מה היא זכות יוצרים ולמי הבעלות בה?

מה כוללת זכות היוצרים?

הזכות המוענקת לבעל זכות היוצרים כוללת זכות למנוע ביצועה של כל פעולה מהפעולות הבאות:

  • העתקה של היצירה;
  • פרסום של יצירה שלא פורסמה קודם לכן;
  • ביצוע פומבי של היצירה;
  • שידור של היצירה;
  • העמדה לרשות הציבור של היצירה (חשוב להתייחס לזכות זו שלא נזכרה מפורשות בחקיקה הקודמת, והיא חלה על הצגתה של יצירה לציבור באמצעות האינטרנט);
  • השכרת היצירה;
  • עשיית יצירה נגזרת (יצירה המבוססת על הקיימת אך משנה אותה, כגון תרגום, עיבוד וכדומה). לעניין היצירה הנגזרת חשוב להבין כי דווקא זכות זו מגינה מאוד על מפתח משחק שהצליח והפך למותג. כל מסחור של המשחק בדרך אחרת, כמו גם יצירת משחק חדש, הינו יצירה נגזרת, אלא אם המפתח העביר גם זכות זו למזמין המשחק.

זכות היוצרים אינה מעניקה בלעדיות על יצירה, אלא היא מאפשרת לבעליה למנוע שימושים מסויימים ביצירה, בעיקר שימושים בעלי אספקטים מסחריים. אין כל מניעה שאדם פלוני יצור יצירה שתהיה זהה לחלוטין ליצירתו של אלמוני. כל עוד פלוני יוכל להוכיח שיצר את יצירתו באופן עצמאי ולא העתיק או הסתמך על יצירתו של אלמוני – לא יפר את זכות היוצרים (שונה הדבר מזכויות קניין רוחני אחרות, דוגמת פטנט, אשר מעניקות מונופולין מוחלט לבעליהן).

עוד יש לזכור שבארץ, ואף במרבית המדינות בחו"ל, אין חובת רישום פורמלית (בחסות המדינה) של זכויות היוצרים ביצירות על מנת להגן עליהן. אכן, ישנן מדינות (כמו ארה"ב) בהן רישום היצירה מקנה ליוצר יתרונות דיוניים משמעותיים (כגון הזכות לתבוע פיצויים מוגדלים ללא הוכחת נזק וכדומה), אך זו אינה חובה.

עם זאת, רישום זכות היוצרים אצל הרשם האמריקאי מומלץ פעמים רבות ובמקרים מסויימים הוא אף הכרחי (בתחום פיתוח משחקי המחשב במיוחד, כאשר מדובר ביצירה בעלת אספקטים מסחריים שהשוק האמריקאי הוא חלק מהם, אך לא רק במקרה כזה). מי שהשקיע משאבים רבים בפיתוח משחק מחשב או בעיצוב אתר איכותי ומושקע, מומלץ שישקול בחיוב הגשת בקשת רישום בארה"ב, במיוחד אם מדובר במשחק מחשב שנועד להיות טריפל איי (AAA) או משווק בדרך אחרת בשוק הבינלאומי. במצב כזה רישום אצל רשם זכויות היוצרים כבר אינו אופציונאלי אלא למעשה הכרח. בהעדר רישום לא תוכלו להגן על זכויותיכם כראוי. בעת מומלץ להעזר בעורך דין המכיר את התחום.

רישום זכות יוצרים אצל רשמי זכויות פרטייםיש בו כדי לעזור, אך אין הוא שווה ערך לרישום אצל הרשם האמריקאי.

אף הוספת הסימן © ליצירה המוגנת בזכות יוצרים אינה בעלת חשיבות משמעותית מבחינה חוקית בישראל. למרות זאת צירוף משפט דוגמת "2008 כל הזכויות שמורות ליורם ליכטנשטיין" עשוי להיות יעיל מקום בו מפר טוען לתום לב עקב אי ידיעת קיומן של זכויות יוצרים ביצירה. משפט כזה עשוי לסייע בקעקוע הטענה. חשוב לציין שהפסיקה הישראלית התמודדה עם טענות אלו ובמרביתם המוחלטת של המקרים קבעה כי על אדם להניח שביצירה שפורסמה באינטרנט למשל יש זכויות יוצרים והנטל עליו לוודא של מי הן. פסיקה שכזו סותרת את ההנחה המקובלת ש"אם זה באינטרנט אז מותר לי להעתיק".

שימוש חשוב בתעשיית פיתוח משחקי מחשב הינו שימוש כ"יצירה נגזרת". פעמים רבות נוצרות יצירות המתבססות על יצירות קודמות, בין אם מדובר ביצירה מוסיקלית המבוססת על יצירה קיימת, "תרגום" של יצירה אחרת לתחום משחקי המחשב (למשל משחק מחשב המבוסס על סרט קולנוע) או כל פעולה אחרת המבוצעת במשחק (לדוגמא צירופו לדיסק אוסף של משחקים תוך התאמתו לאכסניה החדשה). כל מי שמעוניין ליצור משחק מחשב המבוסס על יצירה מוגנת, אף אם המשחק הינו יצירה עצמאית, חייב את הסכמת בעל זכויות היוצרים ביצירה המקורית על מנת שיהא רשאי ליצור על בסיסה משחק כאמור.

למי מוענקת זכות היוצרים?

נקודת המוצא היא שבעליה הראשון של זכות היוצרים הוא יוצר היצירה (למעט בתקליט בו הבעלים הוא מפיק התקליט) (סעיף 33(1) לחוק).

לכלל זה ישנם מספר חריגים, ביניהם יצירה שנוצרה עבור מדינת ישראל, למשל, תהיה בבעלותה (סעיף 36 לחוק).

כך גם יצירה שנוצרה בידי עובד (תנאי ראשון) "לצורך עבודתו (תנאי מצטבר שני) ובמהלכה (תנאי מצטבר שלישי)", כלומר – אם מדובר במי שהוא עובד, קיים קשר ישיר בין היצירה לעבודה והיצירה אף נוצרה במהלך תקופת ההעסקה, הרי שהבעלים הראשון ביצירה שכזו לא יהיה העובד אלא המעסיק (סעיף 34 לחוק).

המעסיקים ביניכם המעוניינים להגן על עצמם חייבים להתייחס לנושא זה מפורשות בהסכמי ההעסקה ולקבוע חוזית תנאים להעברת זכויות היוצרים לידיהם מעבר לקבוע בחוק, שכן אחרת יתכן ולא יוכלו להגן על עצמם. התייחסות בהסכם ההעסקה לקניין הרוחני ולזכויות היוצרים הינה סוגייה קריטית למעסיקים, ובאותה מידה מוטב גם לעובדים לקרוא סעיפים אלו ולהבין את השפעתם עליהם (ובמידת האפשר גם לתמחר אותם).

בניגוד למקובל לחשוב, זכויות היוצרים ביצירה שהוזמנה על ידי אדם מאדם אחר, אינן בידי המזמין אלא בידי היוצר (סעיף 35 לחוק). גם אם שילמתם על עיצוב אתר אינטרנט או פיתוח משחק מחשב מחיר מלא, הרי אם לא תכינו הסכם הזמנה מסודר בו תגדירו, בין היתר, את שאלת הקניין הרוחני על מלוא היקפה (לדוגמא, זכויות היוצרים, הזכות המוסרית וזכויות קניין רוחני אחרות) – תמצאו את עצמכם משלמים עבור מוצר שלמעשה אינו בבעלותכם.

יתכן מאוד שבתי המשפט יפרשו את התשלום ככזה המעניק לכם רשיון שימוש ביצירה במסגרת המדיה לשמה הזמנתם אותה או כל רשיון שימוש מוגבל אחר, אולם רשיון שימוש זה לא יחול על שימושים אחרים והוא יהיה מוגבל כאמור. האם אתם באמת רוצים להיות מוגבלים בשימושים ביצירה שהיא אמורה להיות האתר או המשחק שלכם? לא עדיף להכין מראש הסכם מסודר ומקיף?

אם אני מקים אתר השוואת מחירים ומעצב האתר מעצב עבורי לוגו יפהפה, אוכל כנראה להציגו באתר שלי גם אם לא העברתי לידי את זכויות היוצרים, שכן בתי המשפט נוטים לראות בכך "רשיון משתמע". עם זאת, אם ארצה למשל להשתמש בלוגו זה בעת כתבה עלי בעיתון או באמצעי פרסום אחרים, יתכן מאוד שלא אהיה רשאי לעשות כן מבלי לקבל את הסכמת היוצר לכך (שכמובן ידרוש תשלום כספי נוסף).

אני לא אוכל לשפר את מראה ועיצוב האתר ולהתאימו לרוח הזמן המשתנה, שכן זו יצירה נגזרת של יצירה שאיני בעליה, אלא אם בעל זכויות היוצרים ביצירה יסכים לכך.

שימו לב שבחוזה כזה חייבים להתייחס גם לזכות המוסרית (הזכות לקרדיט ולאי-שינוי היצירה). זכות שכזו היא אישית ולא ניתן להעבירה, אבל ניתן לוותר עליה, וחשוב לכלול בהסכם סעיף מתאים (בזכות מוסרית נדון בהמשך).

במהלך עבודתי אני נחשף פעמים רבות לתוצאות הלא פשוטות של תקלה שכזו, ולכן מומלץ מקרב לב בכל מקרה של הזמנת עבודה שתוצריה, כולם או חלקם הינם יצירה מקורית, להכין הסכם מסודר שיקבע את מכלול הזכויות (גם זכויות יוצרים וגם מכלול של זכויות וחובות אחרים).

החוק מבהיר (סעיף 37(ג)) שכל עיסקה בזכות יוצרים מחייבת הסכם (אם כי לא בהכרח כתוב). מעבר לכך, העברת זכות יוצרים או מתן רשיון שימוש ייחודי, מחייבים מסמך בכתב. מומלץ כי בכל מקרה של עיסקה הקשורה בזכויות יוצרים תעזרו בבעל מקצוע מיומן המבין את הנושא להנחותכם. הנזקים שיכולים לנבוע מהתעלמות מנקודה זו הם מהותיים.

מדריך זה נועד לספק רקע כללי בלבד, אין להסתמך עליו לפתרון בעיות וחובה להיוועץ בעורך דין בכל סוגיה ספציפית


המדריך לזכויות יוצרים, עם דגש על פיתוח ועיצוב אתרי אינטרנט, משחקים ואפליקציות מתחלק למספר חלקים, ביניהם תוכלו למצוא את:

 


 


1.          מבוא לזכויות יוצרים


2.          מה היא זכות יוצרים ולמי הבעלות בה?


3.          תקופת זכות היוצרים, נחלת הציבור והזכות המוסרית


4.          הפרות וסעדים בגין זכויות יוצרים


5.          הפרת זכויות יוצרים – איך מתגוננים?


6.          זכויות יוצרים באינטרנט ובתוכנה

  ‎

 

יולי 2008

תגובות גולשים