דברים שחשוב לדעת על חוק נגישות אתרים

תמונה

אחד מכל ארבעה לא יכול לגלוש באינטרנט בישראל

כעשרים וחמישה אחוזים מכלל הישראלים הם גברים, נשים וילדים עם מוגבלויות כלשהן. האם העובדה שיש להם מוגבלות כלשהי, בין או לקות ראייה, מוגבלות קוגנטיבית וכדומה, פירושה שרשת האינטרנט צריכה להיות חסומה בפניהם? ההיגיון הבריא אומר שלא, משום שרשת האינטרנט אמורה להיות נגישה לכל המבקש להשתמש בה. גם המחוקק סבור כך. אולם המצב כרגע ברשת האינטרנט בארץ ובעולם הוא שאתרים רבים אכן אינם מותאמים עבור ציבור רחב זה.

זו הסיבה בגינה נחקק לפני מספר שנים חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובעקבותיו התקין המחוקק מספר רב של תקנות המחייבות את הנגשתם של שלל תחומים ובכללם גם אתרי האינטרנט. כך, אם עד לא מזמן כל בעל אתר היה רשאי לעצב אותו כראות עיניו, כיום מוטלת עליו מגבלה המחייבת אותו לכלול בעיצוב זה גם אפשרויות שינגישו אותו לגולשים עם מוגבלויות.

באילו מוגבלויות מדובר?

בציבור הגולשים עם המוגבלויות שעבורו מיועד חוק נגישות אתרים נכללים גולשים עם מוגבלויות ראייה בדרגות שונות המתקשים לראות את התוכן, גולשים עם מוגבלויות בשמיעה המתקשים לשמוע את הנאמר בסרטוני וידאו, גולשים עם מוגבלויות פיזיות המתקשים בתפעול מקלדת ועכבר, גולשים עם מוגבלויות שכליות המתקשים להבין את התוכן המוצג על גבי המסך וגולשים עם מגוון מוגבלויות אחרות, בהם לקויי למידה, דיסלקציה ועוד.

פרטי החוק

חוק נגישות אתרים קובע כי עד לתאריך 26 באוקטובר 2017 כל אתרי האינטרנט בישראל חייבים להיות מונגשים לציבור הגולשים עם המוגבלויות. אתרים חדשים שעולים לאוויר חייבים להיות נגישים כבר כיום, ואילו אתרים קיימים אמורים לבצע עדכונים והתאמות על מנת להיות נגישים במועד.

ואם גולש עם מוגבלות ייתקל באתר שאינו מונגש? כל מה שעליו לעשות הוא לשכור את שירותיו של עורך דין ולפנות באמצעותו אל בית משפט. אתר שלא יהיה מונגש לאחר המועד האחרון שצוין לעיל יחשוף את בעליו לתביעה משפטית אשר עשויה להוביל לחובת תשלום פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה עשרות אלפי שקלים; ואם מדובר באתר ציבורי כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית אזי לא מן הנמנע שיוטלו על בעליו גם סנקציות פליליות.

מה צפוי בעתיד

המועד האחרון להנגשת אתרי אינטרנט כבר נדחה מספר פעמים, אולם בהנחה שהוא אכן יגיע לבסוף, לאנשים עם מוגבלויות צפוי עתיד חיובי למדי. ברגע שאתרי האינטרנט יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלויות, עולם האינטרנט למעשה ייפתח בפניהם ויאפשר להם ליהנות מכל היתרונות שעד כה נאלצו להימנע מהם: קבלת מידע מגוון, תקשורת עם בני משפחה וחברים, קניות באופן מקוון ועוד – כל מה שנתפס כיום כשגרתי ומובן מאליו עבור 75 אחוזים מן האוכלוסייה אשר אין להם שום מוגבלות שהיא, יהיה נגיש לאותה אוכלוסייה שכיום אינה מסוגלת לראות, לשמוע, להבין או לתפעל גם את אתר האינטרנט הבסיסי ביותר.

הקשר בין קידום אתרים לזכויות יוצרים

תמונה

על קידום אתרים ועל זכויות יוצרים

ראיתם באינטרנט תמונה שמצאה חן בעיניכם, האם מותר לכם להעלות אותה לאתר שלכם כקישוט? מצאתם מתכון מעניין בבלוג של מישהו אחר, ניסיתם אותו ונוכחתם לדעת שהוא מצוין, האם מותר לכם להעלות אותו כלשונו באתר שלכם בצירוף מחמאות לכותב המקורי? ואם מצאתם מאמר מרתק ברשת ואתם רוצים להעלות מאמר משלכם תוך כדי שילוב ציטוטים מקוריים מן הטקסט המקורי, האם מותר לכם לעשות זאת?

הקשר בין קידום אתרים לזכויות יוצרים

קידום אתרים הוא שם כולל למגוון רחב של פעולות הנעשות בתוך ומחוץ לאתר אינטרנט מסוים על מנת לשפר את הדירוג שלו במנועי חיפוש, מתוך מטרה להגיע למיקום גבוה ככל האפשר בתוצאות החיפוש וכך להגדיל את הסיכוי שגולשים ייכנסו לאתר שלו.
אחת הפעולות הללו היא השקעה בתוכן רלוונטי לגולשים המשתייכים לקהל יעד מסוים. כך לדוגמה מי שיקליד "מאוורר תעשייתי" בגוגל יקבל רשימת תוצאות חיפוש הכוללת אתרים של חנויות בהן ניתן לרכוש את המאוורר התעשייתי או מאמרים על יתרונותיו וחסרונותיו, ולא מידע בנושא חנויות פרחים או קבוצות כדורגל.

אלא שבמסגרת תהליך קידום אתרים אורגני, רבים נוטים לעגל פינות ולוותר על יצירה מקורית, ופשוט לוקחים יצירות של אחרים ומשתמשים בהן כבשלהם: מעתיקים טקסטים ללא רשות, משתמשים בתמונות ללא רישיון או בגופנים (פונטים) שאחרים יצרו וכדומה. כך הם נהנים מדירוג גבוה יותר בתוצאות החיפוש, מתנועה של גולשים לאתר שלהם, ואילו חלק מן הגולשים הללו גם רוכש מוצר או מזמין שירות – אזי הם גם עשויים להרוויח כסף.

ראוי לציין שמנועי החיפוש, ובראשם גוגל, פועלים בנחישות כנגד התופעה ואף מורידים את הדירוג של אתרים הנתפסים בהעתקת תוכן. עם זאת, מי שאינו מודע לסנקציות (או מי שלא אכפת לו) עשוי לעשות שימוש בתוכן של אחרים וליהנות מרווחים הנוצרים בשל כך – וכאן נכנסת לתמונה ההגנה בחוק על זכויות יוצרים.

app

העתיקו תוכן שלי ללא רשותי. מה אפשר לעשות?
זכויות יוצרים מעניקות לבעליהן של יצירות מקוריות הגנה משפטית מפני שימוש בלתי מורשה של אחרים. אם אדם גילה שזכויות היוצרים שלו הופרו, למשל עקב העתקה של גורם אחר למטרות קידום אתרים או אחרות, יכול לפנות אל בית המשפט בבקשה לקבלת צו מניעה נגד המפר ואף לתבוע אותו כספית.

במקרה של הגשת תביעת זכויות יוצרים לבית המשפט, בוחן בית המשפט את היצירה המקורית לעומת היצירה המועתקת ומנסה לקבוע עד כמה הן דומות, על מנת להחליט האם הופרו זכויות היוצרים במלואן או באופן חלקי. אם ייקבע כי הדמיון בין היצירות גדול מכדי להיות מקרי, הנתבע עשוי להיות מחוייב לשלם לתובע עד 20,000 ש"ח גם אילו לא הוכח כי לבעל היצירה המקורית נגרם נזק כלשהו בגין ההפרה.

בשורה התחתונה: אם אתם מבקשים להשתמש ביצירה של מישהו אחר, פנו אליו ובקשו את רשותו. ואם גיליתם שמישהו הפר את זכויות היוצרים שלכם – פעלו מיד באמצעים משפטיים.