שינוי תנאי שימוש והוספת תניית בוררות – האם וכיצד?

האם אתרי אינטרנט יכולים לאכוף על משתמשים תניית בוררות בתנאי השימוש, אפילו בדיעבד?
 
זו שאלה שלאחרונה עולה יותר ויותר לדיון בפסיקה האמריקאית ומר ונקט בלסובראמאני בבלוג של פרופ' אריק גולדמן מפנה אותנו לפסק דין אחרון בנושא שנגע בשינוי תנאי השימוש (ה-EULA) של סוני בעניין Fineman v. Sony Network Entertainment.
 
בספטמבר 2011 שינתה סוני את הסכם המשתמש EULA של הפלייסטיישן 3 כך שמי שבחר להכנס לרשת של סוני לקח על עצמו חובה להתדיין בבוררות בכל מקררה של סכסוך.
התובע טען שבכך סוני פגעה בזכותו. נתעלם כאן משאלות הנזיקיות והפגיעה על פי הדין האמריקאי (למשל הנזק עקב אובדן זכות התביעה או הפחתת שווי הפלייסטיישן עצמה כתוצאה משינוי תנאי השימוש) ונתמקד בתיקון תנאי השימוש.
 
בית המשפט קבע, שמרגע שהמשתמש בחר להעדיף ולהכנס לרשת של סוני, הוא נטל על עצמו באופן מפורש את הסכם המשתמש שלה (מה שאומר, שיתכן אם המשתמש היה בוחר שלא לעשות כן אולי פסק הדין היה שונה. למשל, במצב כזה – מי היה מפצה את המשתמש בגין אובדן ההיסטוריה והנתונים שלו?).
חשוב לציין ששינוי תנאי השימוש של סוני נבע מפסיקה קודמת של בית המשפט העליון בארה"ב (AT&T v. Concepcion) במסגרתו נפסק שחוק הבוררות הפדרלי גובר על חקיקה מדינתית (וחוק זה נוקט בצורה ידידותית יותר לתניות בוררות ממדינות רבות בארה"ב). נדמה שכמו שסוני ביצעה מעבר כזה, גם חברות אחרות יבצעו אותו בזמן הקרוב, או שכבר ביצעו.
 
ונקט בפוסט שלו מזכיר שבתי משפט בדרך כלל מטים אוזן קשבת אפילו לשירותים בתשלום הנאלצים או בוחרים לשנות את תנאי השימוש שלהם (No Breach of Contract Claim from Mid-Stream Change of WSJ Online Pricing).
 
שורה תחתונה – לעסקים, אתרים, אפליקציות ושירותים ארוכי טווח אחרים, מומלץ:
  1. לשקול מעבר מתנית שיפוט "רגילה" לתנית בוררות.
  2. לתקן בהתאם את הסכם המשתמש ותנאי השימוש שלהם.
  3. ולבצע את התיקון האמור בצורה שתתקבל על דעת בית המשפט כהסכמת המשתמש.

תגובות גולשים