אתרי גיוס המונים אינם אחראים לתרמיות שמבוצעות במסגרתם

אתר גיוס הון המון (crowd sourcing) אינו אחראי לתרמיות שמבוצעות במסגרת גיוסים שנערכים אצלו. זו המסקנה הבסיסית מפסק הדין בעניין GiveForward, Inc. v. Hodges.

קטין (שכונה בפסק הדין – "KDH") נאלץ לעבור ניתוח לב במום מולד ואביו (הגרוש) פתח קמפיין גיוס הון באתר GiveForward לשם ביצוע הניתוח. הקמפיין הצליח וגוייסו 11,000$.

בדיעבד התברר שלא דובים ולא מום – הקטין בריא וכולנו מאחלים לו חיים ארוכים ומוצלחים.

האתר גילה את התרמית באמצעות פניה של האם הגרושה גם היא (וכנראה באמצעות שימוש בכלים נוספים), הסיר את המבצע והחזיר את כל הכספים להמונים שתרמו (עובדה שכנראה היתה בעלת חשיבות פסיכולוגית רבה לתוצאה).

הדבר לא ריצה את האם והיא איימה על האתר בתביעה על הנזקים שגרם לה ובעיקר, על הפרת הפרטיות של בנה הקטין. האתר נטל יוזמה ופנה לבית המשפט האמריקאי בתביעה למתן הצהרה שהוא מוגן על פי הדין.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע שהחוק האמריקאי (חוק ההגינות בתקשורת, CDA, סעיף 230) מגן על בעל הפלטפורמה מפני תוכן משתמשים פסול, והסעיף חל גם על אתרי מימון המון.

האם טענה כי האתר נטל חלק פעיל בתכנים שהיו שקריים. לדוגמא – הוא העמיד לרשות האב "מאמני גיוס" שנתנו לו "טיפים" ואף נהנה רבות מהגיוס (7.9% הלכו לאתר. לפי הסטטיסטיקות באתר גוייסו בו כבר מעל 170,000,000 דולר. סכומים לא מבוטלים…).

בית המשפט בחן את העובדות הרלוונטיות ולטעמי חשוב שאתרי גיוס המונים (ודומיהם) ילמדו את הקביעות, יפנימו אותן ויאמצו אותן בדרך פעילותם על מנת להקטין את הסיכון של תביעה בשל גיוסים שקריים.

בית המשפט קבע עובדתית ש –

  • לא היתה התערבות ישירה של האתר בתכנים השקריים;
  • לא היה ייעוץ שהיה מודע או תרם לתכנים השקריים;
  • הייעוץ התבסס על תהליכי גיוס ועליהם בלבד, ולא על התכנים;
  • עצם קבלת אחוזים מהגיוס, כשהיא לבדה, לא די בה להטיל אחריות על האתר.

אימוץ מאפיינים אלו יסייע, גם לאתרים ישראליים לאור פיתוח דוקטרינת ההפרה התורמת בישראל, להתרחק מהסיכון של חיוב באחריות בשל תקלה שהמשתמשים והמגייסים גרמו לה (ולא רק אתרי גיוס הון המון אלא גם אתרי פלטפורמה אחרים).

בהערת אגב, שימו לב – לא מדובר במקרה הרגיל של תביעה כנגד אתר גיוס הון המונים. ראשית, התובע לא היה תורם שרומה אלא אם שהתבססה על עילות של הפרת הפרטיות ביחס לקטין. כמו כן האתר, החזיר את כל הכספים לתורמים, ויתכן שהתוצאה היתה אחרת אילו הכספים נמשכו לפני שהתגלתה התרמית.