קניין רוחני – מדריך

במאמר זה נסקור את דיני הקניין הרוחני עם דוגמאות מפיתוח משחקי מחשב ועיצוב אתרים 

פעם אחר פעם אני מגלה כי רבים אינם מבינים בצורה נכונה מה הן זכויות קניין רוחני, כיצד הן יכולות להגן עליהם ועל מאמציהם וכיצד הדרך הנכונה לעשות כן.

גילוי זה מפריע אף יותר, כאשר מתברר לי שאי הבנה זו נפוצה גם בקרב מי שיצירת יצירות הינה עיסוקם היומיומי, דוגמת צלמים, שחקנים, כותבים, גרפיקאים, מקימי אתרים, מפתחי משחקי מחשב, מעצבי אתרים ויוצרים אחרים ואחרים שזה מטה לחמם.

על מנת להקל עליכם, אציג סדרת מאמרים שנועדה להקיף בקצרה את תחומי הקניין הרוחני, להסביר את העקרונות העומדים בבסיסם ולפתור שאלות ואי הבנות רווחות ביחס אליהם, בעיקר על רקע של מספר תחומים שמעניינים ומעסיקים אותי במיוחד – תחום פיתוח משחקי המחשב ותחום הקמת אתרי אינטרנט ועיצוב אתרי אינטרנט.

עם זאת, סדרה זו נוסחה באופן כללי וההתייחסות לתחומים הינה לשם הדוגמא בלבד, כך שהיא מהווה סקירה כללית ממעוף הציפור שתשכיל כל אחד מכם.

ונתחיל בשאלה: מה זה בכלל קניין רוחני ולמה הוא חשוב בכלל?

קניין רוחני (הידוע באנגלית כ-Intellectual Property או בקיצור – IP) הוא אגד של זכויות חוקיות שמגן על נכסים וירטואליים, חסרי קיום פיזי.

כולנו מבינים את דיני הקניין שמגינים על הרכוש שלנו; מגינים על הדירה שרכשנו מפני רמאים שימכרו את גשר הירקון לתיירים תמימים ועל הארנק שלנו מפני כייסים. אבל דיני הקניין הרוחני מתייחדים בכך שהם נועדו להגן על נכסים שהם חסרי קיום פיזי (וכתוצאה מכך הם קובעים הסדרים שיכולים להיות שונים מדיני הקניין הרגילים).

דיני הקניין הרוחני חשובים במיוחד למי שתוצר עבודתם הינו אותו תוצר שאינו פיזי – ביטוי, יצירה, עיצוב, רעיון, שיטה, תהליך, סיסמא, אתר, משחק וכל נכס דומה אחר. הקניין הרוחני מגן במרבית המקרים על האלמנטים היצירתיים שבעבודתנו. הוא חשוב במיוחד בעידן האינטרנט בו העתקת יצירות הפכה לקלה ביותר, ובלא הגנת החוק נמצא את עצמנו נגזלים על ימין ועל שמאל (בעצם זה קורה גם עם החוק…).

דוגמא להבנת זכויות הקניין הרוחני היא למשל כשאתם רוכשים משחק מחשב בחנות, או בהורדה באינטרנט בשירות דוגמת STEAM (ואני מקווה שאתם עדיין עושים את זה, ואפילו לא בגלל החוק אלא בגלל הכבוד לעבודתם של אנשים). מה הוא הדבר אותו אתם רוכשים?

כשתצאו מהחנות תחזיקו בשקית ניילון קטנה קופסת פלסטיק שחורה עם ציור צבעוני מרהיב ועיגול פלסטיק קטן בצבע מתכתי. עלות ייצור הקופסה והעיגול הפלסטי היא מספר שקלים בלבד. ובכל זאת, רבים מאיתנו מוכנים לשלם פי כמה וכמה עבור אותם רכיבים פיזיים, בשל המידע אותו הם מכילים וההנאה שהם גורמים לנו.

ההפרש במחיר בין מחיר הייצור והשיווק לבין המחיר בקופה הינו מחיר הקניין הרוחני הצבור במוצרים אלו. יתכן שמדובר בקוד המקור של המשחק, יתכן שמדובר בגרפיקה בה נעשה שימוש במהלך המשחק, יתכן שעיצוב הקופסא שבה את ליבנו ויתכן שמנוע המשחק הוא הוא הסיבה לרכישת המוצרים. כך או אחרת, כל אותם רכיבים הינם רכיבים המהווים קניין רוחני.

ישנן כאלו הסבורים שאותו קניין רוחני צריך להיות פתוח לשימוש הכל (וראו את תנועת המקור הפתוחOpen source) וישנן כאלו סבורים אחרת, אולם גם אלו וגם אלו עושים שימוש בזכויות קניין רוחני, אם כי כל אחד לפי דרכו. גם תוכנות ויצירות אחרות המוגנות במקור פתוח אינן חופשיות לשימוש בלא הגבלה, ואי עמידה בתנאי הרשיון הספציפי הינה הפרת הסכם שעלולה לגרום לעילת תביעה כנגד המשתמש.

סוגי המוצרים המוגנים בקניין רוחני הם רבים ומגוונים, חלקם ברורים מאליהם וחלקם פחות. לדוגמא בלבד: יצירות מוסיקליות, מילות שירים, תמונות וסרטי קולנוע, פסלים, שידור טלוויזיוני, עיצובים גרפיים, ציורים, מאמרים, פוסטים ובלוגים, לוגואים, שמות מסחריים, עיצובים של מוצרים, תוכנות, נוסחאות לייצור מוצרים, מאפיינים ייחודיים לאתר אינטרנט וכדומה.

ישנן מספר זכויות קניין רוחני עיקריות, וכל אחת מהן מתייחסת לסוג אחר של "מוצרים" ומעניקה סוג אחר של הגנה.

בקצרה מדובר ב:

  • זכויות יוצרים: זכויות המגינות על הזכות לאשר את ביצוען של פעולות מסויימות ביצירות ולמעשה אוסרות את ביצוען של אותן פעולות בלא הסכמת בעל הזכות. זכויות אלו בתחום פיתוח משחקי המחשב ועיצוב אתרי אינטרנט מתייחסות ליצירות דוגמת: קוד המקור, הגרפיקה והעיצוב (כולל עיצוב האתר, למשל), המוסיקה, הדמויות, התכנים שבאתר, הרמה במשחק המחשב ואפילו עיצוב הקופסה בה נמכר משחק מחשב (עוד על זכויות יוצרים).

  • סימני מסחר: זכויות שמטרתן דווקא להגן על קהל הלקוחות מפני הטעייתו על ידי חברה שתעשה שימוש במוניטין של חברה אחרת על מנת לשכנע את לקוחותיה לרכוש את המוצר ממנה ולא מהמתחרה. סימן מסחר צריך להרשם אצל רשם סימני המסחר במדינה המתאימה (סימן מסחר יכול גם שלא ירשם, ואז מדובר בעוולת גניבת העין אותה נזכיר מיד). סימני מסחר בתחום פיתוח משחקי מחשב ועיצוב אתרי אינטרנט מתייחסות לסימנים דוגמת: שם המעצב או המפתח, לוגו האתר, לוגו המשחק, עיצוב האתר, שם משחק המחשב ואף רכיבים שונים שיש בהם כדי לזהות את התוכן עם יוצר מסויים (למשל שמם של גזעים במשחק פנטזיה מרובה משתתפים MMORPG), (עוד על סימני מסחר)

  • גניבת עין: עילה נזיקית זו היא חלק מדיני הקניין הרוחני, וייחודה הוא שהיא עוסקת למעשה בסימנים מסחריים (או בכל הטעיה אחרת שגורמת לצרכן לסבור שהוא רוכש מוניטין של אחד אך המוצר אותו הוא מקבל הוא של אחר) אשר אינם רשומים. אי הרישום משמעו החלת כללים שונים על אותם מקרים, כשבדרך כלל הכללים השונים הם דיוניים בלבד, אולם לכך נודעת משמעות רבה במקרים של תביעות להגנה על זכות. למשל, היכולת הקלה יותר לקבל צווי מניעה במקרי הפרת סימן מסחר היא קריטית כדי למנוע ממתחרה לגרום לכם נזק.

  • פטנטים: אלו הן זכויות המגינות על תהליך או מוצר טכני באופן שמונע שימוש בהם על ידי אחרים אלא בהסכמת בעל הזכות. במסגרת הפטנט נרשמות "תביעות" המגדירות את ההמצאה, וכל מוצר אחר אשר ממלא אחר אותן תביעות או מהון ("אקוויוולנטי") עשוי להיות מפר פטנט, אף אם יש בו תכונות נוספות. במדינות אחרות ניתן לרשום פטנט גם על שיטות עסקיות או תוכנות כשלעצמן, בעוד שבארץ במרבית המקרים רישום פטנט על תוכנה שהיא קוד בלבד אינו אפשרי. תוכנה מוגנת בארץ במסגרת זכות היוצרים ומומלץ ביותר להתייעץ עם בעל מקצוע (עורך פטנטים) טרם חשיפת התהליך נשוא הפטנט בפני אחרים, שכן פעמים עצם החשיפה בפני אחרים תמנע מכם את ההגנה שהדין מקנה לכם.

  • סודות מסחריים: אלו אינם זכויות קניין רוחני קלאסיות, אם כי הם משלבים בין הגנה חוקית להגנה פרקטית. סוד מסחרי מתייחס לכל מידע שיש לו ערך כלכלי, אשר נשמר בסודיות ואשר מתחריך יצטרכו להשקיע משאבים כדי להשיגו בכוחות עצמם. לדוגמא: רשימת לקוחות (לא תמיד אבל לעיתים), פרטי התקשרויות עם מול"ים ולקוחות, כלי עבודה פנימיים וכיוב'. המקור להגנה על הזכות מצוי בחוק עוולות מסחריות.

  • מדגמים: מדגמים הינם זכויות המתייחסות לעיצוב תעשייתי-אסתטי של מוצר תעשייתי (הגדרה גורפת אבל די נכונה). כלומר, בקבוק הינו בקבוק, אבל בקבוק שעוצב בצורה מיוחדת, כוס שעוצבה בצורה ייחודית, כיסא מיוחד או אף אלמנטים משחקיים שונים (במיוחד במשחקי לוח) לעיתים ראויים להרשם כמדגמים, אם כי יתכן שרכיבים אחרים של משחק יוגנו בזכויות יוצרים דווקא.

  • זכויות משדרים/מבצעים: הינן זכויות המוענקות למי שביצע יצירה מסויימת או למי שהפיק שידור של תוכנית או משדר טלוויזיה וחלים עליהן דינים ספציפיים.

  • זכויות נוספות ופחות רלוונטיות דוגמת זכויות מטפחים (מטפחי צמחים), זכויות במעגלים אלקטרוניים (שאינם מוסדרים בצורה מסודרת בארץ, וראו ע"א 9248/05 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ), כינויי מקור וכיוב'.

מאפיינים עיקריים של זכויות קניין רוחני הם:

  • הטריטוריאליות שלהם. כלומר, בהעדר אמנה בינלאומית ספציפית או נסיבות אחרות, רישום סימן מסחר בארה"ב לא יגן עליך מפני גזילת סימן המסחר שלך בישראל;
  • היותם בלתי מוחשיים, "רוחניים". מעצם מהותם זו הם ניתנים לשימוש בידי יותר מאדם או גוף אחד מבלי שייגזלו בכך מאחר. הרשות לעשות שימוש בזכויות קניין רוחני נקראת בלשון העוסקים בתחום – רשיון, ובנושא זה ניגע בהזדמנות אחרת.
  • הקושי בהגנה עליהם במובן זה שעוד שעל ארנק ניתן לשמור בכיס נעול, הרי מרגע שהתפרסמה יצירה באינטרנט, קיים קושי טכני מהותי למנוע את העתקתה, ולפיכך ההגנה עליה משתרעת בעיקר בתחומי האכיפה וההרתעה ולא במניעת הגזילה. זאת, למרות שמוצרי נז"ק (ניהול זכויות קנייני או DRM) אמורים לספק הגנה מסויימת, הרי שבפועל ההגנה שהם מספקים לא תמיד די בה.

בהמשך הסדרה נתייחס באופן פרטני לחלק מזכויות אלו ונרחיב.

האמור מעלה הינו מאמר כללי, אינו מתיימר לפתור בעיות ספציפיות וכל מטרתו היא לספק הבנה כללית של התחום. חובה להתייעץ עם בעל מקצוע מומחה בכל מקרה ספציפי.

יולי 2008 

תגובות גולשים