הפרת רשיון או הפרת זכות יוצרים?

שמע שאלה משעממת ולא מעניינת? תחשבו שנית. יש לכך משמעות כספית ומשפטית לא מבוטלת בתביעות רבות. ראו דוגמא.

 לפני כמה ימים הוציא בית המשפט האמריקאי במחוז התשיעי (בית משפט "נחשב" יחסית בתחומי הקניין הרוחני והאינטרנט) החלטה מעניינת בנושאי הפרות רשיון והפרות זכויות יוצרים.

 עיקרה של ההחלטה פרשה שיזמה חברת MDY, יצרני בוט ה-Glider, בעקבות פניה של בליזארד (World of Warcraft מצלצל מוכר?) האליה צורף מכתב Cease and Desist. MDY הפיצה "בוט" שמטרתו לשחק עבור השחקנים ב-WOW ובליזארד לא אהבה את הרעיון.

המממ, למה שתרצו שמישהו ישחק עבורכם במשחק שלכם? התשובה הפשוטה היא – כדי לצבור נסיון ומשאבים (משהו דומה ל-gold farming אבל במשאבי משחק).

 בבית המשפט הראשון, באריזונה, נקבע ש-MDY מפרה הפרה תורמת את זכויות היוצרים של בליזארד (כלומר, גורמת למשתמשים להפר ומעודדת אותם) וכן את תנאי רשיון השימוש. כלומר, העמדה הבסיסית היתה שהמשתמשים המפעילים בוט בניגוד לתנא השימוש מפרים את זכות היוצרים של בליזארד ולכן MDY אחראית בהפרה תורמת המעודדת את הפרת המשתמשים.

 לגבי הפרת זכות היוצרים, טענה בליזארד להפרה של תנאי השימוש שלה, שקובעים –

 “You agree that you will not (i) modify or cause to be modified any files that are a part of the Program or the Service; (ii) create or use cheats, bots, “mods”, and/or hacks, or any other third-party software designed to modify the World of Warcraft experience; or (iii) use any third-party software that intercepts, “mines”, or otherwise collects information from or through the Program or the Service. Notwithstanding the foregoing, you may update the Program with authorized patches and updates distributed by Blizzard, and Blizzard may, at its sole and absolute discretion, allow the use of certain third party user interfaces.”

 אין חולק שהגליידר מפר את התנאי הזה. אבל הדגש בתיק זה נבע מהפרה שבוצעה על ידי המשתמשים, ו-MDY לא ביצעה הפרה אלא רק סייעה (אולי) להפרה, קרי – הפרה תורמת.

 בית המשפט של הערעור ביצע אבחנה מעניינת לגבי ההפרה הנדונה.

בית המשפט קבע, שאם המשתמש מבצע הפרה של זכות יוצרים בלעדית, הרי זו הפרת זכות יוצרים ואזי זכאי הנפגע לסעדים הקבועים לעניין זה בחוק כמו פיצויים ללא הוכחת נזק, צו מניעה וכדומה. אילו היה מדובר בהפרת זכות יוצרים (של המשתמשים), הרי שמי שסייע לה ועודד אותה היה נחשב מפר הפרת תורמת.

 לעומת בית המשפט הראשון, קבע בית המשפט שלערעור, שהפרת תנאי רשיון שאינם קבועים בחוק כזכות בלעדית ליוצר, אינה מהווה הפרת זכות יוצרים אלא רק הפרת הסכם, ואזי הסעדים והזכויות משתנים. הנפגע אינו זכאי לפיצוי בלא הוכחת נזק, צו מניעה אינו הסעד הראשון במעלה וכדומה.

 כך למשל אם הרשיון אוסר על יצירת יצירה נגזרת, הרי מדובר בזכות בלעדית של בעל זכות היוצרים והפרת הרשיון בנושא זה כמוה כהפרת הזכות. מנגד, איסור על הפרעה לשחקן אחר אינה זכות בלעדית לבעל זכות היוצרים אלא זכות חוזית "רגילה", שאינה הפרת זכות יוצרים.

 התנאים לכך שמדובר בהפרת זכות יוצרים, להבדיל מהפרת רשיון, הינם שעל הפעולה המפרה לחרוג מהיקף הרשיון, כמו גם להיות אחת מהפעולות השמורות בחוק באופן בלעדי לבעל זכות היוצרים.

 לאבחנה זו חשיבות מכמה בחינות, הן מבחינת עצם שאלת האחריות והן מבחינת הסעד והפיצוי. אם מדובר בהפרת זכות יוצרים הרי, כאמור, MDY חבה בהפרה תורמת, בעוד שאם מדובר בהפרת רשיון בלבד, אין כל הפרת זכות יוצרים בפעולתה. כתוצאה מכך הסיכוי לקבל צו מניעה, הפיצוי הכספי שבית המשפט רשאי לפסוק ואלמנטים נוספים מקבלים משנה תוקף.

 חשוב לציין שבפסק דין זה נדונו נושאים נוספים דוגמת שאלת עקיפת אמצעי נז"ק (DRM), שאלת מכירה או רשיון שימוש, שאלת ביטול הרשיון אם מופרים תנאי השימוש וכדומה, אליהם לא התייחסתי כאן.

תגובות גולשים