חוק הגנת הצרכן חל על אתרי אינטרנט

לפני זמן מה נתן השופט טננבוים בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים החלטה מעניינת בשאלת תחולת חוק הגנת הצרכן על אתרי אינטרנט והתגברות הוראות חוק צרכניות על הוראות בתקנון אתר (חבר נ' סופטסייל). אמנם פסק הדין ניתן בערכאה של תביעות קטנות, אך השופט טננבוים יושב ומקבל החלטות בנושאי אינטרנט גם בבית משפט השלום, ויש באמתחתו פסקי דין מנחים מעניינים רבים בנושא כך שמומלץ להקשיב לרוח הנושבת מפסיקתו.

באותו מקרה נמכרה תוכנת ויסטה באתר סופטסייל במחיר של 170 ש"ח והלקוח קיבל אישור על ביצוע העיסקה. לאחר קבלת האישור קיבל גם טלפון בו נאמר לו שעקב שגגה הוצג המחיר בשקלים בעוד שהיה צריך להיות בדולרים, ולכן המחיר גבוה מזה שהוצג ואושר לו.

הלקוח הגיש תביעה בבית המשפט וטען שהוא זכאי לסעד לפי חוק הגנת הצרכן ולאכיפה של ההסכם לפי המחיר שננקב על המוצר (כפי שהיה זכאי לו בכל חנות לא וירטואלית).

האתר התגונן בטענה שלפי התקנון נוצר קשר חוזי מחייב בין האתר ללקוח רק לאחר שנציג האתר יוצר עם הלקוח קשר, מאשר איתו את הפרטים ובכפוף להמצאות הפרטים במלאי. הלקוח בעת ביצוע ההזמנה אישר את התקנון, ולכן כפוף לו, כך נטען.

בית המשפט קבע שאמנם דיני החוזים חלים, אולם יחד עימם חלים דיני הגנת הצרכן, במיוחד לאור לשון חוק הגנת הצרכן המחיל את עצמו על כל מצב בו עסק מציג טובין למכירה בכל דרך שהיא.

לפיכך, כאשר חלים דיני הגנת הצרכן שהם דינים שלא ניתן להתנות עליהם (דינים קוגנטיים), הם יגברו על דיני החוזים הרגילים, אפילו אם הלקוח הסכים להליך אחר.

כיוון שכך, קבע בית המשפט כי הצגת המחיר היתה באופן פסול (אם כי בתום לב כך שלא נפסקו פיצויים עונשיים) ולא אכף את קיום החוזה אלא פסק פיצוי מסויים לתובע עקב אובדן העסקה, הוצאות ועגמת נפש.

פסק הדין הזה מקים דגל אדום בפני בעלי אתרים מסחריים – חובה לבדוק את התקנון שקבעתם ואת התאמתו לדיני הגנת הצרכן. אי בדיקה כזו עלולה לגרום לכם בעתיד לחבויות מיותרות.

דצמבר 2007.

תגובות גולשים