כתבו עלינו

  רוצים להכיר אותנו יותר? בואו תקראו מעט ממה שנכתב עלינו בעיתונות.

 
SMX
15.01.2012
As an Intellectual Property and Internet law expert, Yoram runs a boutique legal firm specializing in internet ventures, mobile applications, commercializing IP and related contracts and litigation. Yoram represents various Internet entrepreneurs, and has vast experience in legal aspects of SEO, website management and other technology related matters (such as relevant contracts litigation, copyright & trade mark issues, terms of use, privacy policies, e-commerce, spam, privacy, etc.) Yoram holds a Bachelor of Law (LL.B.) and Masters of Law (LL.M.) from Tel Aviv University, works with ISOC-IL and lectures on a veriety of technology and law related subjects in various conventions.

Yoram Lichtenstein Attorney, Yoram Lichtenstein, Attorneys at Law

As an Intellectual Property and Internet law expert, Yoram runs a boutique legal firm specializing in internet ventures, mobile applications, commercializing IP and related contracts and litigation. Yoram represents various Internet entrepreneurs, and has vast experience in legal aspects of SEO, website management and other technology related matters (such as relevant contracts litigation, copyright & trade mark issues, terms of use, privacy policies, e-commerce, spam, privacy, etc.) Yoram holds a Bachelor of Law (LL.B.) and Masters of Law (LL.M.) from Tel Aviv University, works with ISOC-IL and lectures on a veriety of technology and law related subjects in various conventions.

לכתבה המלאה לחצו כאן 
הארץ
08.03.2010
כחמש שנים לאחר שדחה את תביעת ידיעות אחרונות ומעריב נגד אתר לוחיות הדרושים אולג'ובס, בית המשפט שב ומאשר את זכותו של אתר אינטרנט ללקט מידע מאתרים אחרים ולהציגם מחדש. בסוף השבוע נדחתה תביעת אינדקס החוגים חוגל (hoogel.co.il) נגד האינדקס חוג(hug.co.il). בית המשפט קבע כי "לא קיימת זכות יוצרים לתובעת בליקוט המידע שבאתר חוגל". שני האתרים הם אינדקסים לחוגים, סדנאות, קורסים ופעילות לשעות הפנאי. מפעילי חוג הם גיא כהן וערן רביב, שהיו מבין מייסדי הרשת החברתית מקושרים. בתביעה דרשו חוגל, באמצעות עו"ד אושר בן עזרי ממשרד נעמי אסיא, לחייב את מפעילי חוג להסירו מהרשת וכן לאסור עליהם להשתמש בתכנים המפורסמים בחוגל. לטענתם אתר חוג העתיק ללא רשות מידע מאתר חוגל. לתביעה הצטרפו גם כמה מפרסמים שטענו כי נפגעו מהעתקת התכנים. אחת הסיבות לכך היא שלאחר שהתוכן מועתק לאתר אחר, מפרסם המודעה אינו יכול לשנותו עוד, אם למשל ימי ושעות הפעילות של החוג משתנים. אורנשטיין קבע כי "אין למפרסם כל זכויות בתוכן המודעה, במובן שניתן למנוע מלוחות מודעות ואתרי חיפוש לפרסם את המודעה, גם ללא אישורו של המפרסם". הוא נימק את החלטתו בך שאינו רואה כל יצירתיות או מקוריות במודעת פרסום". עם זאת השופט לא שלל כי אם יימצאו בעתיד מקרים שבהם יכללו במודעה תוכן או עיצוב חדשני, "פרי עמל והשקעה שיהיה בו יסוד של מקוריות, יהיה מקום לשקול האם אין מקום להגן על זכויות הבעלים". השופט הטיל על אתר חוגל לשאת בהוצאות המשפט של חוג בסך 50 אלף שקל. חוג יוצגה על ידי עו"ד יורם ליכטנשטיין

ליקוט מידע מאתרים לא מפר זכויות יוצרים

כחמש שנים לאחר שדחה את תביעת ידיעות אחרונות ומעריב נגד אתר לוחיות הדרושים אולג'ובס, בית המשפט שב ומאשר את זכותו של אתר אינטרנט ללקט מידע מאתרים אחרים ולהציגם מחדש. בסוף השבוע נדחתה תביעת אינדקס החוגים חוגל (hoogel.co.il) נגד האינדקס חוג(hug.co.il). בית המשפט קבע כי "לא קיימת זכות יוצרים לתובעת בליקוט המידע שבאתר חוגל". שני האתרים הם אינדקסים לחוגים, סדנאות, קורסים ופעילות לשעות הפנאי. מפעילי חוג הם גיא כהן וערן רביב, שהיו מבין מייסדי הרשת החברתית מקושרים. בתביעה דרשו חוגל, באמצעות עו"ד אושר בן עזרי ממשרד נעמי אסיא, לחייב את מפעילי חוג להסירו מהרשת וכן לאסור עליהם להשתמש בתכנים המפורסמים בחוגל. לטענתם אתר חוג העתיק ללא רשות מידע מאתר חוגל. לתביעה הצטרפו גם כמה מפרסמים שטענו כי נפגעו מהעתקת התכנים. אחת הסיבות לכך היא שלאחר שהתוכן מועתק לאתר אחר, מפרסם המודעה אינו יכול לשנותו עוד, אם למשל ימי ושעות הפעילות של החוג משתנים. אורנשטיין קבע כי "אין למפרסם כל זכויות בתוכן המודעה, במובן שניתן למנוע מלוחות מודעות ואתרי חיפוש לפרסם את המודעה, גם ללא אישורו של המפרסם". הוא נימק את החלטתו בך שאינו רואה כל יצירתיות או מקוריות במודעת פרסום". עם זאת השופט לא שלל כי אם יימצאו בעתיד מקרים שבהם יכללו במודעה תוכן או עיצוב חדשני, "פרי עמל והשקעה שיהיה בו יסוד של מקוריות, יהיה מקום לשקול האם אין מקום להגן על זכויות הבעלים". השופט הטיל על אתר חוגל לשאת בהוצאות המשפט של חוג בסך 50 אלף שקל. חוג יוצגה על ידי עו"ד יורם ליכטנשטיין

לכתבה המלאה לחצו כאן 
הארץ
21.12.2009
Attorny Yoram Lichtenstein, who represented the site's owner, called the ruling "a ground-breaking decision by a brave judge who is the first to stand up and defend the public's basic rights, rather than those of corporations."

Court: Live webcasts of sports events on Internet don't violate copyrights

Attorny Yoram Lichtenstein, who represented the site's owner, called the ruling "a ground-breaking decision by a brave judge who is the first to stand up and defend the public's basic rights, rather than those of corporations."

לכתבה המלאה לחצו כאן 
לקריאת כל 8 הכתבות לחצו 
 
The Marker
09.03.2010
השופט אורנשטיין קבע כי לאתרי לוחות אין זכויות על תוכן המודעות המפורסמות בהם

ליקוט מידע מאתרים לא מפר זכויות יוצרים

השופט אורנשטיין קבע כי לאתרי לוחות אין זכויות על תוכן המודעות המפורסמות בהם

לכתבה המלאה לחצו כאן 
The Marker
05.11.2009
עורכי דין רבים הבינו כמה חשוב לחלוק את הידע שלהם עם הקולגות - ועם הלקוחות הפוטנציאלים

זכות האזרח לגלוש

עורכי דין רבים הבינו כמה חשוב לחלוק את הידע שלהם עם הקולגות - ועם הלקוחות הפוטנציאלים

לכתבה המלאה לחצו כאן 
The Marker
06.09.2009
"לא כל אחד יכול מעכשיו לשדר תוכן באינטרנט ולהפר זכויות יוצרים, אבל הפסיקה מבהירה שיש מקרים שבהם לא מדובר בהפרת זכויות יוצרים" - כך מסכם עו"ד יורם ליכטנשטיין את ההחלטה לא למנוע מהאתר livefooty.org לשדר את משחקי הפרמיירליג.

"מותר להפר זכויות יוצרים באמצעות שימוש הוגן"

"לא כל אחד יכול מעכשיו לשדר תוכן באינטרנט ולהפר זכויות יוצרים, אבל הפסיקה מבהירה שיש מקרים שבהם לא מדובר בהפרת זכויות יוצרים" - כך מסכם עו"ד יורם ליכטנשטיין את ההחלטה לא למנוע מהאתר livefooty.org לשדר את משחקי הפרמיירליג.

לכתבה המלאה לחצו כאן 
לקריאת כל 14 הכתבות לחצו 
כתבות שפורסמו עלינו באמצעי התקשורת
 
הלשכה
01.02.2009
רוב העסקים היום לא יוכלו כמעט לתפקד בלי מחשב, חיבור לאינטרנט או דואר אלקטרוני.רוב העובדים חייבים את החיבור לאינטרנט על מנת לבצע את תפקידם.אבל כשהעובדים גולשים באינטרנט הם יכולים לפעול שם גם בלי קשר לעבודתם. הטכנולוגיה מאפשרת לנו .ליצור קשר עם המוני אנשים בקלות רבה והנזקים שכרכים בכך יכולים להיות עצומים פזיזה, פוסט בלא מחשבה בבלוג הודעה פרטית במסנג'ר תמונה מיותרת בפייסבוק ועוד SMS סרטון חושפני ביוטיוב, דואר אלקטרוני לא זהיר לחברים, הודעת האם אתה מעסיק מודע לסיכון הגדול שהטכנולוגיה חושפת אותך עקב התנהלות עובדיך? האם אתה פועל כנדרש כל מנת לצמצם סיכון זה? מדי פעם בפעם אנחנו שומעים על פעולות של עובדים, תוך שימוש לא זהיר באמצעים טכנולוגיים שהועמדו לרשותם, שגרמו לנזק חמור למעסיקיהם. דוגמאות לנזקים שנגרמו או שכמעט נגרמו למעסיקים ניתן למצוא לא מעט, חלקם גם בארץ. לדוגמא, חברה קבלנית אנגלית בשם NATION WIDE נקנסה בתחילת שנת 2007 בסך של כמעט 2 מיליון דולר עקב גניבת מחשב נייד מאחד מעובדיה אשר עליו נשמרו פרטי לקוחותיה, מירב שבת עבדה בחברת הנסון ושלחה דוא"ל פורנוגרפי לא זהיר לעובדי החברה ולקחותיה, עובד של קופת חולים הכללית עשה ככל הנראה שימוש במידע שהיה בידיו כעובד לשפ משלוח פרסומת לאתרים פרטיים שלו. תומס קובינסקי, עובד של חברת ביטוח בחר להטריד גברת באמצעות המחשב במקום עבודתו. אבל אין מדובר בגזירה משמיים. מדובר בסיכון שהמעסיק יכול וצריך להתמודד עימו.

מדיניות מחשבים ואינטרנט - איך מתמודדים עם נזק שעובדים גורמים?

רוב העסקים היום לא יוכלו כמעט לתפקד בלי מחשב, חיבור לאינטרנט או דואר אלקטרוני.רוב העובדים חייבים את החיבור לאינטרנט על מנת לבצע את תפקידם.אבל כשהעובדים גולשים באינטרנט הם יכולים לפעול שם גם בלי קשר לעבודתם. הטכנולוגיה מאפשרת לנו .ליצור קשר עם המוני אנשים בקלות רבה והנזקים שכרכים בכך יכולים להיות עצומים פזיזה, פוסט בלא מחשבה בבלוג הודעה פרטית במסנג'ר תמונה מיותרת בפייסבוק ועוד SMS סרטון חושפני ביוטיוב, דואר אלקטרוני לא זהיר לחברים, הודעת האם אתה מעסיק מודע לסיכון הגדול שהטכנולוגיה חושפת אותך עקב התנהלות עובדיך? האם אתה פועל כנדרש כל מנת לצמצם סיכון זה? מדי פעם בפעם אנחנו שומעים על פעולות של עובדים, תוך שימוש לא זהיר באמצעים טכנולוגיים שהועמדו לרשותם, שגרמו לנזק חמור למעסיקיהם. דוגמאות לנזקים שנגרמו או שכמעט נגרמו למעסיקים ניתן למצוא לא מעט, חלקם גם בארץ. לדוגמא, חברה קבלנית אנגלית בשם NATION WIDE נקנסה בתחילת שנת 2007 בסך של כמעט 2 מיליון דולר עקב גניבת מחשב נייד מאחד מעובדיה אשר עליו נשמרו פרטי לקוחותיה, מירב שבת עבדה בחברת הנסון ושלחה דוא"ל פורנוגרפי לא זהיר לעובדי החברה ולקחותיה, עובד של קופת חולים הכללית עשה ככל הנראה שימוש במידע שהיה בידיו כעובד לשפ משלוח פרסומת לאתרים פרטיים שלו. תומס קובינסקי, עובד של חברת ביטוח בחר להטריד גברת באמצעות המחשב במקום עבודתו. אבל אין מדובר בגזירה משמיים. מדובר בסיכון שהמעסיק יכול וצריך להתמודד עימו.

לכתבה המלאה לחצו כאן 
TheMarker
25.02.2008
הכנסת החליטה שחורי ישראל אינם אחראיים דיים, והיא צריכה לעשות את העבודה בשבילם. או לפחות ככה רוצה כבוד שר התקשורת שנחשוב. באחרונה דווח שוועדת הכלכלה (ולא הוועדה לשלום הילד) אישרה את הצעת החוק לפיה ספקיות הגישה לאינטרנט תחסומנה את גישת המנויים לאתרי מין, הימורים ואלימות, אלא אם המנוי יודיע שאינו מעוניין בכך. הספקיות יחויבו לפנות אל הלקוחות לפני החסימה עצמה, ושר התקשורת יקבע בתקנות את האתרים שייחסמו. אין ספק. האינטרנט מלא זבל וטינופת וגם מספר לא מועט של תכנים "לא חינוכיים". את זה כולם יודעים. השאלה העיקרית היא מי צריך לדאוג שילדים לא ייחשפו לכך, וכיצד ניתן לעשות זאת? הכנסת סבורה שהמחוקק צריך לדאוג לכך, ובכפייה. חשוב להדגיש שעל אף הלשון הפופוליסטית, הרי שההצעה אינה מוגבלת להגנה על ילדים. ההצעה תחול על כולנו. אין חולק שבמקרים חריגים רשאי המחוקק להתערב ולהגן על חיי האזרחים. יש חולק על כך שהמחוקק רשאי לעשות כן לשם הגנה על אזרחיו, ובוודאי שישנם חולקים רבים על כי המחוקק רשאי למנוע מאנשים בגירים להחליט לאילו תכנים הם רוצים להיחשף.

מצנזרים לנו את האינטרנט

הכנסת החליטה שחורי ישראל אינם אחראיים דיים, והיא צריכה לעשות את העבודה בשבילם. או לפחות ככה רוצה כבוד שר התקשורת שנחשוב. באחרונה דווח שוועדת הכלכלה (ולא הוועדה לשלום הילד) אישרה את הצעת החוק לפיה ספקיות הגישה לאינטרנט תחסומנה את גישת המנויים לאתרי מין, הימורים ואלימות, אלא אם המנוי יודיע שאינו מעוניין בכך. הספקיות יחויבו לפנות אל הלקוחות לפני החסימה עצמה, ושר התקשורת יקבע בתקנות את האתרים שייחסמו. אין ספק. האינטרנט מלא זבל וטינופת וגם מספר לא מועט של תכנים "לא חינוכיים". את זה כולם יודעים. השאלה העיקרית היא מי צריך לדאוג שילדים לא ייחשפו לכך, וכיצד ניתן לעשות זאת? הכנסת סבורה שהמחוקק צריך לדאוג לכך, ובכפייה. חשוב להדגיש שעל אף הלשון הפופוליסטית, הרי שההצעה אינה מוגבלת להגנה על ילדים. ההצעה תחול על כולנו. אין חולק שבמקרים חריגים רשאי המחוקק להתערב ולהגן על חיי האזרחים. יש חולק על כך שהמחוקק רשאי לעשות כן לשם הגנה על אזרחיו, ובוודאי שישנם חולקים רבים על כי המחוקק רשאי למנוע מאנשים בגירים להחליט לאילו תכנים הם רוצים להיחשף.

לכתבה המלאה לחצו כאן 
הארץ
22.01.2006
כ-10 מיליון גולשים בארה"ב לבדה עושים שימוש בשירותי שיתוף קבצים. ארגון חברות הקלטה האמריקאיות (RIAA) מנהל מלחמת חורמה נגד שיתוף הקבצים ונגד הגולשים המשתפים. ביולי 2005 נסגרה תוכנת שיתוף Grokster, ובמהלך השנים האחרונות נתבעו יותר מ-10,000 גולשים באמריקה בלבד בגין הפרת זכויות יוצרים עקב שיתוף קבצים. לפני כחודש הוגשה תביעה נוספת נגד 751 גולשים - בהם סטודנטים וילדים - בגין הורדת קבצים מהאינטרנט (לחלקם, כך נטען בכתב ההגנה, אין אפילו מחשב...). מעודדות מהצלחת חברותיהן האמריקאיות, בחרו חברות התקליטים והסרטים הישראליות להגיש תביעה דומה נגד שני אתרי שיתוף קבצים ישראליים, אחד מהם הוא אתר La La. החברות עתרו לסגירת האתרים, לחיובם ביותר מחצי מליון שקל בגין ההפרות ולחשיפת פרטי הגולשים שעשו בהם שימוש (על מנת שניתן יהיה לעשות בנתונים שימוש מאוחר יותר, אולי אף בתביעה אישית). ואכן ניתן צו מניעה זמני והתארים נסגרו. ואולם, על עף הצו סירב אתר La La לחשוף את פרטי הגולשים, והגיש תגובה בה טען כי הדין הישראלי קובע ששיתוף קבצים של גולשים לצורכיהם הפרטיים הוא מותר על פי החוק (בניגוד לדין במדינות אחרות). המחוקק הישראלי מכיר את נפשו של האזרח הישאלי עוד זמן רב לפני פריצת האינטרנט. בשנות ה-90 תוקנה פקודת זכות יוצרים וקבעה כי העתקת יצירה לצרכים פרטיים אינה הפרה של זכות היוצרים, והיא חוקית.

שיתוף קבצים - התמודדות ראשונה בבית משפט בישראל

כ-10 מיליון גולשים בארה"ב לבדה עושים שימוש בשירותי שיתוף קבצים. ארגון חברות הקלטה האמריקאיות (RIAA) מנהל מלחמת חורמה נגד שיתוף הקבצים ונגד הגולשים המשתפים. ביולי 2005 נסגרה תוכנת שיתוף Grokster, ובמהלך השנים האחרונות נתבעו יותר מ-10,000 גולשים באמריקה בלבד בגין הפרת זכויות יוצרים עקב שיתוף קבצים. לפני כחודש הוגשה תביעה נוספת נגד 751 גולשים - בהם סטודנטים וילדים - בגין הורדת קבצים מהאינטרנט (לחלקם, כך נטען בכתב ההגנה, אין אפילו מחשב...). מעודדות מהצלחת חברותיהן האמריקאיות, בחרו חברות התקליטים והסרטים הישראליות להגיש תביעה דומה נגד שני אתרי שיתוף קבצים ישראליים, אחד מהם הוא אתר La La. החברות עתרו לסגירת האתרים, לחיובם ביותר מחצי מליון שקל בגין ההפרות ולחשיפת פרטי הגולשים שעשו בהם שימוש (על מנת שניתן יהיה לעשות בנתונים שימוש מאוחר יותר, אולי אף בתביעה אישית). ואכן ניתן צו מניעה זמני והתארים נסגרו. ואולם, על עף הצו סירב אתר La La לחשוף את פרטי הגולשים, והגיש תגובה בה טען כי הדין הישראלי קובע ששיתוף קבצים של גולשים לצורכיהם הפרטיים הוא מותר על פי החוק (בניגוד לדין במדינות אחרות). המחוקק הישראלי מכיר את נפשו של האזרח הישאלי עוד זמן רב לפני פריצת האינטרנט. בשנות ה-90 תוקנה פקודת זכות יוצרים וקבעה כי העתקת יצירה לצרכים פרטיים אינה הפרה של זכות היוצרים, והיא חוקית.

לכתבה המלאה לחצו כאן 
 
ericgoldman
21.09.2009
The Tel Aviv (Israel) District court's recently issued a decision regarding copyright protection for streaming live football (soccer to American readers) in Football Association Premier League (FAPL) v. Ploni. The decision tackles several major issues, including international jurisdiction over the Internet, Israeli John Doe procedure, what constitutes copyright infringement (whether streaming live sports over the Internet breaches copyright at all), and more. But the main issues that caused the greatest stir here in Israel were (1) how the court defined and addressed the public's right to access copyrighted material (yes!), and (2) the unusual analysis of fair use under Israeli law. New User “Rights” The court addressed the public’s rights under the law (such as fair use) as a “right” deriving from the Human Rights Declaration of 1948 and other doctrines. As a result, the users’ legal rights are accompanied by a duty of another (the copyright holders) to allow their activities. Accordingly, the court’s reasoning could potentially create new causes of action when a copyright owner deprives users of protected “rights.” If, for example, a software developer uses Digital Rights Management (DRM) to limit a person’s right to back up her legally purchased copy of the software or use it on another personal computer, the user might be able to sue the developer for inappropriately restricting the user’s rights in certain instances.

Israeli Judge Permits Unlicensed Sports Event Streaming

The Tel Aviv (Israel) District court's recently issued a decision regarding copyright protection for streaming live football (soccer to American readers) in Football Association Premier League (FAPL) v. Ploni. The decision tackles several major issues, including international jurisdiction over the Internet, Israeli John Doe procedure, what constitutes copyright infringement (whether streaming live sports over the Internet breaches copyright at all), and more. But the main issues that caused the greatest stir here in Israel were (1) how the court defined and addressed the public's right to access copyrighted material (yes!), and (2) the unusual analysis of fair use under Israeli law. New User “Rights” The court addressed the public’s rights under the law (such as fair use) as a “right” deriving from the Human Rights Declaration of 1948 and other doctrines. As a result, the users’ legal rights are accompanied by a duty of another (the copyright holders) to allow their activities. Accordingly, the court’s reasoning could potentially create new causes of action when a copyright owner deprives users of protected “rights.” If, for example, a software developer uses Digital Rights Management (DRM) to limit a person’s right to back up her legally purchased copy of the software or use it on another personal computer, the user might be able to sue the developer for inappropriately restricting the user’s rights in certain instances.

לכתבה המלאה לחצו כאן 
The Marker
25.02.2008
מי צריך לדאוג שילדים לא ייחשפו לתכנים לא חינוכיים, וכיצד ניתן לעשות זאת? הכנסת סבורה שהמחוקק צריך לדאוג לכך, ובכפייה

מצנזרים לנו את האינטרנט

מי צריך לדאוג שילדים לא ייחשפו לתכנים לא חינוכיים, וכיצד ניתן לעשות זאת? הכנסת סבורה שהמחוקק צריך לדאוג לכך, ובכפייה

לכתבה המלאה לחצו כאן 
The Marker
15.01.2008
שני מומחים למשפט וטכנולוגיה מסכימים: הצעת החוק, שקובעת למעשה סוף לאנונימיות הטוקבקיסטים - היא הרסנית

"הפתרונות של ח"כ ישראל חסון יוצרים קטסטרופה"

שני מומחים למשפט וטכנולוגיה מסכימים: הצעת החוק, שקובעת למעשה סוף לאנונימיות הטוקבקיסטים - היא הרסנית

לכתבה המלאה לחצו כאן 
לקריאת כל 20 הכתבות לחצו כאן 
מאמרים פרי עטנו שפורסמו בתקשורת
 
TheMarker
16.07.2012
ריצ'רד או'דווייר, סטודנט בן 24 מצפון אנגליה, מצא עצמו בלב מאבק בין שניים ממגזרי היצוא הידועים של ארה"ב: הוליווד והאינטרנט. במוקד נמצא אתר שהקים, שסייע לאתר סרטים וסדרות טלוויזיה אמריקאיים באינטרנט. אף שהאתר עצמו לא הגיש תכנים פיראטיים, הרשויות האמריקאיות טוענות שהוא סיפק קישורים לאתרים אחרים שעשו זאת. ממשל אובמה דורש את הסגרת או'דווייר, בגין אישומים של הפרת זכויות יוצרים. העונש בגין עבירה מסוג זה הוא עד 10 שנות מאסר. מדובר בתביעה מרחיקת הלכת ביותר של הממשל עד כה נגד זרים החשודים בהפרת חוקי זכויות יוצרים אמריקאים. התביעה חריגה כיוון שהיא יוצאת נגד מתווך. לטענת המשל, או'דווייר הרוויח כסף מהפניית אנשים לתכנים פיראטיים. תומכיו טוענים כי התביעה מרחיקה לכת מדי, ופוגעת בחופש הביטוי לפרסם קישורים לאתרים אחרים.

סטודנט שהקים מנוע חיפוש עלול להיכלא ל-10 שנים

ריצ'רד או'דווייר, סטודנט בן 24 מצפון אנגליה, מצא עצמו בלב מאבק בין שניים ממגזרי היצוא הידועים של ארה"ב: הוליווד והאינטרנט. במוקד נמצא אתר שהקים, שסייע לאתר סרטים וסדרות טלוויזיה אמריקאיים באינטרנט. אף שהאתר עצמו לא הגיש תכנים פיראטיים, הרשויות האמריקאיות טוענות שהוא סיפק קישורים לאתרים אחרים שעשו זאת. ממשל אובמה דורש את הסגרת או'דווייר, בגין אישומים של הפרת זכויות יוצרים. העונש בגין עבירה מסוג זה הוא עד 10 שנות מאסר. מדובר בתביעה מרחיקת הלכת ביותר של הממשל עד כה נגד זרים החשודים בהפרת חוקי זכויות יוצרים אמריקאים. התביעה חריגה כיוון שהיא יוצאת נגד מתווך. לטענת המשל, או'דווייר הרוויח כסף מהפניית אנשים לתכנים פיראטיים. תומכיו טוענים כי התביעה מרחיקה לכת מדי, ופוגעת בחופש הביטוי לפרסם קישורים לאתרים אחרים.

לכתבה המלאה לחצו כאן 
גלובס
21.05.2012
יותר מקו אחד מחבר בין פסיקת בית המשפט העליון מהשבוע שעבר בפרשת שידורי הפרמיירליג באינטרנט, לפי פסק הדין מלפני כשנה בפרשת רמי מור. בשני המקרים העלו גורמים שונים תכנים לרשת האינטרנט, באופן אנונימי, שגררו אחריהם טענות על הפרות דין במישור האזרחי. בשני המקרים ביקשו הצדדים הנפגעים מבית המשפט להורות לספקיות האינטרנט לחשוף את פרטי המעוולים, בשני המקרים בית המשפט סירב, תוך הבעת מורת רוח ממצב החקיקה בנושא, ותוך קריאה למחוקק לפעול לשינוי המצב. אלא שבפרשת רמי (רע"א 4447/07) היה מדובר במאבק נגד האנונימיות של הטוקבקיסטים ברשת, והשאלות המשפטיות עסקו בלשון הרע ובהיקפו הראוי של חופש הביטוי האנונימי באינטרנט, בעוד שבפרשת הפרמיירליג (ע"א 9183/09) הנושא הוא קניין רוחני, והשאלה האם העברת שידוי אינטרנטי של משחקי הליגה האנגלית באמצעות הזרמה (סטרימינג) מהווה הפרה של זכויות השידור והקנין הרוחני המצויות בידי הליגה.

אנונימיות בחסות המחוקק

יותר מקו אחד מחבר בין פסיקת בית המשפט העליון מהשבוע שעבר בפרשת שידורי הפרמיירליג באינטרנט, לפי פסק הדין מלפני כשנה בפרשת רמי מור. בשני המקרים העלו גורמים שונים תכנים לרשת האינטרנט, באופן אנונימי, שגררו אחריהם טענות על הפרות דין במישור האזרחי. בשני המקרים ביקשו הצדדים הנפגעים מבית המשפט להורות לספקיות האינטרנט לחשוף את פרטי המעוולים, בשני המקרים בית המשפט סירב, תוך הבעת מורת רוח ממצב החקיקה בנושא, ותוך קריאה למחוקק לפעול לשינוי המצב. אלא שבפרשת רמי (רע"א 4447/07) היה מדובר במאבק נגד האנונימיות של הטוקבקיסטים ברשת, והשאלות המשפטיות עסקו בלשון הרע ובהיקפו הראוי של חופש הביטוי האנונימי באינטרנט, בעוד שבפרשת הפרמיירליג (ע"א 9183/09) הנושא הוא קניין רוחני, והשאלה האם העברת שידוי אינטרנטי של משחקי הליגה האנגלית באמצעות הזרמה (סטרימינג) מהווה הפרה של זכויות השידור והקנין הרוחני המצויות בידי הליגה.

לכתבה המלאה לחצו כאן 
גלובס
13.05.2012
לא ניתן לחייב ספק אינטרנט לחשוף את זהותו של בעל אתר אינטרנט המעביר חינם, ללא תשלום, משחקי כדורגל מליגת הכדורגל האנגלית פרמיירליג, אף שמעשיו מהווים הפרה של זכויות יוצרים. כך פסק היום (א') ברוב דעות בית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי העוסק באפשרות לחייב ספקי אינטרנט בחשיפת פרטיו של אתר המפר זכויות יוצרים ברשת. השופטים אליעזר ריבלין וחנן מלצר פסקו, ברוב דעות, כי בהיעדר הוראת חוק מפורשת, לא ניתן כיום לחייב את הספק בחשיפת הפרטים, וקראו למחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה בהקדם. השופטים קיבלו באופן חלקי את הערעור שהוגש על פסק דינה של השופטת מיכל אגמון-גונן מלפני כשנתיים, בכך שקבעו כי השידור בסטרימינג באינטרנט מהווה שידור כהגדרתו בחוק, וכי מדובר בהפרת זכויות היוצרים של הפרמיירליג.

העליון: לא ניתן לחייב ספק אינטרנט לחשוף בעל אתר המעביר חינם משחקי כדורגל מהפרמייר ליג

לא ניתן לחייב ספק אינטרנט לחשוף את זהותו של בעל אתר אינטרנט המעביר חינם, ללא תשלום, משחקי כדורגל מליגת הכדורגל האנגלית פרמיירליג, אף שמעשיו מהווים הפרה של זכויות יוצרים. כך פסק היום (א') ברוב דעות בית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי העוסק באפשרות לחייב ספקי אינטרנט בחשיפת פרטיו של אתר המפר זכויות יוצרים ברשת. השופטים אליעזר ריבלין וחנן מלצר פסקו, ברוב דעות, כי בהיעדר הוראת חוק מפורשת, לא ניתן כיום לחייב את הספק בחשיפת הפרטים, וקראו למחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה בהקדם. השופטים קיבלו באופן חלקי את הערעור שהוגש על פסק דינה של השופטת מיכל אגמון-גונן מלפני כשנתיים, בכך שקבעו כי השידור בסטרימינג באינטרנט מהווה שידור כהגדרתו בחוק, וכי מדובר בהפרת זכויות היוצרים של הפרמיירליג.

לכתבה המלאה לחצו כאן 
לקריאת כל 15 הכתבות לחצו 
 
כלכליסט
13.05.2012
שנתיים וחצי לאחר שהשופטת מיכל אגמון גונן אתגרה את עולם המשפט, הפך היום (א') בית המשפט העליון את החלטתה, וקבע כי שידורי כדורגל הם בעלי זכויות יוצרים, ושידורי צפייה ישירה (streaming) הפרו אותם. מדובר באחת הפסיקות המפורסמות ביותר של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנים האחרונות אשר ניתנה בחודש ספטמבר 2009, ומאז משמשת לכר פורה לדיונים אקדמיים בעולם המשפט. על אף שבנושא העקרוני בית המשפט העליון הפך את ההחלטה, הרי שגם שלושת שופטי העליון סירבו – כמו בית המשפט המחוזי – לחשוף את זהותו של מפעיל אתר האינטרנט שהעלה את שידור הליגה האנגלית במסגרת אתר livefooty. באותה החלטה ישנה קבעה השופטת אגמון גונן קביעות יוצאות דופן בתחום זכויות היוצרים באינטרנט, בין היתר כי צפיה במשחקי כדורגל חשובה מבחינה חברתית ויש לאפשר צפייה לכל מי שרוצה בכך. הסוגיה המשפטית המרכזית שההחלטה עוררה היא האיזון בין זכויות היוצרים של הפרמיירליג לבין זכויות המשתמשים ברשת.

העליון הפך את ההחלטה: יש זכויות יוצרים על שידורי כדורגל

שנתיים וחצי לאחר שהשופטת מיכל אגמון גונן אתגרה את עולם המשפט, הפך היום (א') בית המשפט העליון את החלטתה, וקבע כי שידורי כדורגל הם בעלי זכויות יוצרים, ושידורי צפייה ישירה (streaming) הפרו אותם. מדובר באחת הפסיקות המפורסמות ביותר של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנים האחרונות אשר ניתנה בחודש ספטמבר 2009, ומאז משמשת לכר פורה לדיונים אקדמיים בעולם המשפט. על אף שבנושא העקרוני בית המשפט העליון הפך את ההחלטה, הרי שגם שלושת שופטי העליון סירבו – כמו בית המשפט המחוזי – לחשוף את זהותו של מפעיל אתר האינטרנט שהעלה את שידור הליגה האנגלית במסגרת אתר livefooty. באותה החלטה ישנה קבעה השופטת אגמון גונן קביעות יוצאות דופן בתחום זכויות היוצרים באינטרנט, בין היתר כי צפיה במשחקי כדורגל חשובה מבחינה חברתית ויש לאפשר צפייה לכל מי שרוצה בכך. הסוגיה המשפטית המרכזית שההחלטה עוררה היא האיזון בין זכויות היוצרים של הפרמיירליג לבין זכויות המשתמשים ברשת.

לכתבה המלאה לחצו כאן 
הארץ
19.02.2011
המהנדסים שעבדו במשמרת לילה בבניין האפרורי ברחוב רעמסס 26 בקהיר - כארבעה קילומטרים מכיכר תחריר - אולי לא הבינו עד הסוף את המשימה שהוטלה עליהם. אבל ב-28 בינואר 2011 הם עשו היסטוריה. בלחיצה על כמה כפתורים, או באמצעות הפסקת זרם החשמל, נותקו מהאינטרנט חמש ספקיות התקשורת המרכזיות במצרים. בכך הפכה מצרים למדינה הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לנתק את עצמה כמעט כליל מרשת המחשבים הגלובלית. שלטונו של חוסני מובארק בא אל קצו בדיוק שבועיים אחר כך, אבל מומחי מחשבים סבורים כי "ההחשכה" היזומה היא דווקא ניצחון טכנולוגי למשטרים אוטוריטריים. לדבריהם, אם הדבר היה נעשה מוקדם יותר, לפני שהמפגינים הצליחו להתארגן וסירבו לעזוב את כיכר תחריר, הנשיא אולי לא היה מאבד את כיסאו.

מורידים את השאלטר של האינטרנט

המהנדסים שעבדו במשמרת לילה בבניין האפרורי ברחוב רעמסס 26 בקהיר - כארבעה קילומטרים מכיכר תחריר - אולי לא הבינו עד הסוף את המשימה שהוטלה עליהם. אבל ב-28 בינואר 2011 הם עשו היסטוריה. בלחיצה על כמה כפתורים, או באמצעות הפסקת זרם החשמל, נותקו מהאינטרנט חמש ספקיות התקשורת המרכזיות במצרים. בכך הפכה מצרים למדינה הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לנתק את עצמה כמעט כליל מרשת המחשבים הגלובלית. שלטונו של חוסני מובארק בא אל קצו בדיוק שבועיים אחר כך, אבל מומחי מחשבים סבורים כי "ההחשכה" היזומה היא דווקא ניצחון טכנולוגי למשטרים אוטוריטריים. לדבריהם, אם הדבר היה נעשה מוקדם יותר, לפני שהמפגינים הצליחו להתארגן וסירבו לעזוב את כיכר תחריר, הנשיא אולי לא היה מאבד את כיסאו.

לכתבה המלאה לחצו כאן 
The Marker
23.08.2010
המשרד הגיש התרעה לאגודת הסטודנטים בשל הודעות שנשלחו בפייסבוק הנוגעות למאבק עובדות הניקיון

משרד עו"ד דורש פיצויים מסטודנטים בגין ספאם בפייסבוק

המשרד הגיש התרעה לאגודת הסטודנטים בשל הודעות שנשלחו בפייסבוק הנוגעות למאבק עובדות הניקיון

לכתבה המלאה לחצו כאן 
לקריאת כל 15 הכתבות לחצו 
מאמרים עיתונאים בהם התייעצו איתנו בנושאים משפטיים מורכבים

תגובות גולשים