זכויות יוצרים ובעלי מקצועות חופשיים

בפסק הדין בעניין רו"ח זאב שלום נ' אלמגור בריטמן חוזר בית המשפט המחוזי על הלכה שיש לה חשיבות רבה לבעלי מקצועות חופשיים, דוגמת רואי חשבון, עורכי דין, מהנדסים, רופאים וכיוב' – כל בעל מקצוע שחלק מעבודתו כרוך ביצירת תוצר מילולי המתבסס על מקצועיותו והתאמת סטנדרטים ידועים למקרה ספציפי.

 

במקרה זה דובר (ואני אפשט את העובדות) ברואה חשבון אשר העתיק 2 פרקים מתוך 8 מחוות דעת של רואה חשבון אחר וכן חלקים משמעותיים מיתר הפרקים, אם כי הוסיף הרבה משלו לחוות הדעת, כמו גם הוכיח שחלק מהחלקים המועתקים הועתקו בעצמם מפסק דין של בית המשפט.

בהתבסס על רשימת פסקי דין קודמים שעסקו בזכויות יוצרים במסמכים משפטיים,  קבע בית המשפט מספר קביעות המבהירות את השאלה: איזו יצירה מוגנת בזכויות יוצרים. בין השאר קבע, כי הגדרת "יצירה ספרותית" בחוק הינה מרחיבה, ולפיכך חוות דעת נכללת בגידרה. כן קבע, שכדי להנות מהיות היצירה מוגנת, די בהוכחה ברמה בסיסית, כי היצירה לא הועתקה מאחר, כמו גם שהושקעה בה מידת השקעה מינימלית. חשוב לשים לב שההשקעה במקרים של חוות דעת, יכולה להיות לאו דווקא בניסוח הטקסט, כמו גם באיסוף החומר המהווה את לב חוות הדעת.

במצב כזה, נקבע שמדובר ביצירה מוגנת, ואז מבחן עיני השופט הביא אותו למסקנה שהיצירה הועתקה. נכון, הועתקו רק 2 פרקים מתוך 8, אולם גם בפרקים האחרים היה מכלול טקסטים שהועתק, באופן שלדעת בית המשפט, הועתקה היצירה (כאן אני מבקש להפנות את שימת ליבכם לכך שעל פי חוק, העתקת חלק שאינו "מהותי" ביצירה אינו מהווה הפרה. מה הוא חלק מהותי זו שאלה אחרת, עובדתית בעיקרה, אך חשוב לשים את ליבנו לכך).

בנסיבות, עילת עשיית עושר נדחתה, בין היתר משום שהנתבע הוסיף חלקים מהותיים לחוות הדעת, אולם עילת הפרת זכות היוצרים נתקבלה, ובית המשפט פסק פיצוי בסך 15,000 ש"ח (לא 100,000 ש"ח…).

השורה התחתונה: פסיקת בתי המשפט האחרונה הולכת ומגנה על יצירותיהם של עוסקים עצמאיים.

למרות זאת, נדמה שבפועל בתי המשפט אף יאפשרו העתקות מאותן יצירות, אם אותן העתקות לא תהיינה בוטות ומקיפות מדי, בנסיבות.

לכן, ברור כי מפאת כבודו של אדם, כמו גם מפאת הזהירות – אסור להעתיק תוצרים מקצועיים של חברים למקצוע, אולם אין כל מניעה להסתמך עליהם, "לעמוד על כתפיהם" וליצור תוצרים טובים ומותאמים יותר. מי שיעשה זאת בצורה הנכונה, ירוויח.

תגובות גולשים