מדריך משפטי להקמת אתר אינטרנט

אני שמח להפנות אתכם לאתר "משפטי" ולמאמר שלי שמתארח שם.
במאמר אני מציג בפני הקוראים סקירה קצרה על מכשלות משפטיות ופתרונות אפשריים שצצים בעת הקמת אתר אינטרנט או בנית אפליקציה סלולארית למובייל.

מטרת המאמר אינה להפוך אתכם לעורכי דין, אלא לתת בידיכם כלים להבנת פעילות עורך דינכם ובדיקתו- האם הוא מבין במה שהוא מכין עבורכם או שמא אתם אינכם מוגנים במקרה של תביעה עתידית.

למדריך – http://www.mishpati.co.il/article/9785

הנחיות לבעלי אתרים איך מציגים תנאי שימוש ותקנון אתר

(או – כיף להיות צודק).

אחת לכמה זמן אני קורא פסק דין של בית משפט שממלא אותי הרגשת סיפוק. פתאום אני מבין שההמלצות שלי ללקוחותי (שנבעו מתוך תחושה בלבד), היו נכונות ולמעשה עלו בקנה אחד עם הבנת בתי המשפט.

בפוסט הזה אציג לכם מקרה כזה שעסק בשאלה: כיצד אתר מציג תנאי שימוש והופך אותם למחייבים מול לקוחותיו?

בפסק הדין Holdbrook Pediatric Dental, LLC v. Pro Computer Service, LLC שכר התובע את שירותי הנתבע לאספקת שירותי מחשוב ענן למרפאה שלו. בשלב מסויים נוצר סכסוך בין הצדדים והשירות הופסק. התובע תבע, והנתבעת ביקשה ביטול של ההליך המשפטי וסילוקו להליך של בוררות, כיוון שכך קבעו תנאי השימוש שלה.

מסתבר שהליך אישור תנאי השימוש במקרה הזה היה לא פשוט: הלקוח קיבל קובץ דיגיטלי של הסכם, שבו היה קישור לתקנון האתר. התקנון לא צורף כקובץ נוסף, אלא כלינק שהטקסט לידו היה "הורד את תנאי השימוש". הלקוח נדרש להדפיס את ההסכם ולחתום עליו, וכך עשה.

לא אכנס לפרטי ההחלטה, אבל חשוב להבין את "המלצות" בית המשפט כדי שתנאי השימוש יחשבו כמחייבים. מי שניסחתי עבורו תנאי שימוש מוזמן לדלג. אין צורך. אתם כבר יודעים מה צריך לעשות …

  • ראשית, ההנחיה לאישור תנאי השימוש לא יכולה להיות מנוסחת בצורה לא ברורה (במקרה הזה – "הורד את תנאי השימוש" נחשב כטקסט לא מספק). הקריאה לפעולה צריכה להיות מלאה וחד משמעית. למשל – "יש להוריד את תנאי השימוש המצורפים, מכיוון שחתימה על הסכם זה כמוה כהסכמה לאמור בהם".
  • הומלץ גם להוסיף משפט, לפיו "אין לחתום על הסכם זה אם אינכם מסכימים לאמור בתנאי השימוש". כלומר, לאפשר למשתמשים בחירה כדי שניתן להוכיח שבחירתם היתה מיודעת.
  • עוד רצוי גם לכלול את תנאי השימוש בקובץ אותו קיבל הלקוח. בשפה קלה – לדאוג שכל המסמכים בהם מתחייב הלקוח יהיו בידיו בצורה ברורה.
  • אחרון, בנסיבות המקרה הזה, יש לדאוג שהאישור של המסמכים יבוצע באותה מדיה. כלומר מומלץ שלא ליצור קובץ מודפס שיכלול לינק למסמך מחייב אחר…
  • שימו לב שיתכן שבמקרה שלכם המשפטים הללו צריכים להיות מנוסחים מעט אחרת, לפי הנסיבות, אבל המטרה היא אחידה

מקווה שעזרתי, אבל טיפ אחד קטן – אם תנאי השימוש עצמם לא יגנו עליכם, כל מה שכתבתי למעלה מיותר. דאגו להכין (בעצמכם או – עדיף – באמצעות עורך דין מיומן) תקנון ברור, מקיף וחסר פרצות ככל האפשר.

תנאי השימוש שלכם, הסכם מחייב?

דיברתי בעבר על חשיבות תנאי השימוש והתקנון של אתרי אינטרנט כהסכם מחייב. כעת אזכיר מדוע תקנון מקצועי והתייעצות עם עורך דין מומחה הוא נושא קריטי לאתר שמעוניין לצמצם את התביעות כנגדו ואת הסיכונים שבהן.
 
בתחילת שנת 2012 הודיעה Zappos (חנות נעליים מקוונת ידועה) על פרצת אבטחה באתר שלה. בעקבותיה הוגשו כנגד זאפוס מספר תביעות וזאפוס ניסתה לדרוש את העברתן לבוררות בהסתמך על תנאי השימוש והתקנון שלה שכללו תניית בוררות.
אלא שבית המשפט הפדרלי דחה את הטענה וקבע שתנאי השימוש של זאפוס לא יצרו הסכם מחייב עם המשתמשים.
 
הסיכון שטמון לזאפוס כעת בעקבות התביעות הרבות אינו מבוטל: גם מבחינת הסעדים המתבקשים (הרבה כסף), גם מבחינת עלות ניהול הליך שיפוטי בבתי משפט אמריקאים (הרבה כסף) וגם מבחינת הפרסום שניתן ויינתן למקרה.
 
ישנם שני סוגים עיקריים של הסכמים שמוצגים לגולשים במסגרת תנאי השימוש: הראשון נקרא "Clickwrap" (המחייב פעולה אקטיבית של הגולש לאישורו טרם פעולה באתר) והשני נקרא "Browsewrap" (המופיע בקישור ואינו מחייב את קריאתו טרם ביצוע פעולה). המונח המשפטי המדוייק להסכמים מהסוג השני הינו – "מה-זאת-אומרת-זה-בכלל-לא-הסכם"…
 
במרבית המקרים בתי המשפט אינם נותנים לתקנון מהסוג השני משקל מחייב, אלא שאתרים רבים טרם למדו זאת וזאפוס כעת לומדים זאת על בשרם. תנאי השימוש של זאפוס היו מהסוג השני, "הסכם דפדפן".
 
בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבוע שהמשתמשים אי פעם קראו את תנאי השימוש של זאפוס, לא כל שכן – הסכימו לתוכנם. התנאים היו "לא בולטים", הוחבאו בתחתית העמוד עם עוד קישורים רבים אחרים ולמשתמש סביר אין שום סיבה לטרוח ולהקליק עליהם (כך פסק בית המשפט).
 
בין יתר התנאים בתנאי השימוש של זאפוס היה תנאי לפיו זאפוס שמרה על זכותה לתקן את תנאי השימוש בכל עת – סעיף המקובל בתנאי שימוש רבים. אלא שסעיף זה היה מאוד חד צדדי, ולא לקח בחשבון את צרכי המשתמשים. עורך הדין של זאפוס לא טרח להגדיר מגנון יותר מורכב של הודעה על שינוי התקנון או כל סייג אחר.
בית המשפט חיבר בין שני אלמנטים אלו וקבע שמכיוון שתנאי השימוש הוצגו באופן שהוצגו והזכות לשנות את תניית הבוררות בכל עת נשמרה לזאפוס בצורה חד צדדית, הרי שתנאי בוררות זה אינו אכיף.
 
הנה כעת, זאפוס נותרה פתאום כאשר כל גידור הסיכונים שלה קרס. ממצב בו היא מוגנת בהסכם מחייב המסיר את אחריותה למקרי תקלות שונות, לפתע נעלם ההסכם המחייב וההגנה שהוקנתה לה בסעיפי הגבלת האחריות התאיידה.
מצב זה קשה במיוחד כאשר ארע במקביל להתרחשותה של תקלה שההסכם נועד להגן מפניה. אין מצב יותר גרוע להיות בו…  זאפוס צפויים כעת לפסקי דין כנגדם בהיקפים גדולים מאוד, כיוון שאין שום מגן משפטי בינם לבין התובעים.
 
אני חייב להודות שההתנהלות הזו של זאפוס מפתיעה אותי. במיוחד כאשר מדובר באתר מכירות אלקטרוני משמעותי ומוכר, שיכול בקלות רבה להפוך את ה"לא הסכם" להסכם מחייב על ידי הכללת כפתור אישור התנאים בעת ביצוע רכישה מקוונת. שימו לב שגם אתרים שאינם עוסקים במסחר אלקטרוני יכולים בקלות רבה למצוא את המנגנון שיאפשר להם לדרוש מהמשתמשים לאשר את תנאי השימוש שלהם בקלות רבה (למשל בעת הרשמה לאתר או העלאת תוכן כלשהו אליו).
 
המלצותי, אם כן –
  1. דאגו שתנאי השימוש שלכם יכללו את כל התניות החשובות לכם.
  2. דאגו שתנאי השימוש שלכם לא ינוסחו בצורה כה חד משמעית שתגרום לבית המשפט לבטלם.
  3. דאגו שתנאי השימוש שלכם יוצגו באתר בצורה כזו שלא ניתן יהיה לבצע כל פעולה משמעותית בו מבלי שיאושרו תנאי השימוש קודם לביצוע הפעולה.
  4. דאגו לתיעוד של האישור ביחס לכל פעולה ב"לוג" של האתר.

אופסי… אני חייב מליוני דולר ללקוחות?????

מי אחראי לנזקים האדירים שנגרמו מהקריסה האחרונה בשרתי ספק/רשם האינטרנט GoDaddy ?

הפרשה הזו צריכה להדליק נורה אדומה ובוהקת אצל כל העסקים הקשורים בשירותי אינטרנט, תוכנה, מחשבים וטכנולוגיה מכל סוג שהוא. בין אם מדובר במפתחי אתרים, בשירותי אחסון אתרי אינטרנט, במתכנתים, מקדמי אתרים ובכלל – הסיכון קיים. אין עסק שתקלות אינן יכולות לקרות לו בעסקיו, בין אם עקב תקלה עצמאית ובין אם עקב התערבות צד שלישי.

אם אותו עסק לא הכין ודאג להסכמה/חתימה על תנאי שימוש ותקנון מסודרים שיגנו עליו מפני צרות עתידיות (ובין היתר דאג להכניס תניית פטור או הגבלת אחריות (no/limitation of liability)) – הצרות יבואו, ובצרורות.

היו כאלו שטענו שנפילתם של  שרתי גו דאדי נבעה מפעולתו של האקר שחצן משהו בעוד שגו דאדי עצמו טענו לתקלה עצמאית שאינה קשורה בצד שלישי. האמת – אני לא בטוח מה יותר חמור. האם קריסה כזו של שירות טכנולוגי כל כך חשוב שקרתה בגלל תקלה פנימית פחות חמורה מאשר אם האתר לא ההצליח לבלום האקר "שחור" ובודד? מה דעתכם?

כך או אחרת, תנאי השימוש של השירות קובעים, כי –  


 

IN NO EVENT SHALL Go Daddy, ITS OFFICERS, DIRECTORS, EMPLOYEES, OR AGENTS BE LIABLE TO YOU OR ANY OTHER PERSON OR ENTITY FOR ANY DIRECT, INDIRECT, INCIDENTAL, SPECIAL, PUNITIVE, OR CONSEQUENTIAL DAMAGES WHATSOEVER …

שימו לב שהסעיף מחריג הן נזקים ישירים והן נזקים עקיפים, מכל סוג שהוא.

שפה מרחיבה כגון זו מקובלת ואף הכרחית במידה רבה בחוזי טכנולוגיה, תוכנה, אפליקציות, הקמת ואחסון אתרים ושירותים שונים אחרים.

דמיינו לעצמכם מה היה קורה אלמלא סעיף שכזה – אלפי אתרים הורדו מהרשת למשך שעות, ואיבדו במצטבר היקפים בלתי נתפסים של צפיות, חשיפות וכמובן רווחים ומכירות. ההפסד שנגרם לכל אותם אתרים עשוי לעלות מונים רבים על התשלומים ששולמו לגו דאדי על ידי אותו אתר.

גם נזקים כאלו אמורים היו להיות באחריות גו דאדי, אלמלא החרגתם של נזקים עקיפים (זה סוג הנזקים בו מדובר במקרה כזה). תארו לעצמכם מה היו בעלי העסק והמניות שבו חושבים על מצבם הכלכלי אלמלא סעיף שכזה… למעשה העסק היה פשוט פושט רגל (וגם אם גו דאדי עצמו לא, רוב העסקים הקטנים יותר במקומו היו נסגרים).

אמנם, ניתן להגן על העסק שלכם גם בתניה נרחבת פחות. אחת מהשיטות שאני לעיתים נוקט בה היא הסכמה לקחת על עצמנו אחריות, אבל רק במקרים ובנזקים ישירים ורק עד היקף התשלומים ששולמו לשירות משך תקופה שמוסכמת על בעל השירות. סעיף כזה, שהינו פחות קיצוני מזה שגו דאדי עשו בו שימוש, עשוי להגן יותר על העסק, שכן הוא מראה שהעסק אינו סתם מתחמק, אלא שקל את השיקולים הרלוונטיים וקבע את אחריותו בהתחשב בהם.

כך או אחרת, עשו לעצמכם טובה. בידקו את תנאי השימוש של האתר/שירות/אפליקציה/טכנולוגיה שלכם, וודאו שהם נוסחו כמו שצריך ואם לא – אל תדחו למחר.

 

שנה טובה ומוצלחת לכווווולם.

חשיבות תנאי שימוש ותקנון

פסק דין חדש (אלמוג נ' אינטרלוג'יק) מלמד אותנו עד כמה חשוב לכתוב תנאי שימוש או תקנון (וגם מדיניות פרטיות) שיכסו את התקלות הצפויות מתפעולו של אתר אינטרנט, אבל לא די בכך. אם לא נדאג שהתקנון יאושר בצורה מחייבת ונכונה, תוכנו לא יסייע לנו.

רק מי שיכתוב תנאי שימוש נכונים, שהותאמו ספציפית לאתר האינטרנט שלו ולפעילותו, ואשר יאושרו על ידי הגולשים בצורה מחייבת – יהנה מכך שבית המשפט יכבד את התקנון כהסכם מחיייב, יחיל את תנאיו על הגולשים ויאפשר פתרון סכסוכים בצורה המתאימה לבעל האתר.

בפסק הדין אנו רואים שהתקנון הוצג בצורה נכונה, שהפכה אותו להסכם מחייב ואף כלל התייחסות לחלק מהאפשרויות הצפויות, אך כפי שאראה בהמשך – כשהתקנון שתק ביחס לנושא מסויים בית המשפט לא איפשר לאתר להסתמך עליו לצורך זה.

בהערת אגב אני רוצה להדגיש שהדבר נכון לא רק לגבי תקנון של אתר אינטרנט אלא גם לגבי תקנונים של אפליקציות שונות (בסלולאר, בפייסבוק וסתם באינטרנט).

בפסק הדין דובר באתר שאיפשר למשתמשים לשחק משחקים שונים האחד למול השני, להתערב על תוצאותיהם ולזכות בכסף אמיתי.

התובעת (ובעלה) שיחקו באתר שש-בש מול משתמשים אחרים לאחר שהפקידו בחשבון התובעת כספים. יום אחד גילתה התובעת שחשבונה באתר נסגר ונחסם בשל שימוש אסור בתוכנת עזר. הכספים בחשבון התובעת "הוחרמו" והועברו לשחקנים מולם שיחקה.

התובעת מצידה טענה שבעל האתר היה חייב בהשבה מלאה של הכספים שנותרו בחשבונה.

האתר היה בנוי בצורה חכמה, כך שלא ניתן לעשות שימוש באתר בלא לאשר את תנאי השימוש (כלומר – מי שניסה לדלג, לא להקליק "V" במקום הרלוונטי ולא לאשר את תנאי השימוש לא היה מסוגל לשחק באתר. דרך פעולה זו הובילה את בית המשפט למסקנה החד-משמעית שנחתם הסכם מחייב.

האתר הוסיף וטען למספר הפרות של תנאי השימוש: האחת – החובה להיות החשבון אישי ואינו ניתן להעברה, השניה פתיחתם של מספר חשבונות מקבילים והשלישית – שימוש בתוכנת עזר (הכל בניגוד לתנאים מפורשים שהובהרו בתקנון האתר).

במהלך הדיון אף הסביר האתר את הרציונאל מאחרי תניות אלו (כמו למשל היות החשבון אישי כחלק מיכולת המתחרים האחרים להעריך את מקצועיות השחקן מולו הם מתמודדים).

התובעת אישרה שחתמה על תנאי השימוש אך לא קראה אותם. למרות זאת, טענתה זו נדחתה מכיוון שחזקה על המשתמש שאישר שקרא את התקנון שאכן קרא אותו, במיוחד באתר בו הוא מפקיד כספים, ולא יוכל לטעון אחר כך אחרת.

לגבי הכספים ש"חולטו" עלתה סוגיה מסויימת, שכן התקנון איפשר חילוט "כספי הזכיות" אך שתק ביחס לחילוט "הפקדון" הראשוני. לכן, קבע בית המשפט, שיש להשיב את סך הפקדון לתובעת אולם כל יתר הכספים שבחשבון – חילוטם מותר.

עינינו הרואות – ניסוח נכון של תנאי שימוש, כמו גם הצגתם באופן מחייב, יכול לחסוך בהמשך כאבי ראש לא קטנים לאתרים ואפליקציות שונים.