ניתנת לויתור ואינה מנדטורית.

אנצל מאמר זה כדי להבהיר נקודה חשובה שחוזרת על עצמה בפניות רבות של לקוחות – גם אם נתתם קרדיט, גם אם נתתם לינק למקור וגם אם אתם תורמים ליוצר ולא פוגעים בו – ברוב המקרים העתקה או שימוש ביצירה מוגנת יהיה אסור.

מצד שני, גם אם השימוש שאתם מבצעים ביצירה מוגן – שימוש בלי מתן קרדיט יחשב הפרה של הזכות המוסרית.

המאמר נכתב ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-16.08.2021.