ציטוט מדברי מפורסמים – האם הפרת זכות יוצרים?

אני כותבת ספר. האם מותר לי לצטט דברים שמפורסמים אמרו ומסבירים את עמדתי או שאני מפרה זכויות יוצרים?

זו שאלה שמופנית אלי כל פעם מחדש, ובהתחשב בדיני זכויות היוצרים, התשובה אינה חד משמעית חוץ מהתשובה הפשוטה – במקרי ספק, נסו בכל דרך להשיג הסכמה של בעל הזכויות, על מנת שלא תסתבכו.

31734525 - inspirational words with an adorable toy poodle enjoying life to the fullest, happily ripping around in the summer.

דברים שלא אתם יצרתם, ושבתחושת הבטן שלכם אתם חושבים "האם עלי לבקש רשות של מישהו אחר כדי לפרסם?", בדרך כלל תשובת האצבע היא "כן"; ככל הנראה עליכם לבקש רשות או שתפרו זכות יוצרים.

גם אם בפועל, לאחר ניהול הליך משפטי, יתברר כי לא הייתם צריכים לבקש רשות, למה לקחת את הסיכון ואת ההוצאה? תמיד טוב לדעת מראש שהכל בסדר.

ישנם כמה שיקולים שיכולים להשפיע על התשובה לשאלה שלמעלה, ואנסה לגעת בחלק לא ממצה שלהם. במקרי ספק – אנא גשו לעורך דין מומחה להתייעץ, על מנת שלא תסתבכו.

בניגוד למה שרבים מכם חושבים, אין כלל אצבע שקובע כי "מותר לקחת פחות מ-10% מהיצירה". מנגד, בהחלט יש חשיבות לאורך היצירה כולה, לאורך הרכיב הניטל מתוכה וליחס ביניהם.

ככל שה"יצירה" (זו ההגדרה של הרכיב המוגן בזכות יוצרים) הינה קצרה יותר, יש סיכוי גדול יותר שהיא לא תהיה מוגנת בזכות יוצרים. מנגד, גם יצירה מאוד קצרה עשוייה להיות מוגנת בזכויות יוצרים אם היא יצירתית או משמעותית מספיק (דוגמת פזמון של שיר או אפילו המשפט "הולה הופה הופה הולה").

אורך היצירה (כמו גם אורך החלק ממנה שמצוטט) הינו אך אחד מהגורמים הרלוונטיים. אפילו סיסמאות קצרות נחשבו בעבר מוגנות ("השמפניה של הטבע" ודומותיה), כך שזהירות חשובה.

מנגד, שימוש בחלק שאינו "עיקר היצירה" עשוי לא להפר זכות יוצרים. עם זאת, "עיקר היצירה" מוגדר בפסיקה כעיקר כמותי או איכותי. משמע, גם אם המדובר בחלק קטן מאוד מן היצירה, הרי אם הוא מזוהה עימה ומזהה אותה, בהחלט יתכן שהעתקתו בלי הסכמת הבעלים מהווה הפרת זכות יוצרים. כלומר, ציטוט גנרי מספר בדרך כלל יהיה "כשר". אולם הביטוי הקצר "צייר לי כבשה" עשוי להחשב כחלק מהותי מהיצירה המקורית, וצריך להזהר בהעתקתו.

מצד שני צריך לשים לב גם שזכויות יוצרים מוגבלות בזמן (כיום הן עומדות על 70 שנה לאחר מות היוצר). כלומר, ציטוט של דבריו של נפוליאון בונפרטה (בהנחה שהם באמת דבריו ולא יצירה של סופר שכתב עליו בעצמו, ויצר את המשפט בעצמו), לא יהיה מוגן בזכות יוצרים. אפילו מר סנט-אכזופרי שנפטר ב-1944 יתכן ויצירתו כבר אינה מוגנת (אם כי לא בדקתי את דיני זכויות היוצרים בצרפת, אז אנא היזהרו).

אלמנט רלוונטי נוסף, הוא המדיה והאופי של היצירה שלכם במסגרתה אתם עושים שימוש בציטוט. אין דינו של בלוג פרטי של סטודנט לפילוסופיה הכותב על דברים שברומו של עולם, כדין אתר האינטרנט של חברה מסחרית שמשתמשת בציטוט על מנת לתמוך במכירת מוצריה.

רכיב חשוב נוסף הוא מידת הפגיעה ב"שוק הפוטנציאלי" של היצירה באמצעות הציטוט שלכם. ככל שהפגיעה ביוצר עשויה להיות חמורה יותר, כך ההעתקה תהיה אסורה. עם זאת, "אני רק עושה לו טובה ומפרסם אותו יותר" אינו תירוץ שמאפשר העתקה. אם זה המצב, פנו אל הבעלים, הסבירו כיצד אתם מסייעים בידיו ודאגו לקבל את הסכמתו.

יש לזכור תמיד שהחוק אינו חד וחלק, אלא למעשה מפורש על ידי כל ערכאה משפטית ושופט בהתאם לנסיבות כל מקרה ויצירה. השופט יבדוק את יצירתיות היצירה, מורכבותה, ההשקעה שהושקעה, השימוש שנעשה בה וכדומה.

ללא קשר לזכות היוצרים, החוק דורש גם מתן "קרדיט", ובפסיקה הישראלית נפסק שללא קרדיט, לא תוכלו להינות מהגנת השימוש ההוגן. כך, בכל מקרה, גם אם הגנת זכות היוצרים פקעה, ובמיוחד אם לאו, מתן קרדיט יהיה מאוד מומלץ.

מעבר לזכות היוצרים, יש גם שאלה של "זכות הפרסום" (שבארץ כרגע הינה יצירת הפסיקה בלבד, ועומדת בנפרד מזכות היוצרים). לדוגמא, האוניברסיטה העברית מחזיקה בזכות הפרסום ביחס לאלברט איינשטיין המנוח, והיא עומדת על זכויותיה בשימוש בשמו וביצירותיו. שימוש בביטוי הקשור באופן ישיר לידוען כזה או אחר, עלול להוות הפרה של זכות הפרסום שלו.

אחרון, מנסיוני חשוב לי להדגיש, שתיעוד בכתב (ואפילו בדוא"ל) של ההסכמה והיקפה הינו קריטי. אם לא תתעדו כנדרש את ההסכמה, יקשה עליכם להוכיח אותה ויווצר מצב כאילו לא קיבלתם הסכמה.

קרדיט לתמונה.

קרדיט (זכות מוסרית) – האם אלמנט חשוב בדיני זכויות יוצרים?

פעמים רבות טענת ההגנה של מפר זכויות יוצרים היא "אבל נתתי קישור וקרדיט, מה הבעיה"?
מסתבר שיש בעיה. קישור וקרדיט אינם פותרים את בעיית הפרת זכות היוצרים, אלא מונעים טענה בדבר הפרת זכות מוסרית.
 
בדין הישראלי, הקרדיט (זכות ההורות – attribution ) הוא חלק משאלת הזכות המוסרית, בעוד שבינו לבין זכות יוצרים אין השפעה רבה, למט ממקרים מסויימים דוגמת בשאלה האם ניתן להנות מהגנת השימוש ההוגן, כמו גם בשאלת היקף הפיצוי בגין הפרת זכות יוצרים וכדומה.
 
מצד שני, האם לבעלי הזכויות – הקרדיט עצמו אינו בעל חשיבות רבה?
פרופ' גולדמן מפנה אותנו למאמר של כריסטופר ספרינגמן שמנסה לבחון מה משקל זכות הייחוס ("הקרדיט") בזכויות קניין רוחני.
כותב המאמר חושף (על בסיס ניסויים שערך ופירט במאמר), כי יוצרים מסכימים בדרך כלל לקבל סכומי כסף נמוכים בהרבה בתמורה לייחוס ופרסום בהיקף משמעותי. כאשר צלמים מקצועיים הועמדו בין הברירה של פרסום במדיה משמעותית לעומת תשלום גבוה בעבור התמונה, מרביתם העדיפו את הפרסום (והדבר מדבר בעד עצמו. בעולמנו אנו, עיקר ההשקעה של היוצרים השונים הינה בנסיון להביא את הקהל להכיר ביצירתם).
כלומר, היוצרים עצמם מכירים בנטל הכבד שמחייב אותם להתגבר על מכשולים משמעותיים בהפצת התכנים והגעה לקהל הלקוחות באופן שיאפשר היכרות עם יצירתם ועימם. נדמה לי שכל אמן ויוצר, מבין זאת בעצמו, מבלי שיהיה צורך במחקרים שיאמרו זאת.
 
כותב המאמר מוסיף אלמנט מעניין, והוא שקביעת חובת מתן קרדיט בכל מקרה בעצם תפגע ביוצרים, בכך שהיא תיטול מהם את אחד מאמצעי המשא ומתן להשגת מחיר גבוה יותר תמורת ויתור על הקרדיט. בדין הישראלי, אכן הזכות המוסרית ניתנת לויתור ואינה מנדטורית.
 
אנצל מאמר זה כדי להבהיר נקודה חשובה שחוזרת על עצמה בפניות רבות של לקוחות – גם אם נתתם קרדיט, גם אם נתתם לינק למקור וגם אם אתם תורמים ליוצר ולא פוגעים בו – ברוב המקרים העתקה או שימוש ביצירה מוגנת יהיה אסור.
מצד שני, גם אם השימוש שאתם מבצעים ביצירה מוגן – שימוש בלי מתן קרדיט יחשב הפרה של הזכות המוסרית.