משפט האינטרנט – דיני הסוס

האם בכלל קיים תחום הנקרא – "דיני אינטרנט" והאם ישנם "חוקי אינטרנט" ספציפיים?

האם "משפט האינטרנט" הוא "דיני הסוס"?

בעבר הרחוק היו מקרים משפטיים רבים שעסקו בסכסוכים הקשורים בסוסים. סוסים בעטו באנשים ופצעו אותם; סוסים השמידו גינות של אחרים; במכירת סוס לא הוצג מצבו האמיתי; נדרש טיפול רפואי לסוסים, סוסים השתתפו במירוצים והיו נשוא הימורים. למרות זאת, לא קם במערכת המשפט ענף של "דיני הסוס" אלא המשפט התמודד עם אותן בעיות בהחלת הדינים הרגילים בהקשר הספציפי.

ישנם הסוברים כי מצב דומה צריך לחול ביחס לסכסוכים משפטיים שעוסקים בתחום משפט האינטרנט – אין סיבה ליצור דינים ספציפיים לאינטרנט, שכן המתרחש שם הינו ביטוי של המתרחש בעולם הלא-מקוון וניתן להחיל עליו חקיקה מתאימה בשינויים המחוייבים. אם מישהו משמיץ אדם אחר – חוק איסור לשון הרע חל. מי שמעתיק יצירה של אחר – חוק זכויות יוצרים חל, וכדומה.למרות זאת, מעקב קצר אחר המתרחש בתחום מלמד שבפועל אין הדברים כך. ה-Cyber Space הביא לשינויים ממשיים בפעולות הפיזיות הנדרשות לשם ביצוע מעשים שונים ועורר מגוון של בעיות (טכניות ומשפטיות) שלא היו ידועות בעבר, או לפחות לא בהיקף כזה. גם המצב המשפטי כפי שהתרגלנו אליו עובר טלטלה רבתי כשאנו עוסקים בתחום האינטרנט. הדוגמא אשר בולטת לעין היא היחס של בתי המשפט האמריקאים לגוגל ודיני זכויות יוצרים. בעוד שבעולם הלא מקוון נהוג לומר שהעתקה של עיקר יצירה מהווה הפרת זכות יוצרים אלא אם בעל הזכויות התיר זאת במפורש (כלומר, נדרשת הסכמה מפורשת), גוגל אימץ את העקרון של opt-out. מי שאינו מעוניין שגוגל יארכב אותו (ובמהלך פעולה זו יפר את זכויות היוצרים שלו) חייב לדרוש זאת במפורש (וראו פסק הדין בעניין פילד וגוגל). כלומר, לא גוגל הוא זה אשר חייב לבקש רשות, אלא בעל הזכויות חייב לפעול כדי להוציא עצמו מן הכלל. גישה זו התקבלה לפחות בפסק דין אמריקאי אחד והיא מאפיינת את מכלול פעילותו של גוגל המנסה להפוך את הנטל וטעמיו עימו.

בעייתיות נוספת, שרק החלה לצוץ, נוגעת למשל בכל הקשור ל"עולמות וירטואליים". ככל שהממשק בין הקהילות והעולמות הוירטואליים לאלו הל-מקוונים גדל, ככל שהכנסות המשתמשים מפעולות וירטואליות הופכות להכנסות ממשיות, ככל שמשתמשים משקיעים זמן וכסף (אמיתי) בעולמות וירטואליים לרכישת נכסים וירטואליים אך בעלי "שווי שוק" ממשי – הצורך לבקר ולנטר עולמות אלו מתגבר, וכיום אין זה ברור עוד כיצד הדבר יקרה.

אלו הן רק דוגמאות על קצה המזלג, המלמדות על כי מה שהיה לא בהכרח הוא שיהיה, ולמעבר לסביבה מקוונת ישנן השפעות מעבר להעתקת הדין לסביבה אחרת.

לכן, נקודת המוצא (ההגיונית) ש"מה שהיה הוא שיהיה" הינה רק נקודת הפתיחה, ולא נקודת סיום. נוסף על יישום הדין הקיים ברשת, חובה עלינו לשקול התאמה של הדין לנסיבות בהן אנחנו נמצאים.

ואין המדובר רק בדין. אם נבדוק נגלה שעסקים רבים מגלים שעליהם להתאים עצמם לסביבתם או לחדול (טוב, לא לחדול אבל לאבד מנוע צמיחה חשוב). עליהם לאמץ מודל עסקי חדש, שבלעדיו יקשה עליהם לשרוד. החל מעסקים שכל כולם באינטרנט (והדוגמאות הקלאסיות לכך הן Amazon שאימצה את עקרון "הזנב הארוך" כמודל כלכלי רווחי ביותר, ו-Google שפיתחה את המודל החדש לפרסום ורווחיות ברשת) וכלה ב-Mom and dad shops שהן אותם עסקים בינוניים וקטנים שבעבר היו רק בעולם הלא-מקוון וכעת בלא אתר אינטרנט או אלמנטים אחרים של פרסום או מסחר מקוון אינם מצליחים "לגמור את החודש".

גם המסקנה הדי אגוצנטרית של עורכי הדין כי המשפט ינחה את כולנו אינה בהכרח נכונה. קל וחומר לא בתחום בו ההתקדמות הטכנולוגית כל כך מהירה שלעיתים רבות הטכנולוגיה היא הקובעת את הדין (ראו את חיבורו של לורנס לסיג "Code and other laws of cyberspace" ובמיוחד את והגרסה המקוונת (PDF) השניה שלו). הדוגמא הברורה לכך היא אמצעי ניהול זכויות קנייניות (נז"ק – תרגום מתאים למונחDRM– Digital Rights Management). דיני זכויות היוצרים מגדירים מה הן הזכויות המוענקות לבעל זכויות היוצרים ומה הן זכויות הציבור לשימוש הוגן ומותר גם ביצירות מוגנות. אלא, שעם התפתחות טכנולוגית הנז"ק התברר כי הטכנולוגיה מאפשרת לבעלי הזכויות לצמצם את היקף השימוש המותר שניתן לציבור ביצירה. למשל, אם תוכנת נז"ק תמנע כל העתקה של יצירה, הרי נשללת בכך זכותו של הרוכש להתקין את אותה יצירה על המחשב החדש שקנה והוא יוכל לעשות בה שימוש רק פעם אחת – זכות שבעבר היתה רחבה יותר. אכן המשפט, תחילה האמריקאי ואט אט גם ביתר העולם, מנסה להתמודד עם סוגיה זו, אך כרגל הוא נשרך מאחור אחר ההתפתחויות הטכניות.

ומהכלל אל הפרט. באתר זה אעלה לדיון שאלות שעניינן השפעת "דיני הסוס" (או משפט האינטרנט, אם תרצו) על כל אחד מאיתנו, בין אם כגולש, קורא, מגיב, מפרסם, עוסק, לקוח, משוחח, משתף או בכל פעולה אחרת. אנסה להתמקד באספקטים היותר מסחריים של התחום, להבין כיצד בעלי עסקים יכולים להינות מהאינטרנט ומפני מה עליהם להזהר ולהסביר גם כיצד על כל אחד מאיתנו לנהוג במדיה חדשה זו.

עם זאת יש להבהיר, והבהרה זו חלה ותחול על כל המאמרים באתר זה, כי דיני האינטרנט נכון להיום אינם מספקים על מנת להנחותנו כיצד עלינו לפעול בכל תחום ותחום. ישנם עניינים בהם חוקקו חוקים ישראליים וניתנה פסיקה ישראלית. בתחומים אחרים נוכל להנחות עצמנו רק בדין ובפסיקה זרים ובתחומים נוספים לא תהיה כל התייחסות לנושאים אחרים.  גם יום לאחר שפורסם כאן מאמר יתכן שניתן פסק דין ההופך את האמור בו, ולא אוכל לעדכן את כל המאמרים או חלקם באופן שוטף. אנסה ליתן טעימה והנחיה, אך בשל המצב החוקי אין לראות בדבר מהאמור במאמר זה וביתר המאמרים באתר כהמלצה משפטית מחייבת. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בשירותיו של בעל מקצוע ספציפי.

ינואר 2007

תגובות גולשים