 |
|
|
|
|
זכויות יוצרים לפי החוק מ-2007 מדריך עם דגש על פיתוח משחקי מחשב ועיצוב אתרים ההגנות בפני הפרת זכות יוצרים - פרק ה' מה הן ההגנות בפני טענת הפרת זכויות יוצרים? המחוקק (בסעיף 18 לחוק) מנסה לאזן בין ההגנה המונופוליסטית במידת מה המוענקת לבעל זכות היוצרים לבין קידום השיח התרבותי והציבורי במדינת ישראל (ולמעשה גם בחו"ל), ולכן יתכנו מקרים בהם נעשה שימוש ביצירה שיש בה זכויות יוצרים בלא הסכמת בעל הזכות, ועל אף עובדה זו יהיה השימוש מוגן. למשל, "שימוש הוגן" ביצירה מוגנת בזכות יוצרים (לפי סעיף 19 לחוק) אינו מהווה הפרה של זכות היוצרים. שימוש הוגן הינו שימוש לאחת מהמטרות הבאות או כל שימוש דומה אחר: לימוד עצמי, מחקר וביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. לצורך בחינת הגינות השימוש אימץ המחוקק הישראלי קריטריונים שנקבעו במשפט האמריקאי, וביניהם: אי אפשר לקבוע איזה שיקול גובר ומה המשקל שייחס לו בית המשפט, ולפיכך מומלץ לבדוק ולהתייעץ בכל צעד, ובמקרי ספק – להזהר. עצם ניהול הליך משפטי, יחד עם הסיכון שלבסוף ייקבע שאין המדובר בשימוש הוגן, אינו דבר מומלץ. כמו כן שימו לב שלמעט ארה"ב, מדינות רבות אחרות כלל אינן מכירות במושג של שימוש הוגן – Fair Use (בעיקר מדובר במדינות אירופאיות בהן חל ה-Civil Law) ומדינות אחרות מכירות במונח מעט שונה דוגמת Fair Dealing. הגנות נוספות שהחוק עשוי להקנות למפר זכויות ביצירה, הן למשל: · הגנת המפר התמים (סעיף 58 לחוק). מומלץ לשים לב שהעובדה שאתם חושבים שאתם תמימים ונתתם קרדיט ולא רציתם לעשות נזק אינה מה שבית המשפט יתייחס אליו כאל "מפר תמים". · שימוש אגבי ביצירה במסגרת יצירת צילום, קולנוע או תקליט (סעיף 22 לחוק), לפיה שימוש שכזה אינו מהווה הפרת זכות יוצרים. עם זאת, הגנה זו מוגבלת ויש להזהר בשימוש בה. היא אף אינה בהכרח חלה בתחום פיתוח משחקי מחשב, אם כי אפשר לנסות ולהחילה בעקיפין. · העתקה על דרך של צילום, ציור או שרטוט של יצירה אדריכלית, פיסולית או אמנות שימושית הממוקמת דרך קבע במקום ציבורי. החוק אף מחיל פתרון שבעבר לא היה מקובל (בסעיף 32 לו), לפיו העתקה של תקליטים (ורק תקליטים) מותרת לעיתים אף בלא קבלת רשות, ובלבד שהיצירה כבר פורסמה בעבר על ידי בעל הזכויות בה, היא הועתקה בשלמותה, ניתנה הודעה על כך לבעל זכות היוצרים ושולמו תמלוגים ראויים בהסכמה (ובהעדר הסכמה – בסכום שקבע בית המשפט, שזו תוספת חשובה ביותר והיא למעשה מהווה רשיון כפיה). כך או אחרת, מכיוון שהזקקות לחריגים משמעה פעמים רבות הליך משפטי אפשרי, מומלץ לבדוק כל מקרה לגופו בסיוע בעל מקצוע המתמחה בתחום לוודא את מצבכם החוקי. יולי 2008 הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני (נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה") אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה (L@w-Tech) בקפה למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:
באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד). לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם. מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך. כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין. |
|||||||||||||||||||||||||||
|
לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין. האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. |