Google לטובת זכויות המשתמשים

בשנת 2004 תבעו מול"ים וסופרים שונים את Google בתביעה על הפרת זכויות יוצרים. הבסיס לתביעה היו הפרויקטים של Google Print ו-Library Project. הפרויקטים האלו כללו העלאה דיגיטאלית לשרתיGoogle  של כל אוסף הספרים בספריה הציבורית הניו יורקית, ספריית הקונגרס וספריות אחרות של אוניברסיטאות (מעל 20 מליון ספרים!!). החשש העיקרי של Google אותה עתהיה מתביעות עקב הפרת זכויות יוצרים של יוצרי הספרים, ואלו לא איחרו להגיע.

לאחרונה נתן בית המשפט המחוזי בניו יורק פסק דין בערכאה ראשונה בנושא. פסק הדין התבסס על טענת השימוש הוגן (Fair Use) של Google.

בית המשפט פסק (ההחלטה ב-PDF) שהשימוש ש-Google עושה ביצירות (יצירות המוגנות בזכויות יוצרים אני מבקש להזכיר לכם) הוא בעל אופי טרנספורמטיבי. כלומר, השימוש היה כזה ששינה את אופי השימוש והצריכה של היצירה עד כדי שנוצרה לכאורה יצירה חדשה. בית המשפט הדגיש את המעבר בין טקסט אקספרסיבי (ספר) לבין טקסט דיגיטאלי המהווה אינדקס של מילים שנועד לסייע בידי הקוראים והחוקרים בנסיונם לאתר ספרים רלוונטיים (מאגר מידע לחיפוש). גוגל יצרה כלי חשוב העומד לזכות ספריות ומלומדים בנסיונם לאתר ספרים להם הם נזקקים.

השופט בוחן את ארבעת יסודות השימוש ההוגן בזכות יוצרים וקובע כשהחלק שנלקח מכל ספר הינו חלק מוגבל ביותר, Google אינה מוכרת את הסריקות והן אינן מחליפות את הספרים עצמם. לא סביר להניח, כך סבור השופט, שמישהו יטרח לבצע חיפושים רבים כל כך עד כדי שיוכל להרכיב ספר שלם מתוך מספר חיפושים עוקבים.

לפיכך, ולאור היתרונות החברתיים בפרויקטים אלו של Google, המקדמים את המדע והאמנות ומאפשרים לסופרים להרוויח הכנסות, סבור השופט שמדובר בשימוש הוגן.

אני שמח על החלטה שבניגוד לטרנד בדיני זכויות יוצרים לשים את בעלי הזכויות בראש דאגתו של בית המשפט, אנו רואים גישה שונה. גישה שכעת לוקחת בחשבון לא רק את אינטרס בעלי הזכויות אלא גם את האינטרסים החברתיים והכלליים באיזון המתבקש על פי דין בין זכויות בעל זכות היוצרים לבין זכויות המשתמשים והציבור.

אלא שאני מבקש להעיר הערה אחרת. שימו לב. לטעמי, ההחלטה התקבלה לא רק על בסיס עקרוני, אלא תחושת הבטן שלי (והתחושה בלבד) לוחשת לי שההחלטה התקבלה בגלל שהנתבע היה Google… אין לי ספק שנתבע אחר היה נתקל בחומה די בצורה של בית המשפט המגן על בעלי זכויות יוצרים.

בארה"ב כך בארץ. אתן לכם דוגמא.

בעבר ייצגתי בעל אתר ש"כל חטאו" היה שנתן קישורים לפידים של שידורים חיים של משחקי כדורגל. שוב, שימו לב. המשחקים הועלו לאינטרנט על ידי אחרים, נעשה שימוש בתוכנה חיצונית לצפייה בהם, ה-Player (הנגן) לא היה של מפעיל האתר וגם המשחקים לא הופיעו בעמודי האתר. כל מה שהיה באתר היו רשימות של לינקים כתוצאות חיפוש המפנות לפידים שהיו באינטרנט של המשחקים. ממש באותו אופן שאם משתמש היה מחפש ב- Googleאחר המשחק הספציפי היה מקבל את אותן תוצאות (אם כי פחות מאורגנות, אין ספק).

והנה פסק הדין. לגוגל ההפרה מותרת. אבל (כך קבע בית המשפט העליון), הלקוח שלי מפר זכויות יוצרים… מישהו אמר Lex Google….

 

 

 

תגובות גולשים