חופש הביטוי, סימני מסחר ומכוניות מהירות

TURISMO Norbert Aepli, Switzerlandלקוחות רבים בתחום פיתוח משחקי מחשב, אפליקציות ואתרי אינטרנט פונים אלי מפעם לפעם בשאלה בתחום סימני מסחר ולוגואים.

"אנחנו רוצים" כך הם אומרים לי "להציג באתר / אפליקציה / משחק המחשב שלנו [מחק את המיותר] לוגואים של חברות אחרות, במטרה לתאר את השימוש במוצריה של אותה חברה. מותר לנו?"

כך למשל, לאחרונה הגיעו אלי חבר'ה נחמדים שפיתחו אפליקציית סלולאר (אנדרואיד, למעוניינים) שמתפקדת כשלט-רחוק. היתרון של האפליקציה היה הצגתם של השלטים להם היא מתאימה בתוך האפליקציה. כלומר, באפליקציה תמצאו שלטים של חברות שונות (לא את השלט. איור שלו). ברור לכולם שהאפליקציה אינה שייכת לאף אחת מהחברות שהשלטים שלהן נכללים בתוכה, וברור לכולם שהשימוש בשם החברה הינו "תיאור אמת" המסביר כי האפליקציה מתממשקת עם המכשיר של אותה חברה ספציפית. אין כל טענה כאילו האפליקציה משוייכת למי מהחברות. על פי נתון זה, התשובה המשפטית היתה צריכה להיות – "אין בעיה. תתקדמו".

ובכל זאת, התשובה המשפטית היבשה היא כי יכולה להיות כאן בעיה. אנסה להסביר.

סימן מסחרי הינו "לוגו" שנועד ליצור הקשר רעיוני בלב הצופה בין הלוגו לבין טיב המוצר או השירות אותו הוא יקבל. לכן, ברגיל, למי שרכש מוניטין בסימן המסחרי שלו יש זכות להגן עליו בפני הפרת סימן המסחר שלו.

בכל זאת, המחוקק מכיר גם בעובדה שניתן לעשות שימוש בסימני מסחר שאינו מפר. לדוגמא, חנות מכולת המוכרת משקאות תוצרת קוקה-קולה, רשאית לתלות שלט המסביר זאת ולהשתמש במותג של קוקה-קולה כמתאר את הסחורה אותה היא מוכרת. כמובן, חייב להיות ברור שאין קשר בין החנות לבין החברה, אבל בהחלט לגיטימי להשתמש בלוגו של קוקה-קולה כדי להסביר ללקוחות שאלו המוצרים אותם ניתן לרכוש אצלה. שימוש כזה בסימני מסחר נקרא שימוש אמת והוא מוגן.

למרות זאת, היו מקרים בהם בעלי סימני מסחר אמריקאים התרעמו. למה שחברות אחרות יעשו שימוש בסימן שלנו? רק אנחנו רשאים להרוויח מהמוניטין אשר צברנו בו.

בתי המשפט האמריקאים החלו ללכת לקראתם ופיתחו דוקטרינה הנקראת "דילול" סימן מסחר. משמעותה היא שאפילו מקום בו אתה עושה שימוש אמת בסימן המסחרי, אם בעל הסימן סבור שבכך אתה "מדלל" את המוניטין שרכש, ומשתמש בסימן שלא למטרה המתאימה למטרותיו- השימוש אסור.

דוקטרינה זו גם החלה למצוא הדים בפסיקה הישראלית, אך עדיין טרם עלתה ארצה באופן גורף.

ועכשיו הגענו לעיקר. כעת, דווקא בית משפט אמריקאי משתמש בזכות לחופש הביטוי (זכות שאינה תמיד בראש מעייני בני ארצנו…) ועוקף את הגנת סימן המסחר. סיפור שהיה כך היה.

חלקנו מכירים את מירוץ המכוניות הממוחשב גראן-טוריזמו. מסתבר שהמפתח עשה שימוש במסגרת המשחק בלוגואים של חברות מסחריות קיימות, על מנת לתת למשחק תחושה מציאותית (מעבר להתמכרות לנהיגת רכבים במהירות מטורפת…).

בעל הסימן המסחרי של אחד הלוגואים (חברת רעפים איטלקית, לא פחות ולא יותר) החליט שהשימוש בלוגו שלו פוגע בו, ועל כן תבע את חברת סוני בקליפורניה.

בית המשפט דחה את תביעתו בהתבססו בעיקר על חופש הדיבור של מפתחת המשחק.

לצערי ההחלטה מתבססת פחות על דוקטרינות בתחום סימני המסחר אבל גם למפתחי משחקי מחשב ואפליקציות יש עניין בהחלטה. בית המשפט רואה במשחק דיגיטלי צורת ביטוי אקספרסיבית, וככזו – ביטוי המתאים עצמו למציאות הינו ביטוי מוגן.

בית המשפט האמריקאי מתייחס אל משחק מחשב כאל יצירת אמנות לכל דבר ועניין, וככזו – מידת ההגנה שמוענקת לה על ידי הזכות לחופש הביטוי הינה מוגברת. אמנם בארץ זכות זו אינה ברמה כל כך גבוהה כמו בארה"ב, אבל דומה כי ניתן כאן כלי משפטי חזק בידי מפתחי משחקי מחשב, אפליקציות ואתרים, מעבר להגנות הרגילות שדיני סימני מסחר מעניקים בידיהם.

 

CC BY 4.0 Photo credit – Norbert Aepli, Switzerland

תגובות גולשים