7 המלצות שיעזרו לכם להתגבר על וירוסים

בעקבות בהלת ה"כופרות" האחרונות, הוירוסים בפייסבוק ויתר המרעין בישין, אני מבקש להציג בפניכם פוסט מעט אחר, אודות וירוסים.

זהו פוסט שאינו משפטי, וכל כולו נובע מהעיסוק היומיומי שלי בתחום האינטרנט, המדיה החברתית והדיגיטל, כמשתמש. לא כמשפטן. מטרתו – לעזור לכם להתמודד עם מגיפת הוירוסים שתוקפת אותנו.

computer virus

computer virus

וירוס מחשבים הוא סוג של תוכנת מחשב, קוד, מסוג שנקרא Malware (אני נהנה יותר לקרוא לה "תוכרע" מאשר "זדונה", אבל זה הוא השם העברי שלה. אפשר גם "נוזקה"). כלומר, תוכנות שכוונתן זדונית והן מותקנות במחשביכם מבלי שתדעו כלל.

לזדונה מטרות אפשריות רבות. למשל: לשאוב מכם מידע שיאפשר למתקין הזדונה לקבל לידיו כספים או מוצרים אחרים על חשבונכם, לעקוב אחרי המתרחש במחשב שלכם (למשל – מה סיסמת חשבון הבנק שלכם או פרטי כרטיס האשראי), להשתמש במחשב שלכם כתשתית נוספת להתקפות שהוא עורך על מחשבים חיצוניים אחרים או למשלוח ספאם, לגרום לשינויים כלשהם בתוכנות המותקנות על המחשב שלכם (כמו למשל לנעול את המידע שעליו) או סתם גרימת נזק לכם ולמידע שלכם.

הייחודיות בוירוסים, להבדיל למשל מזדונה שנקראת "תולעת" או "סוס טרויאני", הוא ביכולתם להתרבות, לשכפל את הקוד שלהם ולהדביק מחשבים רבים אחרים (וכשאני אומר "מחשב" קחו בחשבון שהמונח הזה כולל גם את מכשיר הטלפון החכם שלכם, המחשב הנישא שלכם, הטאבלט ועם התפתחות ה"אינטרנט של הדברים" גם מוצרים דוגמת המכונית והמקרר שלכם).

אילו הייתם יודעים שאתם מתקינים על המחשב שלכם תוכנה זדונית כזו, בוודאי לא הייתם ממהרים לעשות זאת. נכון?

חלק מהוירוסים המותקנים במחשב שלכם נגרמים "בזכות" אישור או לחיצה שמוטב היה לולא ניתנו. יוצרי הוירוסים משתמשים בהטעיות וב"הנדוס חברתי" על מנת לגרום למשתמשים שונים להתקין את הוירוסים למעשה מבלי ידיעתם.

ועכשיו העיקר – איך ניתן להתגבר על כך ולצמצם את הנזק שוירוסים (דוגמת וירוס הכופר ווירוס הפייסבוק) ו"תוכרעות" (זדוניות) אחרות עלולות לגרום לנו?

לפחות חלק משמעותי ממקרי ההדבקות בוירוס מחשבים כזה או אחר נובעים מהחדרה ישירה של קוד התוכנה אלינו למחשב, אלא שפעמים רבות אנו טועים בהבנה של הפעולה שמתבקשת מאיתנו או מוטעים לחשוב שמדובר בפעולה אחרת. לכן אנחנו מאשרים פעמים רבות וירוס מחשבים בלי שנבין בכלל שזאת היתה הפעולה שאישרנו.

כך לדוגמא, אם קיבלנו דוא"ל מהבנק שלנו שמספר לנו כי מסתבר שנפלה תקלה בחשבון הבנק שלנו ועלינו להקליד על הלינק המצורף כדי לתקן אותה, בהחלט סביר להניח שזו היא שיטה לאסוף את פרטינו בלא ידיעתנו (אם כי לא וירוס). אם קיבלנו דוא"ל על סרטון שחשוב ש כוכבנית שפרצו לחשבון הטלפון שלה ואנחנו חייבים לצפות בו, שווה להתאפק ולא לצפות בו.

פעמים רבות נוצרים מצבים בהם מתבצעת השתלטות חיצונית על תיבת דוא"ל של אדם, ובטרם הוא מצליחים להחזירה לשליטתו, נשלחים מסרים פוגעניים או אחרים (דוגמת בקשה לעזרה כספית עקב תקלה בחו"ל או סתם סרטון "שווה לראות!!!1"). לכן, לפעמים יתכן מצב בו גם חבר קרוב לנו עדיין ישלח לנו (שלא מרצונו) מסרים הכוללים בחובתם תוכנות זדוניות ווירוסים.

אנסה לתת מספר עצות בסיסיות ולא ארחיב. שימו לב שאיני בעל מקצוע טכני ולכן  אלו אינן עצות ממצות אלא רק המלצות שמבוססות על דעתי בלבד ובהחלט יתכן שישנן המלצות נוספות או אחרות.

  1. חשוב להתקין תוכנות אנטי וירוס מעודכנות, ולהקפיד על עדכון אוטומטי שלהן.
  2. הזהרו בזמן הפעילות שלכם בכל מרחב מקוון – אל תעשו פעולות שאינכם בטוחים בהן.
  3. אל תפתחו אף אלמנט הצמוד לדוא"ל שקיבלתם (attachment) ואל תקישו על קישור, אלא אם –אתם יודעים מי שלח לכם אותו ומכירים אותו, וכן אתם יודעים שהיתה לו סיבה לכך.
  4. בדרך כלל דוא"לים והודעות עם שמות שנועדו לגרום לכם לרצות מאוד להקיש על הקישור ("הסרטון המדהים של הזמר המפורסם") אולי אפילו יהיו מה שכתוב שם, אבל סביר להניח שיכללו גם נוזקות.
  5. אל תקישו על לינקים בדוא"ל שמבקשים מכם לאשר דבר מה בחשבון שלכם. פשוט תכנסו לחשבון בדרך הרגילה בה אתם נכנסים לחשבון. אם ההודעה היא לגיטימית, היא תמצא גם שם. הניחוש שלי – היא לא תהיה שם…
  6. כשאתם לא בטוחים – חפשו בגוגל את כתובת השולח או טקסט עיקרי מההודעה. בדרך כלל תקבלו הסבר שמדובר בתרמית (scam).
  7. נתקלתם בצרה – כבו את המחשב מהר ככל האפשר, נתקו אותו מהרשת והשתמשו במחשבים אחרים, נקיים, כדי למצוא את הפתרון. במרבית המקרים אחרי זמן קצר, תוכלו למצוא בגוגל פתרון לאותה בעיה.

ועכשיו אחרי הכל, גלישה נעימה וזהירה.