אתיקה ובלוגים – מדריך לבלוגר

רבים מאיתנו כותבים בלוג. כולנו טיפוסים אתיים ומוסריים (אהבנו לחברנו כמונו, כמובן). האם אנחנו מכוונים את עצמנו בכתיבת הבלוג באמצעות הקווים האתים שמנהלים אותנו בחיי היום-יום?

האינטרנט אינה "מציאות מדומה" בניגוד למה שאנחנו חושבים, אלא היא מדיה ממשית ועניינית לכל דבר ועניין. פעמים רבות אנחנו רואים שהיקום המקוון הוא השתקפות, חדה או מטושטשת, של "העולם האמיתי". כך גם בלוגים יכולים להשפיע על המתרחש בעולם שאינו מקוון מעל ומעבר לנחזה במבט ראשון. ראו לדוגמא את סיפורה העצוב של ראפונזל, היא מירב קנר ז"ל ולהבדיל אלפי הבדלות את פרשת אורן פרנק ופיטוריו (לריכוז קישורים רלוונטיים בקפה דה מארקר).

האם להשפעה זו יש משמעות? האם אנחנו צריכים להתחשב בעולם האמיתי בעת כתיבת הבלוג? בקוראים שלנו ובאישיותם? האם עלינו לאמץ סטנדרטיים אתיים לפעילותנו כבלוגרים?

אקדים ואומר – לטעמי כן.

טים אוריילי היה זה שהציע עוד בעבר לאמץ קוד אתי לבלוגרים. משמעות הדבר היא יצירת מעין רגולציה פנימית של הבלוגרים עצמם (אחרים יקראו לכך – צנזורה).

הקוד של אוריילי, כפי שפותח גם על ידי אחרים, כלל מספר נקודות עיקריות כשהבסיסית בהן היא קחו אחריות, ולא רק לדבריכם אלא גם לתכנים שאחרים מפרסמים בבלוג שלכם. אחריות לאו דווקא במובן של אחריות משפטית אלא במובן של מניעת פגיעה באחר.

הגדירו מה מותר ומה אסור ואיכפו זאת (איסרו לדוגמא פרסום לשון הרע, הפרת זכויות יוצרים, פגיעה או איום על אחרים, הפרת התחייבויות לסודיות וסתם פגיעה חסרת סיבה באחרים). מחיקת תגובות בוטות אינה צנזורה אלא כיבוד הקוראים והקוד האתי.

בהתאם הקוד של אוריילי כולל את הציוויים הבאים:

1. הבהירו מראש עד כמה תתירו הודעות ותגובות פוגעות ומתלהמות. פעלו בשקיפות מול הקוראים.

2. שיקלו האם אתם מתירים תגובות אנונימיות. האנונימיות מגבירה את התוקפנות והעדר הנימוס כמו גם את התחושה של חוסר אחריות לדברים שנכתבים. כך למשל מומלץ לדרוש כתובת מייל פעילה, שאמנם אינה פותרת את הבעיה אך מקילה במעט.

3. התעלמו מטרולים, כלשון המימרה – "Never wrestle with a pig. You both get dirty, but the pig likes it"…

4. שוחחו גם מחוץ לרשת (ואני אומר, אולי לא מחוץ לרשת אבל מחוץ לבלוג). השיחה הישירה, בלי מתווכים ובפורום שמאפשר להעביר יותר רגשות ומחשבות מאשר האינטרנט מסייעת פעמים רבות לנטרל מתחים.

5. הבהירו למי שאינם מתנהגים יפה את אופי התנהגותם ותוצאותיה, הסבירו להם ונסו לגרום להם לחזור בהם.

6. אל תאמרו ברשת מה שלא תאמרו מחוץ לה.

הצעות ישראליות שונות שיכללו את הקוד וכללו את הסעיפים הבאים שאמנם כולם נראים ברורים אבל אין כמעט בלוג אחד בארץ שעומד בכולם, ובגלל שכל כך אהבתי אני כמעט מצטט (את הבלוג של אורי קציר):

  • הבלוגר יפרסם רק דברי אמת.
  • הבלוגר ימנע מגניבות ספרותיות.
  • הבלוגר יידע את קוראיו על שגיאות שנפלו בטקסט ויתקן אותן בהקדם.
  • הבלוגר יוודא שאין ציטוטים מטעים או שהוצאו מהקשרם.
  • הבלוגר ימנע מיחס יהיר, מבזה, משמיץ או כתיבה לא עניינית אודות אחרים (סעיף שרבים מאיתנו אינם עומדם בו).
  • הבלוגר יבדיל היטב בין עובדות לדעות ופרשנות.
  • הבלוגר ימנע מפרסום פרטים אישיים אודות אנשים פרטיים ובכל חשד לפלילים יעביר את המידע לרשות המתאימה.
  • הבלוגר יגלה רגישות בטיפול במי שעבר טרגדיות.
  • הבלוגר יגיב על תגובות ענייניות של קוראיו בהקדם.
  • הבלוגר יקשר ישירות מהטקסט למקורות.
  • גם במקרה של אי הסכמה, הביטוי יהיה בכבוד.
  • הבלוגר יתחשב במי שעשוי להיות מושפע מכתיבתו.
  • הבלוגר יתן גילוי הוגן לקשריו עם נשוא כתיבתו.
  • לא תמחקנה תגובות אלא אם הן ספאם מסחרי, לא ענייניות, משמיצות או הפרות חוק בדרך אחרת.
  • הבלוגר ימנע מלתת עדיפות למפרסמים בכתביו.
  • הבלוגר ימנע מניצול כשלים טכנולוגיים לקידום מטרותיו.

פרופ' בירנהק מאונ' חיפה הגדיר את הקוד האתי במשפט אחד – את ששנוא עליך אל תעשה לחברך. מילים כדורבנות, אני חותם.

לתשומת ליבכם, מעצם טיבו המוגבל, מדריך זה הינו חלקי בלבד, אינו מתיימר להציג את כל הבעיות ובוודאי שאינו מציג את כל הפתרונות.

בכל מקרה בו מתעוררת בעיה, אין תחליף להתייעצות ספציפית עם עורך דין מומחה בתחום הרלוונטי.

אין להסתמך על האמור במדריך זה אלא להבנת הרקע בלבד, והוא אינו מעודכן או חופשי מטעויות.

כל הזכויות שמורות לכותב.

אוקטובר2007

תגובות גולשים