איך להגן על שם מתחם כשלא נרשם סימן מסחר

פעמים רבות אנו רואים יזמים שמנסים לרכוש כתובות אינטרנט שאמורות להיות בעלות יתרון תחרותי ואחר כך למכרן למרבה במחיר (בדצמבר 2022 נפגשנו פעם נוספת ביוזמות שכאלו במסגרת שיווק שמות מתחם בעברית, המסתיימים ב".ישראל" בידי איגוד האינטרנט הישראלי). לעיתים אין בכך בעיה כלשהי. מנגד, פעמים פעולה זו נקראת cybersquatting והיא בעייתית.

במאמר זה נתייחס לבעיה ונציג פתרון שבית המשפט המחוזי הציע לה.

רבים לא מבינים את נקודת ההשקה החשובה בין שמות מתחם לבין סימני מסחר, ואת המשמעות האדירה שיש להשקה זו, ו-cybersquatting הוא רק אחת מהדוגמאות לכך. סימן מסחר הינו זכות קניין רוחני מונעת האוסרת על גוף כלשהו, למעט הבעל הרשום, לעשות שימוש מטעה בסימן מסחר זה, בתחום הטריטוריאלי בו הוא רשום ובקשר עם הסחורות או השירותים שביחס אליהם הוא רשום. גם שמות מתחם יכולים להחיל סימני מסחר, ולכן סימן מסחר רשום בטריטוריה מסויימת (במיוחד כאשר שמות המתחם נגישים בכל העולם), עשוי לסייע בידי חברה המעוניינת להגן על זכויות הקניין הרוחני שלה בפני מתחרים.

חברה נוספת שלא הבינה את משמעות הקשר בין סימן המסחר בו היא עושה שימוש לבין שם המתחם שלה היא חברת וובס פלנט בע"מ שלא רשמה סימן מסחר רשום על המותג בו היא עשתה שימוש בבניית מערכת להקמת אתרים. למזלה, כנראה שגם מתחריה לא בדקו היטב את הקרקע המשפטית ולא תכננו צעדיהם בהתאם לדין, כך שבית המשפט נחלץ לעזרתה.

השופט זפט עסק במקרה בו חברה לבניית אתרים באמצעות מערכת  לבניה וניהול אתרים רכשה את שם המתחם websplanet.co.il והציבה בו קישור לאתר שלה (בשם מתחם אחר).

המחזיקה בשם המתחם websplanet.com, אף היא חברה לבניית אתרים באמצעות מערכת לבניה וניהול, תבעה ודרשה את העברת שם המתחם הישראלי לבעלותה.

אלא, שכאמור – התובעת לא היתה זהירה מספיק כדי לרשום, בישראל את השם websplanet כסימן מסחר רשום. אילו היתה עושה זאת, היה הדיון מסתיים במהירות רבה יחסית – שימוש בסימן מסחר רשום באותו תחום לגביו הוא רשום מהווה הפרת סימן מסחר ומזכה את התובעת בסעדים החוקיים (דוגמת צו מניעה ופיצויים שונים) בלא צורך ב"לוליינות משפטית".

בהעדר עילת הפרת סימני מסחר ישירה, בחן בית המשפט את קיומן של עילות אחרות, דוגמת "סימן מסחר מוכר היטב", גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט והכבדה על לקוחות את הגישה לאתרה של התובעת (עילה די זנוחה מחוק עוולות מסחריות, ולא בצדק בתחום האינטרנט).

תחילה קבע בית המשפט עובדתית, כי פעילות של כשלוש שנים במהלכה הושקעו מאמצים וכספים רבים בפרסום תחת המותג websplanet, הסכמים מהותיים שונים באמצעות אותו מותג, הקמת כמות גדולה של אתרי אינטרנט וכן החלטת הנתבעים לעשות שימוש בשם הזה, מבססים את מוניטין התובעת. חשוב לשים לב שהשימוש של המתחרה במותג תרם אף הוא להכרה בחוזק המותג.

בית המשפט אף קבע שמדובר בסימן חסר משמעות מילונית בתחום בניית האתרים, והוא נסמך על המוניטין שבנתה התובעת. לכל היותר מדובר ב"סימן מרמז" ולא "סימן מתאר", כך נקבע. ברור שהשימוש בכל אחד מחלקיו בנפרד אינו אסור, אולם צירופם יחד מקום בו אין לכך משמעות מילונית עצמאית הוא הוא האסור.

המשיך בית המשפט ובחן את עילת גניבת העין. קביעה חשובה לענייננו היא שאין ספק ששם מתחם דומה בעידן האינטרנט עלול לגרום להטעיית הלקוח. לקוח המקליד websplanet עלול להגיע לאתר הנתבעת, המתחרה בתובעת, ולכן הוכחה עוולת  גניבת עין.

אבל הקביעה המעניינת ביותר בפסק הדין היא התייחסות בית המשפט לשם המתחם כפתח לעיסקה של התובעת. כלומר, בית המשפט הבין וקבע שבעולם האינטרנט, לקוח שמחפש עסק כזה או אחר יקליד את שמו או את המותג שלו בשורת החיפוש או אף בשורת כתובת האתר. לפיכך, אין ספק שאתר האינטרנט הוא למעשה דרך הגישה של לקוחות לעסק בעידן האינטרנט. שלילת אפשרות שימוש בשם מתחם המזוהה עם העסק על ידי מתחרהו הינה הכבדה על גישה לעסק ועוולה לפי סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות ולכן אסורה.

גם הטענה החוזרת שבעל המותג לא היה זריז דיו כדי לרשום את שם המתחם המקומי בזמן ולכן יש לראותו כמי שוויתר עליו אינה מתקבלת על דעת בית המשפט. אין במחדל זה כדי להכשיר את השימוש הפסול .

לכן, ניתנה לבסוף החלטה המחייבת את הנתבעת להעביר את שם המתחם הישראלי לידי התובעת, כנגד החזר הוצאות הרישום.

ומה אנו למדים מכך?

אנו למדים מכך שמי שתכנן צעדיו מראש (למשל רשם סימן מסחר) יכול למנוע לעצמו צרות רבות ומנגד שמתחרה שפועל בלא להבין את המצב המשפטי בו הוא מצוי עלול למצוא את עצמו שתוצאות מעשיו עולות בתוהו. אני יודע שלתכנן ולחשוב זה לא כיף, במיוחד אם זה עולה כסף, אבל כמו שנאמר בפרסומות – לפעמים זה חוסך זהב…

המאמר נכתב בנובמבר 2007 ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.