זכויות יוצרים לפי החוק מ-2007

מדריך עם דגש על פיתוח משחקי מחשב ועיצוב אתרים

 

מבוא והיצירות המוגנות - פרק א'

 

במדריך זה נסקור את תחום זכויות היוצרים, כשדוגמאות יובאו מתחום פיתוח משחקי מחשב ועיצוב אתרים (אתרי אינטרנט, מן הסתם). עם זאת, מדריך זה אינו מוגבל לפיתוח משחקי מחשב ועיצוב אתרים, אלא הוא יכול לשמש כל אחד מכם - היוצרים - כמדריך שינחה אותו לדין הכללי החל בתחום.

זכות יוצרים היא זכות קניין רוחני חשובה מבחינות רבות לכל העסקים ולכל היוצרים אך במיוחד בתחום פיתוח משחקי מחשב ועיצוב אתרים. יתרונה הגדול הוא העובדה שאין חובה חוקית לרשמה במרשם מסודר, כך שגם עסקים ויוצרים קטנים יכולים ליהנות מההגנה המוענקת להן בלי עלויות ראשוניות מטרידות.

זכות היוצרים הישראלית זכתה לעדנה בשנה האחרונה, עם חקיקת החוק החדש מ-2007, אשר ביסס את הידוע לנו בשפה יותר עדכנית ואף יצר מספר פתרונות חדשים ומעניינים. אזכורי הסעיפים במאמר זה הינם לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007.

 

מה היא זכות היוצרים?

זכות יוצרים היא זכותו של יוצר יצירה להיות היחיד שיעשה בה שימוש מסחרי בדרכים המפורטות בחוק (סעיף 11 לחוק). כלומר, המדובר בזכות שלילית – לא הזכות לעשות שימוש, אלא הזכות למנוע מאחר שימוש אלא בהסכמת הבעלים.

הדבר עולה גם מבחינת שמה הלועזי של הזכות – Copyright – הזכות המגנה על האפשרות להעתיק ולעשות שימוש ביצירה (זכות היוצרים נקבעה בדין האמריקאי ב- 17 U.S.C. 102.

 

על אילו יצירות חלה זכות היוצרים?

זכויות היוצרים חלה על יצירות שונות, שנכללות באחד מהתחומים הבאים (סעיף 4(א) לחוק וראו סעיף 1 להגדרת המונחים):

  • יצירות ספרותיות: דוגמת ספרים, מאמרים, פוסטים בבלוגים ואף יצירות דוגמת שאלונים, מחירונים, פרסומות, טבלאות, לקטים וכיוצא באלו. גם תוכנת מחשב נכללה בחוק החדש כיצירה ספרותית (עם חריג הקובע שבתוכנת מחשב אין זכות מוסרית, ובכך עוד נדון).
  • יצירות אמנותיות: דוגמת גרפיקה, אנימציה, עיצוב אתר, צילומים, רישומים, ציורים, מפות, פסלים, ואף מעשי אמן אדריכלים. כך למשל עיצוב רמה במשחק מחשב מוגנת כיצירה אמנותית.
  • יצירות דרמטיות: דוגמת מחזה תאטרון, סרט קולנוע, מחול, פנטומימה וכדומה. יש לשים לב שהחוק הגדיר יצירה קולנועית באופן מיוחד והחיל עליה פתרונות ספציפיים לבעיות ספציפיות.
  • יצירות מוסיקליות: נדמה שאין צורך אפילו להסביר, לא? (כך חשב המחוקק כנראה).
  • תקליט: תקליט שהינו "טביעה של צלילים" הוגן בנפרד, בנוסף על כל יתר היצירות והגנה זו מאפשרת פעמים רבות לחברות הפקה להגן על זכויותיהן בתקליטים, מעבר לזכויות היוצרים שהשתתפו ביצירת התקליט (סעיף 19(2) לחוק הישן).

יצירה חייבת שיהיה בה ביטוי מקורי, אולם רכיב המקוריות אינו רכיב מהותי במיוחד ולמעשה עיקר מטרתו לקבוע שהיצירה המוגנת לא תועתק מאחר. במרבית המקרים אין צורך במקוריות חריגה במיוחד.

בפסיקה האמריקאית נמצא פסקי דין חשובים בנושא משחק המחשב Breakout שעסקו בין היתר במידת המקוריות הנדרשת על מנת להגן על יצירה. נסיונותיה הראשוני של אטארי לרשום זכויות יוצרים בארה"ב על המשחק נדחו עקב חוסר המקוריות במשחק: ריבוע שהדף נקודה אל קיר המורכב מלבנים רבות לא נחשב מקורי. לאחר מאבק משפטי נצחה אטארי והמשחק הוגן בזכויות יוצרים. פסיקה זו הינה בעלת חשיבות רבה בתחום פיתוח משחקי המחשב, כמו גם בתחום כולו.

 

על היצירה להיות מקובעת בדרך כלשהי. כך למשל, דקלום שנוצר והוקרא מן הדמיון ולא נרשם או הוקלט – לא יחשב כיצירה מוגנת בזכות יוצרים, אולם הרצאה שקובעה על ידי מי מהקהל – תוגן (כך נקבע בבית המשפט העליון בע"א 8117/03 בעניין איתן ענבר נ' ד"ר אסף יעקב ולא אושר דיון נוסף (PDF) בנושא).

לא תהיינה זכויות יוצרים ברעיון עצמו (סעיף 5(1) לחוק). הגנת זכות היוצרים מוענקת לביטוי החיצוני של כל רעיון, אבל לא לרעיון עצמו. כלומר, כל אחד מאיתנו רשאי לכתוב ספר מרתק על נער צעיר בבית ספר לקוסמים באנגליה, מבלי שהדבר יחשב כהפרת זכות יוצרים. עם זאת, ככל שתוכן הספר יהיה רוב יותר לתוכנו של "הארי פוטר", יתכן ויקבע כי זו הפרת זכות היוצרים. מתי הופך רעיון להיות יצירה מוגנת? יכריע בכך בית המשפט שישב על המדוכה לפי שיקול דעתו. עורכי דין יכולים לסייע בידיכם להבין את השיקולים, אך לא להחליף את שיקול דעתו של בית המשפט.

לכך חשיבות רבה גם בחיי היום-יום, שכן אם ברצונו של כל אחד מכם להגן על רעיון שעלה במוחו, הרי זכות היוצרים (ולמעשה כל זכות אחרת) לא תבוא לעזרתו. ההגנה היחידה שתעמוד לרשותו תהיה הגנה חוזית – עריכת כתב סודיות ואי תחרות והחתמת הצד השני טרם להעברת הרעיון לידיעתו. הסכם מסודר שכזה מגן (במגבלות הנתונות) אף על הרעיון, אם נוסח כראוי. העובדה שהודעתם למישהו כי הרעיון שלכם "סודי, לא תעזור לכם אם לא יוכן הסכם ספציפי. יתרה מכך, החתמה על מסמך שנקרא "כתב סודיות" לא די בו, כל עוד תוכן המסמך לא יטיל על החותם את המגבלות הנדרשות.

כמו כן לא תוענק ההגנה לתהליכים ושיטות, מושגים מתמטיים, עובדות ונתונים וחדשות היום (אם כי כל ביטוי יצירתי של אחד מאלו עלול להיות מוגן כשלעצמו) (סעיף 5 לחוק).  כלומר, כל אחד ואחד יכול לדווח על ארוע חדשותי, אולם להעתיק דיווח של אחר על אותו ארוע – זו הפרת זכויות. שימו לב, שישנן סוכנויות ידיעות ואחרים שאף עומדות על זכויותיהם אלו.

עוד קובע החוק החדש בסעיף 6 לו, כי לא תהא זכות יוצרים בחוקים, תקנות, דברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בתי משפט או של כל רשות שלטונית אחרת.

עלינו להבין שאתר האינטרנט או משחק המחשב אותו אנו מפתחים, אינם מהווים יצירה מוגנת כשלעצמם (כלומר, המשחק אינו מהווה יצירה אמנותית, דרמטית, ספרותית או מוסיקלית). החוק אינו מתייחס למכלול כאל יצירה מוגנת. עם זאת, הבנת היצירות המרכיבות אתר אינטרנט או משחק מחשב, תלמד אותנו שהאתר או המשחק מורכבים מסדרת יצירות מצטברות, שכל אחת מהן מוגנת בזכויות יוצרים כיוון שכל אחת ואחת מהן מהווה יצירה כהגדרת החוק.

בעת בניית אתר אינטרנט, כמו גם פיתוח משחק מחשב, נמצא כי קיימות יצירות רבות בהן יש זכויות יוצרים. למשל: החזות החיצונית של האתר או המשחק (look and feel), המאמרים שמועלים אל האתר, התמונות והסרטונים שמשולבים באתר, הקוד באמצעותו הוא נכתב (על שלביו השונים, החל מהאיפיון וכלה בקוד המקור), הדמויות שבמשחק, עיצובי הרמות השונות, עיצוב העטיפה, הסקיצות ששימשו ליצירת המשחק והדמויות ועוד.

עובדה זו מחייבת התייחסות מצד מפיק משחק המחשב ומזמיני עיצוב האתר – אם לא תדאגו לרכז את מכלול היצירות בידיכם, תגלו בעתיד כי אינכם מחזיקים במלוא הזכויות במוצר שהזמנתם, בעוד שבעלי זכויות אחרים ביצירות הנכללות באתר או במשחק יוכלו להפריע לשימושכם בו.

עריכת הסכם פיתוח משחק/הזמנת בניית אתר אינטרנט יכולה להיות קריטית להבטחת זכויותיכם בתוצר הסופי.

מצד שני גם מפתח המשחק או מעצב האתר הינו בעל נכסים בתחום הקניין הרוחני, וגם עליו לשמור על זכויותיו. לדוגמא, אם מפיק המשחק מעוניין לקבל בעלות בכל הקניין הרוחני בו נעשה שימוש, אך חלק מאותן טכנולוגיות הן למשל טכנולוגיות מנוע המשחק שהמפתח מעוניין להוסיף ולעשות בהן שימוש בעתיד, או שמדובר בכלים אחרים שמשמשים את המפתח לעבודתו היומיומית – העברת הזכויות (להבדיל ממתן רשיון) משמעה גדיעה פרנסתו של המפתח, שחייב להיות מודע לכך.

כלומר, גם על מפתח משחק המחשב או מעצב האתר להיות מודע לצורך להגן על זכויותיו, ולא לוותר על זכויות שמן הראוי שישארו אצלו ולחילופין, שיתומחרו בהתאמה להשפעת העברתן.

 

מדריך זה נועד לספק רקע כללי בלבד, אין להסתמך עליו לפתרון בעיות וחובה להיוועץ בעורך דין בכל סוגיה ספציפית

יולי 2008

 

הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני

(נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה")

לעיון בבלוג שלנו בקרו ב -http://ylaw.cafe.themarker.com

  אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה         (L@w-Tech) בקפה

למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים: 

קניין רוחני פטנטים זכויות יוצרים
סימני מסחר שמות מתחם פרטיות
אנונימיות באינטרנט לשון הרע מסחר אלקטרוני
סודות מסחריים הוצאת דיבה עסקים באינטרנט
צרכנות ספאם בלוגים ומשפט
פיתוח משחקי מחשב דואר אלקטרוני חוזים באינטרנט
הקמת אתר אינטרנט עיצוב אתרי אינטרנט רשתות חברתיות

ליצירת קשר לחצו כאן.

באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד).

לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית.

כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם.

מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך.

כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין.


לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין.

האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.


NTT - מערכות ניהול תוכן