9 מיתוסים נוספים בזכויות יוצרים

 

"זכות יוצרים" הוא אחד הנושאים בו ניתן למצוא מיתוסים רבים ושונים, מרביתם לא מדוייקים וחלקם לא נכון. אני שמח להציג לכם עוד מאמר בנושא מיתוסים בזכויות יוצרים.

  1. לא היה שום סימן שהתמונה הזו מוגנת בזכויות יוצרים

המיתוס: לא נכון.

ההסבר: לא צריך להיות סימן או שם של צלם. תניחו שכל תמונה "שמצאתם בגוגל" או באינטרנט מוגנת בזכות יוצרים. זו ההנחה של הדין.

בכל מקרה, המלצה לבעלי זכויות היוצרים שבכם: אנא סמנו את התמונה כמוגנת. משפט דוגמת "© זכויות יוצרים 2017, יורם ליכטנשטיין" יסייע לכם להתגבר על טענות הגנה מסויימות ויקל על הוכחת תביעתכם (ולו בשל החזקה שבחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, שכאשר שם יוצר מופיע על יצירה, חזקה שהוא היוצר אלא אם הוכח אחרת).

עוד מיתוסים על זכויות יוצרים

עוד מיתוסים על זכויות יוצרים

  1. האתר שלי חינמי אז העתקה אינה הפרת זכות יוצרים

המיתוס: לא נכון

ההסבר: שימוש מהסוגים שמפורטים בחוק בלי קבלת הסכמת הבעלים הוא הפרה.

יתכן שלחינמיות האתר יהיה משקל לא מבוטל בשאלת גובה הפיצוי, אך אין הדבר מונע הפרה. במיוחד כאשר גם אתרים חינמיים עשויים לפגוע בשוק הפוטנציאלי של היצירה.

מצד שני, ישנם מצבים בהם חינמיות האתר היא הכרחית לצורך הקמת הגנה (דוגמת שימוש הוגן), אך לעולם לא די רק בה על מנת שלא תהיה הפרה.

  1. התמונה נמצאת באינטרנט/בפייסבוק/באינסטגראם אז היא נחלת הכלל ואין בה זכות יוצרים

המיתוס: לא נכון.

ההסבר: המדיה הדיגיטלית כשלעצמה לא "מנכה" את זכויות היוצרים מהיצירות. רק יצירה שתץמצאו ברשת כשלידה אישור לעשות שימוש בה או אישור אחר שהתמונה היא נחלת הכלל או ללא זכות יוצרים, עשוי להיות מספק. כל שימוש דיגיטלי אחר בתמונה אינו הופך אותה לזמינה עבורכם.

מצד שני, ישנן רשתות חברתיות דוגמת פייסבוק, אינסטגרם ואחרות, אשר מאפשרות בתנאי השימוש שלהם זכויות גם למשתמשים עצמם לעשות שימוש ביצירות שהועלו לרשתות. התנ אי (במרבית המקרים) שהשימוש יעשה בהתאם לממשק של המערכת, ולא סתם העתקה. גם לכך יש הגיון, כי שימוש באמצעות הממשק הנכון יתן לכל הפחות "קרדיט" ראוי ויקל על היוצר להוסיף ולהתפרנס.

  1. אבל אני עשיתי שימוש הוגן ביצירה. הייתי תם לב.

המיתוס: יתכן, אם כי במרבית המקרים – לא נכון.

ההסבר: "שימוש הוגן" ו"תום לב " בתחומי הקניין הרוחני הינם מונחים משפטיים קונקרטיים, אשר להם תנאים והגדרות אשר חובה לעמוד בהם. ההבנה הלא-משפטית של אותם מונחים שונה בצורה דרמטית מהבנתם בידי משפטן ושופט, וזה הוא המקור לתקלות רבות בתחום.

לדוגמא, תום לב בזכויות יוצרים משמעו: "לא ידעתי ולא היה עלי לדעת שבתמונה יש זכויות יוצרים". כלומר – "הייתה לי סיבה טובה לחשוב שהיוצר ויתר על זכות היוצרים בתמונה". במרבית המקרים, סיבה כזו אינה קיימת ולכן השימוש בתמונה ב"תום לב" פשוט לא מתקיים בבית המשפט. זאת למרות שלא התכוונתם לפגוע באף אחד כשנטלתם אותה.

כך גם שימוש הוגן מותנה בהתקיימם של 4 תנאים (שמשקלם משתנה לפי העניין) –

 (1) מטרת השימוש ואופיו;

 (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש;

 (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;

(4)  השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

הבחינה האם התקיימו ומה משקלו של כל אחד מהם אינה סתמית, ופעמים רבות עלולה להטעות.

  1. אני כתבתי את המאמר/תנאי שימוש האלו מחדש. רק התבססתי על מאמר קיים

המיתוס: יתכן, אבל סביר להניח שלא.

ההסבר: עשיית יצירה נגזרת מיצירה אחרת (תרגום, עיבוד, כתיבה מחדש הם יצירות נגזרות) הינה גם היא שימוש השמור לבעל זכות היוצרים בלבד. לכן, נטילת מאמר או יצירה קיימים ושינויים, עשוי להוות הפרת זכות היוצרים.

מצד שני, הבנת מאמר מסויים וכתיבתו מחדש על ידיכם, יהיה במרבית המקרים יצירה נפרדת, אם באמת אין קשר מהותי בין היצירות השונות.

היכן עובר הגבול? לעולם לא נדע עד לקבלת פסק דין בעניין…

  1. לא פגעתי באף אחד. רק פרסמתי את בעל זכות היוצרים. למה הוא כועס?

המיתוס: לא נכון.

ההסבר: אם אתם סבורים שבעל זכות היוצרים אינו אמור לכעוס, יש פתרון פשוט – פנו אליו ובקשו הסכמתו. בכל מקרה אחר, העובדה שפעלתם "לטובתו" אינה מהווה הגנה, אלא לכל היותר נסיבה להקטנת הפיצוי.

  1. קיבלתי מהצלם את התמונה. הוא נתן לי רשיון שימוש. מותר לי להעבירה למישהו אחר שיפרסם

המיתוס: לא נכון.

ההסבר: רשיונות שימוש הם הסכמה של בעל זכות היוצרים לכך שמאן דהוא (בעצמו) יעשה שימוש ביצירה. הרשיון הוא אישי. אם הרשיון אינו מגדיר זאת, שימוש שהועבר לרשות אדם אחר חורג מתנאי הרשיון ולכן אינו מספיק ומהווה הפרה.

  1. התמונה הופיעה בויקיפדיה. מותר לי להשתמש בה.

המיתוס: לא נכון.

ההסבר: גם התמונות המופיעות בויקיפדיה חלקן נחל הכלל (דוגמת תמונה זו למשל), אחרות מופיעות בויקיפדיה בשל התאמת השימוש בהן לרשיון הצמוד אליהן (דוגמת תמונה זו למשל) וחלקן הנוסף מופיעות בויקיפדיה רק כיוון שהשימוש בהן שם הינו שימוש הוגן, אך הדבר אינו הופך כל שימוש אחר בהן לשימוש הוגן.

לכן, בידקו כל תמונה, וודאו מה הרשיון הצמוד אליה ומה מותר לעשות בה ורק אז פעלו בהתאם.

  1. אז מה? זהו? אסור להעתיק יותר שום דבר?

המיתוס: לא נכון.

ההסבר: למרות כל שנאמר למעלה, תמיד ניתן למצוא יצירות שכבר אינן מוגנות (כמו ספרות ומוסיקה קלסיות), יצירות שהיוצר ויתר על זכות היוצרים בהן ויצירות שהוצמד להם רשיון המאפשר שימושים מסויימים, דוגמת Creative Commons.

ככל שבדקתם ווידאתם שביצירה אין זכות יוצרים, או שיש בה זכות יוצרים אולם הרשיון מאפשר את הפעולה אותה אתם מבקשים לבצע – אין בעיה לעשות שימוש שכזה בתמונה.

יולי 2017

תגובות גולשים