חוק זכויות יוצרים, התשס"ח – 2007

חוק זכויות היוצרים החדש הינו דבר חקיקה משמעותי לכל העוסק בתחום. החוק מסדיר נושאים שבעבר הוסדרו רק בפסיקה בתחום זכויות היוצרים, מחדש את הדין ביחס לנושאים מסויימים או קובע דין ביחס לנושאים שבעבר לא הוסדרו בחקיקה כלל. במאמר קצר זה נסקור במעוף הציבור חלק מהנושאים שהתחדשו בו.

זכות היוצרים בדברי חקיקה ודין

סע' 6 קובע, כי לא תהא זכות יוצרים בחוקים, תקנות, דברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בתי משפט או של כל רשות שלטונית אחרת.

הסרת הזכויות מיצירות כגון אלו מקלה על הציבור להכיר את הדין החל, ומאפשר הזנה של דיונים ציבוריים בתכנים חשובים ומפרים. אין זה אומר, עם זאת, שאין זכויות יוצרים בטקסטים משפטיים שונים וחובה להזהר בכך (אפילו במאמר זה יש זכויות יוצרים…).

העמדה לרשות הציבור כהפרת זכות יוצרים

החוק מגדיר את הפעולה של "העמדה לרשות הציבור" כהפרה של זכות היוצרים. לעוסקים בתחום האינטרנט סוגיה זו חשובה במיוחד, שכן העלאה לאתר אינטרנטי מהווה "העמדה לרשות הציבור". העמדה לרשות הציבור הינה עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם.

בחו"ל ניתנו פסקי דין המנתחים סוגיה זו בהקשר של שיתוף קבצים, ודומה כי גם בארץ עוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.[הערת המחבר: בספטמבר 2009 ניתן פסק דין מרתק של השופטת מיכל אגמון-גונן בפרשת הפרמייר ליג נ' פלוני בהליך זה, המנתח בין היתר גם את זכות זו של העמדה לרשות הצתיבור, ובו התקבלה טענתנו. ההליך נמצא בערעור]

תוכנות מחשב ואינטרנט

הסעיפים מנסים להסדיר היבטים שונים בתחומי זכויות היוצרים החלות על תוכנות מחשב, הטיפול בהן והגלישה באינטרנט.

לדוגמא, סעיף 24 מתיר למי שאוחז כדין בתוכנת מחשב לגבות את התוכנה וליצור לשם כך העתק, כמו גם שהוא מתיר העתקת תוכנה לצורך ביצוע תחזוקה שלה ומתן שירות למי שאוחז בעותק חוקי שלה, במגבלות מסויימות.

כמו כן מתמודד סעיף 26 עם הבעיה הטכנית שנוצרה בגלישה באינטרנט, לפיה לא ניתן לגלוש באתר כלשהו מבלי ליצור עותק זמני של האתר במחשבו של הגולש, ומתיר יצירת עותקים זמניים
כאלו.

שימוש הוגן

החוק מנסה להגן במידת מה על האינטרס הציבורי של זכויות היוצרים (עדיין השפעתם של גורמים אינטרסנטיים ניכרת בחוק בצורה משמעותית, אך ישנו גם נסיון להגן על אינטרסים ציבוריים).

לדוגמא, פתיחת הרשימה של "שימוש הוגן" שבעבר היתה רשימה סגורה (סע' 19); הוספת פעולות המהוות שימוש הוגן, כמו למשל "הבאת מובאות" ו"הוראה" (כשבעבר "לימוד" נחשב שימוש הוגן אך "הוראה" לא; שימוש אגבי ביצירה (סע' 22), שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי (סע' 23); שימוש ביצירות אדריכליות לצורך שיקום בניינים (סע' 28) ועוד.

הבעלים הראשון בזכות היוצרים

החוק משמר את הקביעה שיוצרה של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, אם כי חוזר ומסדיר מספר חריגים.

לדוגמא, עובד שיצר יצירה "לצורך עבודתו ובמהלכה" (מבחן מצטבר כפול), לא יהיה הבעלים הראשון של זכות היוצרים אלא מעסיקו.

החוק אף מנסה להסדיר בעלות בזכויות יוצרים ביצירות מוזמנות (קבלן עצמאי) ומגדיר כי הזכות הבסיסית היא של היוצר, הקבלן, אלא אם הוסכם אחרת. סוגיה זו חשובה ביותר והציבור נוטה להתעלם ממנה. כך למשל, אני רואה אתרים רבים שהוקמו בלא הסכם הקמת אתר והעברת זכויות (וויתור על זכות מוסרית, ככל שיש צורך בו), כך שלמעשה בעלי האתר ששילמו על הקמתו אינם אוחזים בזכויות בו.

הזכות המוסרית

החוק מסדיר ביתר פירוט את ההגנה על זכות היוצרים המוסרית ומחזק אותה (למשל כופף אותה לפיצויים הסטטוטוריים בסע' 56) מצד אחד אך מצמצם אותה מצד שני (לא תהיה זכות מוסרית בתוכנת מחשב).

סע' 50 מצמצם מעט את ההגנה על הזכות המוסרית, בהכפיפו אותה למבחן של סבירות ולקריטריונים רלוונטיים חשובים בעוד שסעיף 55 למשל מרחיב את ההגנה בהעניקו את הזכות המוסרית גם לקרוביו של יוצר שנפטר.

הפרת זכות יוצרים שניונית על בסיס קריטריון אובייקטיבי

סע' 48 קובע כהפרה עקיפה של זכות היוצרים מי שמבצע פעולות מסחר שונות בעותק, אם ידע או אם היה עליו לדעת כי העותק הוא מפר. כלומר, החוק מחיל קריטריונים אובייקטיביים (של התרשלות ועצימת עיניים), ולא די בהעדר ידיעה בפועל אלא יש חובה לבדוק בצורה סבירה קיומן של זכויות יוצרים במצבים כאלו.

פיצוי בגין הפרת זכות היוצרים

הדין הקודם נקב בפיצוי ללא הוכחת נזק הנע בין 10,000 ל-20,000 ש"ח לכל הפרה של זכות היוצרים. תוצאתו היתה שלעיתים חש בית המשפט רתיעה מלקבוע שמדובר בהפרת זכות, שכן חיוב בסכום של 10,000 ש"ח בגין הפרות שהן "זוטי דברים" היה כבד מנשוא. מנגד, כאשר הופרה זכות בעלת משמעות כלכלית

החלטה רטרואקטיבית של הגנות

סעיף שזכה לביקורת הינו סע' 78(ג) המחיל את ההגנות מהחוק החדש, על פעולות שנעשו בתקופת החוק הקודם. יש הטוענים כי הוראה כגון זו דינה בטלות בשל היותה רטרואקטיבית תוך הפרת זכות הקניין של בעל הזכות

יוני 2008

תגובות גולשים