דברים שחשוב לדעת על חוק נגישות אתרים

תמונה

אחד מכל ארבעה לא יכול לגלוש באינטרנט בישראל

כעשרים וחמישה אחוזים מכלל הישראלים הם גברים, נשים וילדים עם מוגבלויות כלשהן. האם העובדה שיש להם מוגבלות כלשהי, בין או לקות ראייה, מוגבלות קוגנטיבית וכדומה, פירושה שרשת האינטרנט צריכה להיות חסומה בפניהם? ההיגיון הבריא אומר שלא, משום שרשת האינטרנט אמורה להיות נגישה לכל המבקש להשתמש בה. גם המחוקק סבור כך. אולם המצב כרגע ברשת האינטרנט בארץ ובעולם הוא שאתרים רבים אכן אינם מותאמים עבור ציבור רחב זה.

זו הסיבה בגינה נחקק לפני מספר שנים חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובעקבותיו התקין המחוקק מספר רב של תקנות המחייבות את הנגשתם של שלל תחומים ובכללם גם אתרי האינטרנט. כך, אם עד לא מזמן כל בעל אתר היה רשאי לעצב אותו כראות עיניו, כיום מוטלת עליו מגבלה המחייבת אותו לכלול בעיצוב זה גם אפשרויות שינגישו אותו לגולשים עם מוגבלויות.

באילו מוגבלויות מדובר?

בציבור הגולשים עם המוגבלויות שעבורו מיועד חוק נגישות אתרים נכללים גולשים עם מוגבלויות ראייה בדרגות שונות המתקשים לראות את התוכן, גולשים עם מוגבלויות בשמיעה המתקשים לשמוע את הנאמר בסרטוני וידאו, גולשים עם מוגבלויות פיזיות המתקשים בתפעול מקלדת ועכבר, גולשים עם מוגבלויות שכליות המתקשים להבין את התוכן המוצג על גבי המסך וגולשים עם מגוון מוגבלויות אחרות, בהם לקויי למידה, דיסלקציה ועוד.

פרטי החוק

חוק נגישות אתרים קובע כי עד לתאריך 26 באוקטובר 2017 כל אתרי האינטרנט בישראל חייבים להיות מונגשים לציבור הגולשים עם המוגבלויות. אתרים חדשים שעולים לאוויר חייבים להיות נגישים כבר כיום, ואילו אתרים קיימים אמורים לבצע עדכונים והתאמות על מנת להיות נגישים במועד.

ואם גולש עם מוגבלות ייתקל באתר שאינו מונגש? כל מה שעליו לעשות הוא לשכור את שירותיו של עורך דין ולפנות באמצעותו אל בית משפט. אתר שלא יהיה מונגש לאחר המועד האחרון שצוין לעיל יחשוף את בעליו לתביעה משפטית אשר עשויה להוביל לחובת תשלום פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה עשרות אלפי שקלים; ואם מדובר באתר ציבורי כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית אזי לא מן הנמנע שיוטלו על בעליו גם סנקציות פליליות.

מה צפוי בעתיד

המועד האחרון להנגשת אתרי אינטרנט כבר נדחה מספר פעמים, אולם בהנחה שהוא אכן יגיע לבסוף, לאנשים עם מוגבלויות צפוי עתיד חיובי למדי. ברגע שאתרי האינטרנט יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלויות, עולם האינטרנט למעשה ייפתח בפניהם ויאפשר להם ליהנות מכל היתרונות שעד כה נאלצו להימנע מהם: קבלת מידע מגוון, תקשורת עם בני משפחה וחברים, קניות באופן מקוון ועוד – כל מה שנתפס כיום כשגרתי ומובן מאליו עבור 75 אחוזים מן האוכלוסייה אשר אין להם שום מוגבלות שהיא, יהיה נגיש לאותה אוכלוסייה שכיום אינה מסוגלת לראות, לשמוע, להבין או לתפעל גם את אתר האינטרנט הבסיסי ביותר.

הקשר בין קידום אתרים לזכויות יוצרים

תמונה

על קידום אתרים ועל זכויות יוצרים

ראיתם באינטרנט תמונה שמצאה חן בעיניכם, האם מותר לכם להעלות אותה לאתר שלכם כקישוט? מצאתם מתכון מעניין בבלוג של מישהו אחר, ניסיתם אותו ונוכחתם לדעת שהוא מצוין, האם מותר לכם להעלות אותו כלשונו באתר שלכם בצירוף מחמאות לכותב המקורי? ואם מצאתם מאמר מרתק ברשת ואתם רוצים להעלות מאמר משלכם תוך כדי שילוב ציטוטים מקוריים מן הטקסט המקורי, האם מותר לכם לעשות זאת?

הקשר בין קידום אתרים לזכויות יוצרים

קידום אתרים הוא שם כולל למגוון רחב של פעולות הנעשות בתוך ומחוץ לאתר אינטרנט מסוים על מנת לשפר את הדירוג שלו במנועי חיפוש, מתוך מטרה להגיע למיקום גבוה ככל האפשר בתוצאות החיפוש וכך להגדיל את הסיכוי שגולשים ייכנסו לאתר שלו.
אחת הפעולות הללו היא השקעה בתוכן רלוונטי לגולשים המשתייכים לקהל יעד מסוים. כך לדוגמה מי שיקליד "מאוורר תעשייתי" בגוגל יקבל רשימת תוצאות חיפוש הכוללת אתרים של חנויות בהן ניתן לרכוש את המאוורר התעשייתי או מאמרים על יתרונותיו וחסרונותיו, ולא מידע בנושא חנויות פרחים או קבוצות כדורגל.

אלא שבמסגרת תהליך קידום אתרים אורגני, רבים נוטים לעגל פינות ולוותר על יצירה מקורית, ופשוט לוקחים יצירות של אחרים ומשתמשים בהן כבשלהם: מעתיקים טקסטים ללא רשות, משתמשים בתמונות ללא רישיון או בגופנים (פונטים) שאחרים יצרו וכדומה. כך הם נהנים מדירוג גבוה יותר בתוצאות החיפוש, מתנועה של גולשים לאתר שלהם, ואילו חלק מן הגולשים הללו גם רוכש מוצר או מזמין שירות – אזי הם גם עשויים להרוויח כסף.

ראוי לציין שמנועי החיפוש, ובראשם גוגל, פועלים בנחישות כנגד התופעה ואף מורידים את הדירוג של אתרים הנתפסים בהעתקת תוכן. עם זאת, מי שאינו מודע לסנקציות (או מי שלא אכפת לו) עשוי לעשות שימוש בתוכן של אחרים וליהנות מרווחים הנוצרים בשל כך – וכאן נכנסת לתמונה ההגנה בחוק על זכויות יוצרים.

app

העתיקו תוכן שלי ללא רשותי. מה אפשר לעשות?
זכויות יוצרים מעניקות לבעליהן של יצירות מקוריות הגנה משפטית מפני שימוש בלתי מורשה של אחרים. אם אדם גילה שזכויות היוצרים שלו הופרו, למשל עקב העתקה של גורם אחר למטרות קידום אתרים או אחרות, יכול לפנות אל בית המשפט בבקשה לקבלת צו מניעה נגד המפר ואף לתבוע אותו כספית.

במקרה של הגשת תביעת זכויות יוצרים לבית המשפט, בוחן בית המשפט את היצירה המקורית לעומת היצירה המועתקת ומנסה לקבוע עד כמה הן דומות, על מנת להחליט האם הופרו זכויות היוצרים במלואן או באופן חלקי. אם ייקבע כי הדמיון בין היצירות גדול מכדי להיות מקרי, הנתבע עשוי להיות מחוייב לשלם לתובע עד 20,000 ש"ח גם אילו לא הוכח כי לבעל היצירה המקורית נגרם נזק כלשהו בגין ההפרה.

בשורה התחתונה: אם אתם מבקשים להשתמש ביצירה של מישהו אחר, פנו אליו ובקשו את רשותו. ואם גיליתם שמישהו הפר את זכויות היוצרים שלכם – פעלו מיד באמצעים משפטיים.

7 המלצות שיעזרו לכם להתגבר על וירוסים

בעקבות בהלת ה"כופרות" האחרונות, הוירוסים בפייסבוק ויתר המרעין בישין, אני מבקש להציג בפניכם פוסט מעט אחר, אודות וירוסים.

זהו פוסט שאינו משפטי, וכל כולו נובע מהעיסוק היומיומי שלי בתחום האינטרנט, המדיה החברתית והדיגיטל, כמשתמש. לא כמשפטן. מטרתו – לעזור לכם להתמודד עם מגיפת הוירוסים שתוקפת אותנו.

computer virus

computer virus

וירוס מחשבים הוא סוג של תוכנת מחשב, קוד, מסוג שנקרא Malware (אני נהנה יותר לקרוא לה "תוכרע" מאשר "זדונה", אבל זה הוא השם העברי שלה. אפשר גם "נוזקה"). כלומר, תוכנות שכוונתן זדונית והן מותקנות במחשביכם מבלי שתדעו כלל.

לזדונה מטרות אפשריות רבות. למשל: לשאוב מכם מידע שיאפשר למתקין הזדונה לקבל לידיו כספים או מוצרים אחרים על חשבונכם, לעקוב אחרי המתרחש במחשב שלכם (למשל – מה סיסמת חשבון הבנק שלכם או פרטי כרטיס האשראי), להשתמש במחשב שלכם כתשתית נוספת להתקפות שהוא עורך על מחשבים חיצוניים אחרים או למשלוח ספאם, לגרום לשינויים כלשהם בתוכנות המותקנות על המחשב שלכם (כמו למשל לנעול את המידע שעליו) או סתם גרימת נזק לכם ולמידע שלכם.

הייחודיות בוירוסים, להבדיל למשל מזדונה שנקראת "תולעת" או "סוס טרויאני", הוא ביכולתם להתרבות, לשכפל את הקוד שלהם ולהדביק מחשבים רבים אחרים (וכשאני אומר "מחשב" קחו בחשבון שהמונח הזה כולל גם את מכשיר הטלפון החכם שלכם, המחשב הנישא שלכם, הטאבלט ועם התפתחות ה"אינטרנט של הדברים" גם מוצרים דוגמת המכונית והמקרר שלכם).

אילו הייתם יודעים שאתם מתקינים על המחשב שלכם תוכנה זדונית כזו, בוודאי לא הייתם ממהרים לעשות זאת. נכון?

חלק מהוירוסים המותקנים במחשב שלכם נגרמים "בזכות" אישור או לחיצה שמוטב היה לולא ניתנו. יוצרי הוירוסים משתמשים בהטעיות וב"הנדוס חברתי" על מנת לגרום למשתמשים שונים להתקין את הוירוסים למעשה מבלי ידיעתם.

ועכשיו העיקר – איך ניתן להתגבר על כך ולצמצם את הנזק שוירוסים (דוגמת וירוס הכופר ווירוס הפייסבוק) ו"תוכרעות" (זדוניות) אחרות עלולות לגרום לנו?

לפחות חלק משמעותי ממקרי ההדבקות בוירוס מחשבים כזה או אחר נובעים מהחדרה ישירה של קוד התוכנה אלינו למחשב, אלא שפעמים רבות אנו טועים בהבנה של הפעולה שמתבקשת מאיתנו או מוטעים לחשוב שמדובר בפעולה אחרת. לכן אנחנו מאשרים פעמים רבות וירוס מחשבים בלי שנבין בכלל שזאת היתה הפעולה שאישרנו.

כך לדוגמא, אם קיבלנו דוא"ל מהבנק שלנו שמספר לנו כי מסתבר שנפלה תקלה בחשבון הבנק שלנו ועלינו להקליד על הלינק המצורף כדי לתקן אותה, בהחלט סביר להניח שזו היא שיטה לאסוף את פרטינו בלא ידיעתנו (אם כי לא וירוס). אם קיבלנו דוא"ל על סרטון שחשוב ש כוכבנית שפרצו לחשבון הטלפון שלה ואנחנו חייבים לצפות בו, שווה להתאפק ולא לצפות בו.

פעמים רבות נוצרים מצבים בהם מתבצעת השתלטות חיצונית על תיבת דוא"ל של אדם, ובטרם הוא מצליחים להחזירה לשליטתו, נשלחים מסרים פוגעניים או אחרים (דוגמת בקשה לעזרה כספית עקב תקלה בחו"ל או סתם סרטון "שווה לראות!!!1"). לכן, לפעמים יתכן מצב בו גם חבר קרוב לנו עדיין ישלח לנו (שלא מרצונו) מסרים הכוללים בחובתם תוכנות זדוניות ווירוסים.

אנסה לתת מספר עצות בסיסיות ולא ארחיב. שימו לב שאיני בעל מקצוע טכני ולכן  אלו אינן עצות ממצות אלא רק המלצות שמבוססות על דעתי בלבד ובהחלט יתכן שישנן המלצות נוספות או אחרות.

  1. חשוב להתקין תוכנות אנטי וירוס מעודכנות, ולהקפיד על עדכון אוטומטי שלהן.
  2. הזהרו בזמן הפעילות שלכם בכל מרחב מקוון – אל תעשו פעולות שאינכם בטוחים בהן.
  3. אל תפתחו אף אלמנט הצמוד לדוא"ל שקיבלתם (attachment) ואל תקישו על קישור, אלא אם –אתם יודעים מי שלח לכם אותו ומכירים אותו, וכן אתם יודעים שהיתה לו סיבה לכך.
  4. בדרך כלל דוא"לים והודעות עם שמות שנועדו לגרום לכם לרצות מאוד להקיש על הקישור ("הסרטון המדהים של הזמר המפורסם") אולי אפילו יהיו מה שכתוב שם, אבל סביר להניח שיכללו גם נוזקות.
  5. אל תקישו על לינקים בדוא"ל שמבקשים מכם לאשר דבר מה בחשבון שלכם. פשוט תכנסו לחשבון בדרך הרגילה בה אתם נכנסים לחשבון. אם ההודעה היא לגיטימית, היא תמצא גם שם. הניחוש שלי – היא לא תהיה שם…
  6. כשאתם לא בטוחים – חפשו בגוגל את כתובת השולח או טקסט עיקרי מההודעה. בדרך כלל תקבלו הסבר שמדובר בתרמית (scam).
  7. נתקלתם בצרה – כבו את המחשב מהר ככל האפשר, נתקו אותו מהרשת והשתמשו במחשבים אחרים, נקיים, כדי למצוא את הפתרון. במרבית המקרים אחרי זמן קצר, תוכלו למצוא בגוגל פתרון לאותה בעיה.

ועכשיו אחרי הכל, גלישה נעימה וזהירה.

מדריך משפטי להקמת אתר אינטרנט

אני שמח להפנות אתכם לאתר "משפטי" ולמאמר שלי שמתארח שם.
במאמר אני מציג בפני הקוראים סקירה קצרה על מכשלות משפטיות ופתרונות אפשריים שצצים בעת הקמת אתר אינטרנט או בנית אפליקציה סלולארית למובייל.

מטרת המאמר אינה להפוך אתכם לעורכי דין, אלא לתת בידיכם כלים להבנת פעילות עורך דינכם ובדיקתו- האם הוא מבין במה שהוא מכין עבורכם או שמא אתם אינכם מוגנים במקרה של תביעה עתידית.

למדריך – http://www.mishpati.co.il/article/9785

האם אפשר לחייב את גוגל ישראל למחוק אתרים מתוצאות החיפוש?

רמז: יתכן שכן.
 
לא מזמן שמענו על פסק הדין האירופי שחייב את גוגל אירופה למחוק מתוצאות החיפוש שהיא מציגה בפני הגולשים לינקים מסויימים לכתבות שהפכו להיות לא רלוונטיות לאור חלוף הזמן. ראו למשל כאן מאמר שלי בנושא.
ראיונות רבים נערכו עם עורכי דין ואנשי מקצוע שונים בעניין החלטה זו בארץ ובחו"ל ועשרות קסתות דיו התייבשו בכתיבת מאמרים על פסק הדין.
 
השאלה שעלתה בכולם היתה: האם אפשר לחייב את גוגל ישראל למחוק תוצאות חיפוש בישראל?
 
השורה התחתונה של המרואיינים (ואני חייב להודות שבשלב הראשון גם שלי) היתה ש"דבר כזה לא יכול לקרות אצלנו". הדין הישראלי, כך האומרים, זהיר יותר מהדין האירופי וההחלטה הזו קיצונית מדי.
הדרישה מגוגל למחוק תוצאות חיפוש נדמתה להיות קיצונית ואף פוגעת בחשיבות המדיה האינטרנטית למרקם החברתי שלנו.
 
לאחר שחשבתי קצת יותר על נושא זה אני חייב להודות על האמת – טעיתי. לדעתי ניתן לחייב את גוגל ישראל למחוק תוצאות חיפוש שאינן מוצאות חן בעינינו, גם לפי הדין הישראלי.
לא רק ש"דבר כזה יכול לקרות אצלנו", אלא שלטעמי הוא אף מבוסס בחוק. ואסביר.
 
סעיף 14 לחוק הגנת הפרטיות הישראלי קובע –

14.   (א) אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל מאגר המידע, ואם הוא תושב חוץ – למחזיק מאגר המידע, בבקשה לתקן את המידע או למוחקו.
ומה הוא לא גוגל אם לא מאגר המידע אולי הגדול בתולדות האנושות?
 
(הסתייגות קצרה: כמובן שכמו כל טיעון משפטי, ניתן להעלות גם טיעונים שכנגד, אבל אני משוכנע שבמקרה הנכון – התוצאה האירופית המחייבת את גוגל למחוק תוצאות חיפוש מסויימות אפשרית גם בישראל)

מקומות אחרונים להשתלמות בדיני אינטרנט ודיגיטל

אני מזמין את כל קוראי המשפטנים להצטרף אלינו להשתלמות מרתקת שנערכת בקרוב במחוז מרכז בעניין דיני אינטרנט ודיגיטל.

בין ההרצאות המעניינות ניתן למצוא –

הרצאות על שליטת המדינה בתעבורת המידע ברשת וכן הסחר במידע אודותינו שמתבצע אצל ענקיות המידע כמו גוגל ופייסבוק.

את השופט חאלד כבוב שיתן לנו קצת מידע פנים אודות מחשבותיו של שופט שעוסק בעבירות מחשב.

הרצאות מרתקות על הממשק בין זכויות יוצרים לרשת האינטרנט, לשון הרע והאינטרנט, סימני מסחר, המשפט הפלילי ועוד.

חוקרים שיסבירו אודות ביצוע חקירה דיגיטאלית ושחזור מידע לצורך הליכים משפטיים.

הרצאות על שאלות מיסוי וסמכות בינלאומית.

טיפים לכתיבת תקנונים לאתרים הפעילים ברשת

על מנת שלא להעליב אף אחד מהמרצים המרתקים אתם מוזמנים להכנס ללינק המצורף ולקרוא יותר.


לינק להרשמה.

סמכות שיפוט באינטרנט ו-Adwords

פוסט קצר על סמכות שיפוט באינטרנט. והשאלה – האם שימוש בפרסום במילות חיפוש קנויות (Adwords) מקנה סמכות ספציפית לדיון בתביעה?
לכאורה, אולי כן. הרי בארץ למשל נמצא פסקי דין רבים אשר קובעים כי סמכות השיפוט באינטרנט היא כלל ארצית, ואינה מוגבלת לעיר ספציפית.
מצד שני צריך לזכור את ההקשר (בדרך כלל – הצרכני) בו ניתנו פסיקות כגון אלו.
בארה"ב הדין מעט יותר מפותח, ולכן פסק הדין הזה מעניין.
בני הזוג רוקה ביקרו בחוף פבל בקליפורניה (Pebble Beach), שם החליקה גב' רוקה ונפצעה. כששבה לביתה בפנסילבניה, הגישה תביעה כנגד המלון הקליפורני, בפנסילבניה.
בעייתה העיקרית היתה ליצור סמכות שיפוט באינטרנט ביחס למלון הקליפורני. אלא שבית המלון אינו פעיל בפנסילבניה, אין לו עובדים או משרדים שם, אינו מגייס שם לקוחות באופן ספציפי ולא נמצא דבר המקשר אותו למדינה למעט הפרסום הכללי.
אלא שלא הגב' רוקה תיסוג בפני מכשלות שכאלו. חשבה וחשבה ומצאה פתרון – בית המלון עשה שימוש במילות חיפוש קנויות (אדוורדס) שחשפו אותו בפני אזרחי פנסילבניה (ובמקומות רבים אחרים בעולם). לכן, לטענת התובעת, היה כפוף לסמכות השיפוט באינטרנט של בתי המשפט המקומיים של פנסילבניה.
למרות הניסוח היפה, בית המשפט האמריקאי דחה טענתה זו וקבע – הפנייה של בית המלון בעת השימוש במילות החיפוש הקנויות בוצעה לאזרחים בכל רחבי העולם, לא רק בארה"ב; לא בוצעה שום פעולה ספציפית של המלון שהצביעה על מיקוד הפניה לאזרחי פנסילבניה או על פעילות חריגה שם; לא נרכשו מילות חיפוש ייחודיות לאזרחי פנסילבניה. לכן, הגשת התביעה שם נדחתה בחוסר סמכות שיפוט באינטרנט מבחינה מקומית.
פרסום במילות חיפוש קנויות (אדוורדס) כמוהו כפרסום מודפס בעיתון כלל אמריקאי, שאינו מקנה סמכות במדינה ספציפית, כך פסק בית המשפט.
לסיום אציין, כי בית המשפט אינו מתייחס לדינם של מפרסמי אדוורדס אשר רכשו מיקוד גיאוגרפי לאזרחי פנסילבניה, ורומז כי יתכן ששם החלטתו תהיה שונה אם אלו היו העובדות הרלוונטיות.
אלא שגם כאן המסקנה מתיישבת עם הגיון הדברים – כאשר גוף מסחרי פועל כדי ליצור לעצמו קהל לקוחות ספציפיים – הוא חושף עצמו לסמכות השיפוט באותה מדינה, גם אם מדובר בסמכות שיפוט באינטרנט. מצד שני, כאשר הפעילות היא כללית, ולא ממוקדת, יצטרך התובע לעמוד בנטל נוסף על מנת להקנות לבית המשפט סמכות שיפוט באינטרנט על המקרה שלו.
 
לעוד מאמרים בדיני אינטרנט ראו באתר שלי.
 

הקוסם מארץ עוץ וזכויות יוצרים

מקרה מעניין בעניין יצירה שאינה מוגנת בזכויות יוצרים נפסק לאחרונה בעניין הקוסם מארץ עוץ.
האחים וורנר הגישו תביעת זכויות יוצרים כנגד מי (Dave Grossman Creations) שהפיצו סחורות שנשאו את הדמויות שלהם מתוך סרטים שהם הפיקו, כמו הקוסם מארץ עוץ, טום וג'רי וחלף עם הרוח.
הנתבעים עשו שימוש בפוסטרים של סרטים אלו, בצילומים, בדמויות גיבורים מהסרטים ובממורביליה אחרת מבלי לקבל את רשותה של האחים וורנר.
הנתבעים טענו שמדובר ביצירות שהן נחלת הציבור ולכן אינן מוגנות בזכויות יוצרים.
בית המשפט קבע שהדמויות של סקרלט או'הרה, איש הפח ודורותי וטום וג'רי הן דמויות שניתנות לזיהוי בקלות לא בגלל הספרים לבדם אלא (בעיקר) בגלל הסרטים.
הרי כל אחד היה יכול לדמיין לעצמו איך דורותי נראית, ולא היה בכך כלך פסול. מרגע שלאחר הסרט אנו מדמיינים את דורותי באופן כפי שהיא הוצגה בסרט, ואם מאפיינים מתוך הסרט עצמו, הרי זו הפרה, ולא של היצירה מהמקורית אלא של הסרט שהוכן על בסיסה.
אני רוצה להפנות אתכם לסוגיה חשובה בעקבות פסק הדין הזה, והיא היכולת "לנכס" לעצמנו יצירות שבעבר היו נחלת הציבור. כלומר, אם לקחנו יצירה חופשית לשימוש והצגנו אותה בצורת ביטוי ייחודית, הרי בעתיד נוכל להגן על אופן ההצגה של היצירה על ידינו, על אף שהיצירה המקורית היא נחלת הציבור.
כיצד נעשה זאת? על ידי שימוש ביצירה חופשית לשימוש אך הקניית אופי ייחודי לרכיבים מהותיים ודמויות בה. כך, ניצור יצירה עצמאית וחדשה השייכת לנו, על אף שהיא מבוססת על יצירה אחרת.
אמנם, בית המשפט באותו מקרה פסק כסכום שנחשב נמוך יחסית לכל הפרה (10,000$) אך בהתחשב בעובדה שהוצגו 257 הפרות הרי סכום העולה על 2.5 מליון דולר אינו סכום של מה בכך…
 
למאמרים נוספים על זכויות יוצרים – ראו באתר שלי בלינק הזה.

האם ניתן לתבוע אתכם בזכויות יוצרים על שימוש בממים?

"ממים" (Meme) הם תופעה אינטרנטית מרתקת שעיקרה רעיון מסויים המשוכפל ומופץ מאדם לאדם במסגרת שיח תרבותי מסויים, והוא למעשה משמש להעברת רעיונות תרבותיים שונים. אלא שהנפיצות הרבה של ממים באינטרנט מתעלמת גם מבעיות שגלומות בהם, כמו למשל הפרת זכות היוצרים של הצלם המקורי או הזכות לפרטיות (או זכות הפרסום) של המצולם (הידעתם, דרך אגב, שיוצר המונח "מם" הוא ריצ'רד דוקינס ב"גן האנוכי"?).
 
למשפטן בתחום דיני האינטרנט הבוחן ממים, עולות תהיות רבות באשר למעמדם המשפטי של ממים שכאלו ולבעיות שהם מעוררים.
כך למשל, כל משפטן המתמחה בתחום הקניין הרוחני ישים לב לשימוש ביצירה שלא לאחר קבלת אישור יוצרה – אלמנט המהווה הפרת זכות יוצרים בצורה ברורה.
 
מם זכויות יוצרים
יתרה מכך, חוק הגנת הפרטיות קובע כי שימוש בתמונתו או בדמותו של אדם לצרכי "ריווח" בלא הסכמתו מהווה גם הפרה של זכות האדם לפרטיות. הדין האמריקאי הרחיב זכות זו לפרטיות ככל שמדובר בידוענים גם לזכות הפרסום (היא הזכות שמוקנית לאדם לשלוט בהיקף ובאופי פרסום שמו ודמותו, במיוחד לצרכי יצירת רווח).
 
במרבית המקרים, ממים נוצרים על ידי אנשים פרטיים והם מהווים שיח תרבותי בעל חשיבות שמעודד העברת דעות ורעיונות בינינו, כך שגם אם מדובר בהפרת זכות יוצרים, במרבית המקרים תביעה בגין הפרת זכות יוצרים בתמונה שבלב המם – תדחה.
 
מייגן ריניאה מקקולו (המשתמשת בשם סימונס) נעצרה עקב נהיגה בשכרות ביולי 2010. זמן קצר אחר כך צילומה בתחנת המשטרה נכלל בין צילומי נשים אטרקטיביות (ככה אומרי בפוליטיקאי קורקט, לא?) בבלוג  ומשם התמונה התגלגלה והפכה למם ברדיט תחת הכותרת “Wanted / In 50 states”. משם התפוצה היתה עצומה, ועדיין – סימונס לא פעלה דבר. היא אמנם הגיבה וביקשה מאנשים "להתגבר על זה", אבל לא מעבר לכך.
אלא שממש לאחרונה הגישה סימונס תביעה כנגד אתר InstantCheckmate.com, אשר עשה שימוש בתמונה שלה תחת הכיתוב "Sometimes, the cute ones aren't so innocent" והמשיך והציע לרכוש בדיקת רקע על כל מי שתרצו בכך.
שימוש זה בתמונתה כבר הקפיץ את סימונס והיא הגישה תביעה. אמנם עורך דינה דיבר על הפרת זכויות היוצרים שלה, אך ברור שזו אינה העילה. כתב התביעה מתמקד, ובצדק, בהפרת זכות הפרסום שלה וזכותה לפרטיות.
 
cute ones not innocent
בסופו של דבר, הבאתי תביעה זו כקריאת אזהרה לכולנו.
 
ככל הנראה שימוש סביר בהיקף מסויים בתמונות לצרכי ממים יחשב כשימוש הוגן, גם אם תוגש תביעה (ומהמם למעלה אתם רואים שגם אני חושב כך).
אבל עסקים אשר מנצלים ממים לצרכיהם המסחריים מסתכנים פעמיים, ובמידה רבה של צדק. גם כאשר עושים שימוש בממים, יש לעשות בהם שימוש זהיר ומושכל, ולהזהר שלא לחצות את הקו הלא ברור בין שימוש הוגן לשימוש (מסחרי) אסור. אחרת, גם אתם עלולים לקבל תביעה כמו שהגישה סימונס.