הפרת זכויות יוצרים בתוכנה

על זכויות יוצרים (והפרת זכות יוצרים), תוכנת מחשב, מונופולים, תחרות ומה שביניהם

 
פסק דין מעניין של השופטת אגמון-גונן בבית המשפט המחוזי בתל אביב פותח בהקדמה מעניינת: "על זכויות יוצרים, תוכנות מחשב פונקציונליות, מונופולים, תחרות ומה שביניהם. בשאלה זו עוסקת התובענה שלפניי. … השאלות המתעוררות בתיק זה נוגעות לאיזון האינטרסים בין דיני זכויות יוצרים לדיני התחרות".
מי שמכיר את פסקי הדין של השופטת אגמון-גונן, יודע שבין אם נסכים עימה ובין אם לאו (ורבים אינם מסכימים איתה), פסקי הדין שלה תמיד מרתקים, מעניינים – ומעוררים מחלוקת…
copyright in software

האם העתקת ממשקי תוכנה בלי להעתיק את קוד המקור הינה הפרה?

פסק הדין בחן את הזכות של מתחרה לעשות שימוש בממשקים ומסכים של תכנת מחשב, כאשר לא נעשה שימוש בקוד המקור או האם השימוש שבוצע מהווה הפרת זכות יוצרים בתוכנה.
התובעת פיתחה תכנה שאיפשרה תפעול וניהול של תיקי ניירות ערך ללקוחותיה (גופים פיננסיים גדולים) (תוכנת דנאל). בפיתוח התוכנה הושקעו משאבים עצומים, כך טענתה. מנגד, הנתבע פנה ללקוחות התובעת והציג עצמו כמי שפיתח תוכנה זהה לתוכנת דנאל, התובעת. בנאום המכירה שלו הדגיש הנתבע כי התכנה שלו (תוכנת סנפיר) פועלת ונראית בדיוק כמו תוכנת דנאל (המקורית) ולכן הלקוח לא ידרש למאמצים רבים לעבור לתוכנה שלו. ואכן, מבדיקה של מומחה התברר כי מרבית המסכים והממשקים הועתקו. כך גם בסיס הנתונים, שמות השדות וכדומה – הועתקו ברובם.
בתיק זה ניתן צו במעמד צד אחד ובמעמד שני הצדדים מונה מומחה (גד אופנהיימר. ובעניין זה, עורכי הדין שניצחו בהליך היו עו"ד יובל גבעון וטל פרנקל. שאפו). המומחה קבע כי קוד המקור נכתב בשתי שפות שונות בשתי התוכנות ולא בוצעה העתקה שלו. המסכים, כך קבע, הועתקו כמעט לגמרי למעט שינויים זניחים. גם בסיס הנתונים היה כמעט זהה. על בסיס החלטה זו נתן השופט זפט צו מניעה זמני לשיווק התוכנה הנתבעת.
 

השאלות בתיק: האם היתה הפרת זכות יוצרים ואם כן – האם השימוש מותר בכל זאת?

בפסק הדין דנה השופטת בשתי שאלות עיקריות.
האחת – האם בכלל בוצעה הפרת זכויות יוצרים (ולמאמרים נוספים על זכויות יוצרים באתר שלי ראו בקישור). במסגרת שאלה זו מנחה אותנו בית המשפט לנסות ולאתר את הגבול שהציב המחוקק בין זכויות הקניין הרוחני מחד וזכויות הציבור (נחלת הכלל) מאידך.
השניה – בהנחה שקיימת זכות יוצרים בתוכנה, האם התובעת מוגבלת בניצול זכותה זו והאם רשאי הנתבע לפעול כפי שפעל אך להתגונן בטענה שעמידה על זכויות התובעת תפגע בתחרות?
כפי שאנו מכירים מפסקי הדין האחרים של השופטת אגמון-גונן, הקריאה התיאורטית של פסק הדין מרתקת. ניתוח זכויות קניין רוחני והרציונאל שעומד בבסיסם מעניין וגם המסקנה חד משמעית – תכלית ההגנה על קניין רוחני היא לשמור על יצירת היוצר לבל ינשלו אותו ממנה בדרך של גזלה.
השופטת מזכירה את קו הטענות המבקש לצמצם את היקף זכויות היוצרים בעידן הדיגיטלי, ולמעשה מגיעה למסקנה כי הגבלת נחלת הציבור בדיני קניין רוחני היא מחיר שעלינו לשלם במסגרת האיזון למול זכות היוצר. אחת מדרכי האיזון, היא דרישת מקוריות היצירה (מקוריות, השקעה, יצירתיות). דרך אחרת היא אי ההגנה על הרעיון תוך הגנה על דרך ביטויו – אבחנה אשר חודדה בפסיקת העליון.
השופטת דנה גם בשאלה הספציפית של זכויות יוצרים בתוכנת מחשב, לאור הפסיקה בנושא, והגנה עליה כיצירה ספרותית.
כך למשל לתוכנה 3 שלבים שכל אחד מהם מוגן עצמאית: שלב אפיון התוכנה, שלב התכנון והעיצוב ושלב התכנות. משמעותה של הפרדה זו היא כי לא רק קוד המקור של התוכנה יהיה מוגן אלא גם אלמנטים הנכללים בספציפיקציות, כמו גם מסכיה וממשקיה של התוכנה (אם כי הרחבה זו עדיין אינה נחלת הכל ויש הדוגלים ב"ניפוי" רכיבים שאינם מוגנים טרם לביצוע ההשוואה).
אז בוחנת השופטת את זכות היוצרים למול טענות הנתבע שחופש התחרות מחייב אותו להציע ממשקים ודרך עבודה דומה ככל האפשר על מנת שתוכנה בת שנים תוכל להיות מוחלפת בתוכנה חדשה אם כך ירצו המשתמשים.
השופטת בודקת ומאזכרת מספר לא מבוטל של תחומים, במיוחד בנושאי תוכנת מחשב, בהם ישנו קונפליקט משמעותי בין ההגנה הנדרשת למפתחים למול דיני התחרות. כך למשל ההגבלות שהטיל בית המשפט האמריקאי על מיקרוסופט מלנצל את זכות היוצרים שלה ואת המונופול בפועל אותו ירצה לעצמה (וכולנו זוכרים את הפסיקה בנושא "קשירת דפדפן ה"אקספלורר" עם מערכת ה"חלונות" שלנו).
 

האם בעל זכות יוצרים רשאי לנצל את הזכות כדי להתמודד מול מתחרים?

ואז מגיעה השופטת לשאלה – עד כמה נאפשר לבעל זכויות יוצרים ביצירה להשתמש בזכויות הקניין הרוחני שלו כדי להגביל את התחרות?
הרי ככל שמתחרים יחוייבו לשוני מהותי בינם לבין תוכנת המקור, עידוד התחרות ושיפור המצב ללקוחות יהיה קשה ומורכב יותר. אם נחליט לאפשר הגנה מסויימת למתחרים (בניגוד לזכויות יוצרים בתוכנה לבעל התוכנה), ניתן לבצע זאת הן באמצעות מספר שיטות משפטיות.
למשל – העקרון של שימוש לא ראוי בזכות היוצרים (Copyright Misuse, הדומה להגבלה על זכותו של בעל מקרקעין מלנצלה לרעה). דרך אפשרית אחרת היא באמצעות הגבלה עצמית של בתי המשפט על סעד האכיפה אותו יושיטו לתובע.
ברצוני להעיר כי בית המשפט אף מרחיב בנושאים אלו שלטעמי הם נושאים מרתקים שטרם מוצו במשפט הישראלי, ואני מבקש להסיר את הכובע בפני כבוד השופטת שלא נגררת אחר הקול האחיד של המשפטנים בתחום זה, ובהחלט מוכנה לבחון מכשירים משמעותיים שונים מהמקובל. לדוגמא, המכשיר של שימשו לרעה בזכויות יוצרים הינו מכשיר שכבר הוכר בפסיקה האמריקאית, אך טרם הוכר בישראל – וחבל (במיוחד לאור המתרחש בתחום). גם אם מכשירים אלו אינם מקובלים כיום (עדיין), אין ספק שצריך להיות להם משקל בפסיקת בתי המשפט. בארה"ב למשל שני מכשירים אלו כבר נמצאים בשימוש בתי המשפט וכמו שנאמר – בקרוב אצלנו.
כך למשל המקרה האמריקאי בו מפיצי סרטים ניסו לחייב קולנועים לרכוש קבוצות של סרטים, ולא סרטים בודדים, כך שנאלצו לשלם גם על סרטים אותם לא ביקשו לרכוש. פרקטיקה כזו – נפסלה בשל שימוש לרעה (Copyright Misuse) בזכות היוצרים.
בית המשפט מוסיף ומזכיר כי כאשר מועלית טענה של ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי, על הטוען להוכיח בפועל את אותו מונופולין (ובכך כשל הנתבע בתיק הזה).
 

הפרת זכות יוצרים בתוכנת מחשב פונקצינאלית

לגופם של דברים, בית המשפט קובע כי מקום בו מדובר בתוכנת מחשב ייעודית כאשר ישנו מספר מוגבל של דרכים לבטא את הרעיון שבבסיסה, וקוד המקור לא הועתק, נדרש דמיון כמעט מוחלט של התוכנה המפרה, בדומה למבחן המוגבר שחל על יצירות פונקציונאליות אחרות. אלא שדמיון זה – הוכח (אם כי עובדתית לאחר מכן מגיע בית המשפט למסקנה המבוססת על החלטת המומחה כי ישנן מספר דרכים לבטא את אותו תהליך ועל כן עקרון זה אינו חל באותו עניין).
מידת ההעתקה היתה כל כך מהותית שאפילו רכיבים לא פונקציונאליים הועתקו, ולכן קובע בית המשפט כי הנתבע אכן הפר את זכויות התובעת.
לבסוף קובע בית המשפט שכל ההפרות מהוות מסכת אחת של הפרות, אך קובע את הפיצוי בגובה 90,000 ש"ח (סכום מאוד משמעותי המתקרב לתקרת הפיצוי האפשרי להפרה אחת בחוק ושכמעט לעולם לא נעשה בו שימוש).
סופו של דבר, פסק דין מרתק מבחינה תיאורטית שהוכרע בנסיבות ענייניות. מזלנו שמדובר בשופטת שאוהבת ויודעת לחשוב ולכתוב. חומר קריאה מרתק למתעניינים.
 
אם הנושא מעניין אתכם ותרצו לקרוא עוד קצת על הפרת זכות יוצרים בתוכנה ובאינטרנט בכלל, תוכלו לקרוא עוד בלינק.

תגובות גולשים