 |
|
|
|
|
חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 חוק זכויות היוצרים החדש הינו דבר חקיקה משמעותי לכל העוןסק בתחום. החוק מסדיר נושאים שבעבר הוסדרו רק בפסיקה, מחדש את הדין ביחס להושאים מסויימים או קובע דין ביחס לנושאים שבעבר לא הוסדרו בחקיקה כלל. זכות היוצרים בדברי חקיקה ודין סע' 6 קובע, כי לא תהא זכות יוצרים בחוקים, תקנות, דברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בתי משפט או של כל רשות שלטונית אחרת. הסרת הזכויות מקילה על הציבור להכיר את הדין החל, ומאפשר הזנה של דיונים ציבוריים בתכנים חשובים ומפרים. העמדה לרשות הציבור כהפרת זכות יוצרים החוק מגדיר את הפעולה של "העמדה לרשות הציבור" כהפרה של זכות היוצרים. לעוסקים בתחום האינטרנט סוגיה זו חשובה במיוחד, שכן העלאה לאתר אינטרנטי מהווה "העמדה לרשות הציבור". בחו"ל ניתנו פסקי דין המנתחים סוגיה זו בהקשר של שיתוף קבצים, ודומה כי גם בארץ עוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא. תוכנות מחשב ואינטרנט הסעיפים מנסים להסדיר היבטים שונים בתחומי זכויות היוצרים החלות על תוכנות מחשב, הטיפול בהן והגלישה באינטרנט. לדוגמא, סעיף 24 מתיר למי שאוחז כדין בתוכנת מחשב לגבות את התוכנה וליצור לשם כך העתק, כמו גם שהוא מתיר העתקת תוכנה לצורך ביצוע תחזוקה שלה ומתן שירות למי שאוחז בעותק חוקי שלה, במגבלות מסויימות. כמו כן מתמודד סעיף 26 עם הבעיה הטכנית שנוצרה בגלישה באינטרנט, לפיה לא ניתן לגלוש באתר כלשהו מבלי ליצור עותק זמני של האתר במחשבו של הגולש, ומתיר יצירת עותקים זמניים כאלו. פרק ד' – שימוש הוגן החוק מנסה להגן במידת מה על האינטרס הציבורי של זכויות היוצרים (עדיין השפעתם של גורמים אינטרסנטיים ניכרת בחוק בצורה משמעותית, אך ישנו גם נסיון להגן על אינטרסים ציבוריים). לדוגמא, פתיחת הרשימה של "שימוש הוגן" שבעבר היתה רשימה סגורה (סע' 19); הוספת פעולות המהוות שימוש הוגן, כמו למשל "הבאת מובאות" ו"הוראה" (כשבעבר "לימוד" נחשב שימוש הוגן אך "הוראה" לא; שימוש אגבי ביצירה (סע' 22), שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי (סע' 23); שימוש ביצירות אדריכליות לצורך שיקום בניינים (סע' 28) ועוד. הבעלים הראשון בזכות היוצרים החוק משמר את הקביעה שיוצרה של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, אם כי חוזר ומסדיר מספר חריגים. לדוגמא, עובד שיצר יצירה "לצורך עבודתו ובמהלכה" (מבחן מצטבר כפול), לא יהיה הבעלים הראשון של זכות היוצרים אלא מעסיקו. החוק אף מנסה להסדיר בעלות בזכויות יוצרים ביצירות מוזמנות (קבלן עצמאי) ומגדיר כי הזכות הבסיסית היא של היוצר, הקבלן, אלא אם הוסכם אחרת. סוגיה זו חשובה ביותר והציבור נוטה להתעלם ממנה. כך למשל, אני רואה אתרים רבים שהוקמו בלא הסכם הקמת אתר והעברת זכויות (וויתור על זכות מוסרית, ככל שיש צורך בו), כך שלמעשה בעלי האתר ששילמו על הקמתו אינם אוחזים בזכויות בו. הזכות המוסרית החוק מסדיר ביתר פירוט את ההגנה על זכות היוצרים המוסרית ומחזק אותה (למשל כופף אותה לפיצויים הסטטוטוריים בסע' 56) מצד אחד אך מצמצם אותה מצד שני (לא תהיה זכות מוסרית בתוכנת מחשב). סע' 50 מצמצם מעט את ההגנה על הזכות המוסרית, בהכפיפו אותה למבחן של סבירות ולקריטריונים רלוונטיים חשובים בעוד שסעיף 55 למשל מרחיב את ההגנה בהעניקו את הזכות המוסרית גם לקרוביו של יוצר שנפטר. הפרת זכות יוצרים שניונית על בסיס קריטריון אובייקטיבי סע' 48 קובע כהפרה עקיפה של זכות היוצרים מי שמבצע פעולות מסחר שונות בעותק, אם ידע או אם היה עליו לדעת כי העותק הוא מפר. כלומר, החוק מחיל קריטריונים אובייקטיביים (של התרשלות ועצימת עיניים), ולא די בהעדר ידיעה בפועל אלא יש חובה לבדוק בצורה סבירה קיומן של זכויות יוצרים במצבים כאלו. פיצוי בגין הפרת זכות היוצרים הדין הקודם נקב בפיצוי ללא הוכחת נזק הנע בין 10,000 ל-20,000 ש"ח לכל הפרה של זכות היוצרים. תוצאתו היתה שלעיתים חש בית המשפט רתיעה מלקבוע שמדובר בהפרת זכות, שכן חיוב בסכום של 10,000 ש"ח בגין הפרות שהן "זוטי דברים" היה כבד מנשוא. מנגד, כאשר הופרה זכות בעלת משמעות כלכלית החלה רטרואקטיבית של הגנות סעיף שזכה לביקורת הינו סע' 78(ג) המחיל את ההגנות מהחוק החדש, על פעולות שנעשו בתקופת החוק הקודם. יש הטוענים כי הוראה כגון זו דינה בטלות בשל היותה רטרואקטיבית תוך הפרת זכות הקניין של בעל הזכות הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני (נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה") אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה (L@w-Tech) בקפה
למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:
באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד). לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם. מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך. כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין. |
|||||||||||||||||||||||||||
|
לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין. האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. |