הפרת סימן מסחרי במוצר שאינו קיים

זוכרים את האביר האפל? באטמן? חשבתם שראיתם את כל תביעות הפרת סימן מסחר שקשורות בו בו? תחשבו שוב.
בסרט הוצגה תוכנה שמאפשרת "זכות להשכח" כך שהאזרחים יכולים היו היה למחוק כל איזכור מהעבר הפלילי שלהם מכל מאגרי המידע שעל כדור הארץ. התוכנה נקראת שם "Clean Slate" – דף חלק.
אשת החתול עשתה שימוש בתוכנה הזו כדי לברוח מעברה האפל, כך בסרט.
 

שימוש בסימן מסחר כמתאר מוצר שאינו קיים אינו מהווה הפרת סימן מסחרי

 
התובעת, חברת פורטרס גראנד, משווקת תוכנה באותו שם ממש שעיקרה – הבטחת חזרה לקונפיגורציה המקורית של מחשבים עם גישה ציבורית. התובעת אפילו רשמה סימן מסחר על שם התוכנה שלה.
השימוש בשם סימן מסחר רשום שלה בסרט הקפיץ אותה וגרם לה לחשוש שמשתמשים יקשרו בין התוכנה שלה לבין התוכנה הבעייתית בסרט של האחים ורנר.
 
אלא, כמובן, שהסרט אמנם משתמש בשם הזה, אבל למעשה לא ביחס לתוכנה אמיתית. כלומר, אסביר שוב: השימוש שנעשה בסרט בסימן המסחרי מתייחס לתוכנה דמיונית שאינה קיימת. אף אחד אינו יכול לטעות ולקשור את התוכנה הדמיונית עם התוכנה של בעלת סימן המסחר כי פשוט אין תוכנה דמיונית שכזו שאפשר להתבלבל ביחס אליה!
 
קל וחומר כשהשם בו מדובר ("לוח חלק") הוא שם נפוץ להתחלה מחדש והתובעת אינה בעלת הסימן המסחרי היחיד תחת השם הזה.
יכול להיות שבעלי סימני מסחר כאלו בתחומים אחרים גם יכולים לתבוע את ורנר? הרי ורנר לא השתמשה בשם ביחס לתוכנה (שאינה קיימת) אלא ביחס לסרט קולנוע. האם הגדר המתייחס לתוכנה חל על שימוש בסרט קולנוע ביחס לתוכנה שאינה קיימת?
בסרט למעשה נבחר השם הכי "מתאר" של התוכנה הפיקטיבית – תוכנה שמוחקת כל אזכור לעבר פלילי נקראת "דף חלק"; כמעט לא יכול להיות שם יותר מתאר מכך…
 
התובעת התבססה על כל שיש לה סימן מסחר רשום, שמישהו השתמש בו ושנצמח לו רווח כלשהו כתוצאה מהשימוש. אבל רווח כתוצאה מהשימוש אינו חלק מעילת הפרת סימני מסחר. הטעית הציבור להתבלבל בין שני מוצרים היא חלק מהעילה, ובית המשפט שאל – האם עילה זו של הפרת סימן מסחר בכלל התקיימה?
התובעת טענה למשל שהיתה לה ירידה במכירות, ובהכרח ירידה כזו נבעה מהבלבול והחשש לטעות אצל קהל הצרכנים.
בית המשפט לא קיבל את הטענה וסבר שיתכן שהירידה במכירות שמסונכרנת למוטעד יציאת הסרט אולי נבעה כתוצאה מכך שפתאום חיפושים תחת אותו שם בגוגל הובילו לסרט והתוכנה עצמה ירדה במיקום בתוצאות החיפוש – תוצאה שהיא אולי מצערת אך אינה מהווה הפרת סימן מסחרי.
 
בית המשפט קובע, וזו קביעה חשובה –

"I think the fatal flaw in Fortres Grand's case has to do with correctly identifying the exact product that Warner Bros. has introduced to the market — a film, not a piece of software."
 
על בסיס הכרעה זו, התיק נמחק על הסף והנה לנו עוד דוגמא לנסיון, לא מוצלח, לרתום את דיני סימני המסחר לטובת בעל סימן מסחר רשום מבלי שהדין יעמוד לזכותו.
 
אמנם בעלת סימן המסחר ערערה, אבל גם בית המשפט של הערעור סבור שדינה להדחות מכיוון ש-

"… [Warner Bros.] does not sell any movie merchandise similar to Fortres Grand's software which also bears the allegedly infringing mark. "
והערעור נדחה.
נדמה לי שהגשת תביעת הפרת סימן מסחרי על שימוש בסימן כמתאר מוצר שאינו קיים הוא צעד חדש שעוד לא ראינו כאלו.

תגובות גולשים