מבוא לזכויות יוצרים

מדריך לזכויות יוצרים, עם דגש על פיתוח משחקי מחשב, פיתוח אפליקציות ועיצוב ובניית אתרי אינטרנט

מבוא והיצירות המוגנות

במדריך זה נסקור את תחום זכויות היוצרים, כשדוגמאות יובאו מתחום פיתוח משחקי מחשב, פיתוח אפליקציות ובניית ועיצוב אתרי אינטרנט. עם זאת, מדריך זה אינו מוגבל לתחום זה, אלא הוא מובא כדוגמה בלבד, כמדריך ביחס לדין הכללי החל בתחום. (הערת המחבר – כיום מדריך זה מתאים, בתיקונים המחוייבים, גם לפלטפורמות הדיגיטליות השונות).

זכות יוצרים היא זכות קניין רוחני חשובה מבחינות רבות לכל העסקים. יתרונה הגדול (כמו גם חסרונה) הוא העובדה שאין חובה חוקית לרשום את היצירה במרשם מסודר. כך, גם עסקים ויוצרים קטנים יכולים ליהנות מההגנה המוענקת להן בלי עלויות ראשוניות מטרידות.

הזכות זכתה לעדנה בישראל בשנה האחרונה (כאמור המאמר נכתב ב-2008), עם חקיקת החוק החדש אשר ביסס את הדין בשפה יותר עדכנית ואף יצר מספר פתרונות חדשים ומעניינים. אזכורי הסעיפים במאמר זה הינם לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 (אם כי עדיין החוק חסר בצורה רבה ביחס לחידושים הטכנולוגיים ה"אחרונים", דוגמת דיני האינטרנט, שיתוף קבצים וכדומה). שימו לב שמדריך זה כולו לא עודכן עם חלוף הזמנים והפסיקה אלא נשאר להבנה כללית ולימוד של התחום בלבד.

מה היא זכות היוצרים?

זו היא זכותו של יוצר להיות היחיד שיעשה ביצירה שימוש מסחרי בדרכים המפורטות בחוק (סעיף 11 לחוק). כלומר, המדובר בזכות שלילית – לא הזכות לעשות שימוש, אלא הזכות למנוע מאחר שימוש אלא בהסכמת הבעלים.

הדבר עולה בבירור גם מבחינת שמה הלועזי של הזכות המדוברת – Copyright, היא הזכות המגנה על האפשרות להעתיק ולעשות שימוש ביצירה (זכות היוצרים נקבעה בדין האמריקאי ב-17 U.S.C. 102).

על אילו יצירות חלה זכות היוצרים?

זכויות היוצרים חלה על יצירות שונות, שנכללות באחד מהתחומים הבאים (סעיף 4(א) לחוק וראו סעיף 1 להגדרת המונחים):

• יצירות ספרותיות: דוגמת ספרים, מאמרים, פוסטים בבלוגים ואף יצירות דוגמת שאלונים, מחירונים, פרסומות, טבלאות, לקטים וכיוצא באלו. גם תוכנת מחשב נכללה בחוק החדש כיצירה ספרותית (עם חריג הקובע שבתוכנת מחשב אין זכות מוסרית, ובכך עוד נדון).
• יצירות אמנותיות: דוגמת גרפיקה, אנימציה, עיצוב אתר, צילומים, רישומים, ציורים, מפות, פסלים, ואף מעשי אמן אדריכלים. כך למשל עיצוב רמה במשחק מחשב מוגנת כיצירה אמנותית.
• יצירות דרמטיות: דוגמת מחזה תאטרון, סרט קולנוע, מחול, פנטומימה וכדומה. יש לשים לב שהחוק הגדיר יצירה קולנועית באופן מיוחד והחיל עליה פתרונות ספציפיים לבעיות ספציפיות.
• יצירות מוסיקליות: נדמה שאין צורך אפילו להסביר, לא? (כך חשב המחוקק כנראה).
• תקליט: תקליט שהינו "טביעה של צלילים" הוגן בנפרד, בנוסף על כל יתר היצירות והגנה זו מאפשרת פעמים רבות לחברות הפקה להגן על זכויותיהן בתקליטים, מעבר לזכויות היוצרים שהשתתפו ביצירת התקליט (סעיף 19(2) לחוק הישן).

יצירה חייבת שיהיה בה ביטוי מקורי, אולם רכיב המקוריות אינו רכיב מהותי במיוחד. עיקרו – שהיצירה לא הועתקה מאחר. נוסף על המקוריות ביצירה צריכים להתגלם אף רכיבים דוגמת יצירתיות והשקעת משאבים בהיקפים שונים.

בפסיקה האמריקאית נמצא פסק דין חשוב בנושא משחק המחשב Breakout שעסק בין היתר במידת המקוריות הנדרשת על מנת להגן על יצירה. נסיונה הראשוני של אטארי לרשום זכויות יוצרים בארה"ב על המשחק נדחה עקב חוסר המקוריות במשחק: הביטוי – ריבוע שהדף נקודה אל קיר המורכב מלבנים רבות לא נחשב מקורי. לאחר מאבק משפטי ניצחה אטארי והמשחק הוגן בזכויות יוצרים. פסיקה זו הינה בעלת חשיבות רבה בתחום פיתוח משחקי המחשב, כמו גם בתחום כולו.

על היצירה להיות מקובעת בדרך כלשהי. כך למשל, דקלום שנוצר והוקרא מן הדמיון ולא נרשם או הוקלט – לא יחשב כיצירה מוגנת בזכות יוצרים, אולם הרצאה שקובעה על ידי תלמיד בקהל – תוגן (כך נקבע בבית המשפט העליון בע"א 8117/03 בעניין איתן ענבר נ' ד"ר אסף יעקב).

לא תהיינה זכויות יוצרים ברעיון עצמו (סעיף 5(1) לחוק). ההגנה מוענקת לביטוי החיצוני של כל רעיון, אבל לא לרעיון עצמו. כלומר, כל אחד מאיתנו רשאי לכתוב ספר מרתק על נער צעיר בבית ספר לקוסמים באנגליה, מבלי שהדבר יחשב כהפרת זכות יוצרים. עם זאת, ככל שתוכן הספר יהיה רוב יותר לתוכנו של "הארי פוטר", יתכן ויקבע בית המשפט שמדובר בהפרת זכות היוצרים. מתי הופך רעיון להיות יצירה מוגנת? יכריע בכך בית המשפט שישב על המדוכה לפי שיקול דעתו. עורכי דין יכולים לסייע בידיכם להבין את השיקולים, אך לא להחליף את שיקול דעתו של בית המשפט.

לכך חשיבות רבה גם בחיי היום-יום, שכן אם ברצונו של כל אחד מכם להגן על רעיון שעלה במוחו, הרי זכות היוצרים (ולמעשה כל זכות אחרת) לא תבוא לעזרתו. ההגנה היחידה שתעמוד לרשותו תהיה הגנה חוזית – עריכת כתב סודיות ואי תחרות והחתמת הצד השני טרם להעברת הרעיון לידיעתו. הסכם מסודר שכזה מגן (במגבלות הנתונות) אף על הרעיון, אם נוסח כראוי. העובדה שהודעתם למישהו כי הרעיון שלכם "סודי, לא תעזור לכם אם לא יוכן הסכם ספציפי. יתרה מכך, החתמה על מסמך שנקרא "כתב סודיות" לא די בו, כל עוד תוכן המסמך לא יטיל על החותם את המגבלות הנדרשות.

כמו כן לא תוענק ההגנה לתהליכים ושיטות, מושגים מתמטיים, עובדות ונתונים וחדשות היום (אם כי כל ביטוי יצירתי של אחד מאלו עלול להיות מוגן כשלעצמו) (סעיף 5 לחוק). כלומר, כל אחד ואחד יכול לדווח על ארוע חדשותי, אולם להעתיק דיווח של אחר על אותו ארוע – זו הפרת זכויות. שימו לב, שישנן סוכנויות ידיעות ואחרים שאף עומדות על זכויותיהם אלו.

עוד קובע החוק החדש בסעיף 6 לו, כי לא תהא זכות יוצרים בחוקים, תקנות, דברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בתי משפט או של כל רשות שלטונית אחרת.

עלינו להבין שאתר האינטרנט, משחק המחשב או האפליקציה אותם אנו מפתחים, אינם מהווים יצירה מוגנת כשלעצמם (כלומר, המשחק אינו מהווה יצירה אמנותית, דרמטית, ספרותית או מוסיקלית). החוק אינו מתייחס למכלול כאל יצירה מוגנת אחת שלימה, אלא כאל מספר יצירות שחוברו להן יחדיו, ואשר כל אחת מהן תוגן באופן עצמאי, אם כי יתכן שגם שילובן יוגן במידה רבה. עם זאת, הבנת היצירות המרכיבות אתר אינטרנט או משחק מחשב, תלמד אותנו שהאתר או המשחק מורכבים מסדרת יצירות מצטברות, שכל אחת מהן מוגנת בזכויות יוצרים כיוון שכל אחת ואחת מהן מהווה יצירה כהגדרת החוק.

בעת בניית אתר אינטרנט, כמו גם פיתוח משחק מחשב ואפליקציה סלולארית או אחרת, נמצא כי קיימות יצירות רבות בהן יש זכויות יוצרים. למשל: החזות החיצונית של האתר או המשחק (look and feel), המאמרים שמועלים אל האתר, התמונות והסרטונים שמשולבים באתר, הקוד באמצעותו הוא נכתב (על שלביו השונים, החל מהאיפיון וכלה בקוד המקור), הדמויות שבמשחק, עיצובי הרמות השונות, עיצוב העטיפה, הסקיצות ששימשו ליצירת המשחק והדמויות ועוד.

עובדה זו מחייבת התייחסות מצד מפיק משחק המחשב ומזמיני עיצוב האתר – אם לא תדאגו לרכז את מכלול היצירות בידיכם, תגלו בעתיד כי אינכם מחזיקים במלוא הזכויות במוצר שהזמנתם, בעוד שבעלי זכויות אחרים ביצירות הנכללות באתר או במשחק יוכלו להפריע לשימושכם בו. לכן עריכת הסכם פיתוח משחק/הזמנת בניית אתר אינטרנט יכולה להיות קריטית להבטחת זכויותיכם בתוצר הסופי.

מצד שני גם מפתח המשחק או מעצב האתר הינו בעל נכסים בתחום הקניין הרוחני, וגם עליו לשמור על זכויותיו. לדוגמא, אם מפיק המשחק מעוניין לקבל בעלות בכל הקניין הרוחני בו נעשה שימוש, אך חלק מאותן טכנולוגיות הן למשל טכנולוגיות מנוע המשחק שהמפתח מעוניין להוסיף ולעשות בהן שימוש בעתיד, או שמדובר בכלים אחרים שמשמשים את המפתח לעבודתו היומיומית – העברת הזכויות (להבדיל ממתן רשיון) משמעה גדיעה פרנסתו של המפתח, שחייב להיות מודע לכך.

כלומר, גם על מפתח משחק המחשב או האפליקציה להיות מודע לצורך להגן על זכויותיו, ולא לוותר על זכויות שמן הראוי שישארו אצלו ולחילופין, שיתומחרו בהתאמה להשפעת העברתן.

מדריך זה נועד לספק רקע כללי בלבד, אין להסתמך עליו לפתרון בעיות וחובה להיוועץ בעורך דין בכל סוגיה ספציפית

המדריך לזכויות יוצרים, עם דגש על פיתוח ועיצוב אתרי אינטרנט, משחקים ואפליקציות מתחלק למספר חלקים, ביניהם תוכלו למצוא את:

1. מבוא לזכויות יוצרים.

2. מה היא זכות יוצרים ולמי הבעלות בה?

3. תקופת זכות היוצרים, נחלת הציבור והזכות המוסרית.

4. הפרות וסעדים בגין זכויות יוצרים.

5. הפרת זכויות יוצרים – איך מתגוננים?

6. זכויות יוצרים באינטרנט ובתוכנה.

המאמר נכתב ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין ביולי 2008 ויתכן שהתכנים אליו הוא מתייחס השתנו עם השנים. מטרתו לספק לכם הבנה מעמיקה של הנושא והתפתחותו לאורך השנים. אין להשתמש בו כייעוץ משפטי או המלצה.