מה היא זכות יוצרים ומה היקף ההגנה שהיא מעניקה

זכות יוצרים מוסדרת על ידי שני דברי חקיקה עיקריים. האחד – חוק זכויות יוצרים, 1911 והשני – פקודת זכויות יוצרים, 1924 (הערה: שימו לב שחוק חדש נכנס לתוקף מאז כתיבת מאמר זה, וב-2008, על אף היותו מגבש את ההלכה הקיימת עד אותה עת, יתכן שיש בו שינויים שונים שמומלץ לבדקם מול עורך דין המתמחה בתחום). אכן, חקיקה מודרנית… אולם, במפתיע, ניסוחם של חוקים אלו הינו רחב ומעורפל דיו על מנת לאפשר לבתי המשפט להתאים את הדין כמעט לכל בעיה רלוונטית שתתעורר.

זכות היוצרים היא זכותו של יוצר היצירה להיות היחיד שיעשה בה שימוש מסחרי, באופנים המפורטים בחוק. למעשה מדובר בזכות שלילית – זכותו של היוצר למנוע מאחרים שימוש ביצירה שלו אם לא מילאו אחר דרישות היוצר.

אם נבחן את שמה האנגלי של הזכות – Copyright – נבין יותר את תוכנה. למעשה, הזכות אינה "מגינה על היצירה" אלא מגינה על הזכות למנוע את העתקתה ועשיית השימוש בה.

הזכות חלה על יצירות מהסוגים הבאים:

  • יצירות ספרותיות (הפסיקה הכירה אף בספרי לימוד, ספרי בישול, שאלונים, פרסומות, מחירונים ואף תכנת מחשב כיצירות "ספרותיות");
  • יצירות אמנותיות (דוגמת צילומים, פסלים, גרפיקה ואנימציה, מעשי אמנות אדריכליים ועוד);
  • יצירות דרמטיות (דוגמת מחזות תיאטרון, סרטי קולנוע וכל האלמנטים המילוליים והאחרים שבהם. אפילו דמותו של הברווז דונלד דאק הוגנה כנגד מה שנטען להיות סאטירה);
  • יצירות מוסיקליות (די ברור, לא?).

מכיוון שמדובר בחקיקה ישנה, הרי הפסיקה פירשה את תוכן המושגים לעיל על מנת להתאימם לימי חיינו אנו וקבעה גם כי אין המדובר ב"רשימה סגורה". בפועל, החוק יחול על מגוון של יצירות, החל בספרים, עיתונים, צילומים, ציורים, רישומים, פסלים, יצירות אמנות אדריכליות וארכיטקטוניות שונות, סרטים, שירים ומנגינות מוקלטים, סיסמאות ואפילו תוכנת מחשב.

"יצירה" פורשה ככל דבר שיש בו ביטוי יצירתי-מקורי. רכיב המקוריות הינו בעל משמעות רבה לצורך הענקת זכות יוצרים. כלומר, אם היצירה אינה מקורית אלא הועתקה ממקור אחר כלשהו או נוצרה בלא כל מאמץ יצירתי – היא לא תהיה מוגנת בזכות יוצרים.

זכות יוצרים מאפשרת לבעליה להיות היחיד שיהנה מהזכויות הבאות ביצירה:

  • זכות ההעתקה ("שעתוק") – הזכות להעתיק את היצירה ולשכפלה.
  • זכות הפרסום – הזכות לפרסם את עותקיה ולמכרם.
  • זכות הביצוע הפומבי – למשל, לשדרה בטלביזיה או להקריא שיר בערב משוררים.
  • זכות העיבוד – הזכות להכין יצירות אחרות המבוססות עליה, בין אם באמצעות תרגומה לשפה אחרת, הפיכת ספר לסרט וכיוב'.
  • זכות ההשכרה המסחרית – כגון בספריות הוידאו והדי.וי.די..

עם זאת, יש לשים לב שההגנה מוקנית לביטוי החיצוני של היצירה ולא לרעיון העומד בבסיסה. זכות היוצרים אינה מגינה על הרעיון אלא רק על ביצועו וביטויו. כלומר, מותר לכל אחד לכתוב ספר על נער המתבגר בבית הספר לקוסמים באנגליה, אך אסור לעשות שימוש במילים "'קווידיץ'", "הוגוורתס" ו"הארי פוטר" או בכל קטע המזכיר בצורה מהותית קטע מתוך ספרי הארי פוטר. לגבי השאלה מה הוא הגבול – אין תשובה נחרצת. הכל עניין של מידה, לפי שיקול בית המשפט: עד כמה מהותי החיקוי לעומת המקור.

לכך יש חשיבות רבה גם בחיי היום-יום, שכן אם ברצונו של כל אחד מכם להגן על רעיון שעלה במוחו, הרי זכות היוצרים (ולמעשה כל זכות אחרת) לא תבוא לעזרתו. ההגנה היחידה שתעמוד לרשותו תהיה הגנה חוזית – עריכת כתב סודיות ואי תחרות והחתמת הצד השני טרם להעברת הרעיון לידיעתו. הסכם מסודר שכזה מגן (במגבלות הנתונות) אף על הרעיון, אם נוסח כראוי. דבר זה הוא משמעותי ויש לזכרו תמיד – חשיפת רעיון בפני אחר מבלי שיחתום קודם לכן על כתב סודיות, משמעה כי הרעיון אינו מוגן והאחר יכול לעשות בו שימוש על אף שהוא אינו הממציא!

זכות היוצרים אינה חלה על תוכן דוגמת חדשות, עובדות היסטוריות וכיוב'. כך למשל, כתב עיתונות שחשף את עובדת חתימת הסכם בין מפלגת העבודה לליכוד, לא יוכל למנוע פרסומים מתחרים על אותו נושא רק בשל זכות היוצרים בכתבה. העובדות החדשותיות שבבסיסה פתוחות לכל. עם זאת, אותו כתב יוכל למנוע את העתקתה של כתבתו, כולה או חלקה.

זכות היוצרים אינה מעניקה בלעדיות ביצירה, אלא רק מעניקה לבעליה זכות למנוע את העתקתה על ידי אחר בלא רשות. כלומר, אין כל מניעה שיוצר אחר ייצור במקרה יצירה הזהה ליצירה קיימת המוגנת בזכויות יוצרים (בין אם מדובר בלוגו, מדבקה או כל יצירה אחרת). אלא, שקיומו של דמיון מהותי בין היצירות מטיל על היוצר השני בזמן את הנטל להוכיח כי יצר את יצירתו מבלי להכיר את היצירה המקורית ומבלי להעתיקה. אם יצליח להוכיח זאת – יוכל להשתמש ביצירתו על אף זהותה ליצירה המוקדמת, ושני היוצרים יהנו מזכות היוצרים ביחס ליצירותיהם (שונה עניין זה מהדין הנהוג ביחס להפרת פטנט, שם בכל מקרה של שימוש בהמצאה דומה יכול בעל הזכות למנוע את השימוש – אף אם לא היתה העתקה ישירה).

אחרון נזכיר רק, שבמדינת ישראל (ולמעשה במרבית העולם), אין דרישה לרישום פורמלי של זכות היוצרים. כלומר, הזכות קיימת אף אם לא נרשמה (ולמעשה בארץ אין רשם זכויות יוצרים. בארה"ב הוא קיים, אך המשמעות לכך שונה). אף הוספת הסימון © אינה מעלה או מורידה מבחינה משפטית, אם כי יש בה כדי להפנות את שימת הלב לקיום הזכות. עם זאת, רישום של יצירה אצל הרשם האמריקאי עשוי לסייע ליוצרים להגן על יצירתם וכן להוכיח את מועד היצירה ביתר קלות.

למי מוענקת זכות היוצרים:

הכלל הבסיסי הוא שיוצר היצירה הינו בעל זכות היוצרים הראשון בה.

אם היצירה הוזמנה על ידי אחר, הרי שאותו אחר אינו רוכש אוטומטית זכות ביצירה על-פי דין רק בשל כך (בכפוף לחריגים מסויימים בהם נדון מיד). אם ברצון המזמין לרכוש בעלות ביצירה והוא אינו נכנס לחריגים שנקבעו בחוק, עליו להסדיר זאת בצורה חוזית ברורה. רק אם מזמין העבודה החתים מבעוד מועד את יוצר היצירה על הסכם, הכולל סעיף העברת זכות היוצרים, יהיה מזמין היצירה בעל זכות היוצרים בה.

חריג לכלל לפיו יוצר היצירה הוא בעל זכות היוצרים בה, קיים למשל כאשר עובד יוצר יצירה תוך כדי ועקב עבודתו (שאז הבעלות ביצירה הינה של המעסיק). שונה הדבר ממצב של מזמין עבודה וקבלן עצמאי (עת נותרת הזכות בידי יוצר היצירה).

חריג נוסף חל ביחס לצילומים המוזמנים על ידי מזמין המספק את חומר הגלם (ה"פילם") וכדומה – ובלבד שדרישות החוק קויימו (והחוק מגדיר דרישות ספציפיות).

היוצר רשאי למכור או להעביר את זכות היוצרים שלו בהעברה חוזית. עם זאת, יש להקפיד שהסכם ההעברה יהיה מדוייק, ויגן על זכויות המעביר והנעבר גם יחד, ויכלול פירוט של כל התנאים הנלווים ככל שהם קיימים.

משך זכות היוצרים:

ההגנה המוענקת על ידי זכות היוצרים אינה מוקנית לעולם ועד. הדין בארץ מגן על היצירה למשך חיי היוצר ו-70 שנה לאחר פטירתו (50 שנה בצילומים וברשומות קול). לאחר מכן ההגנה פוקעת וכל אחד רשאי לעשות כל שימוש ביצירה אף בלא לקבל את הסכמת בעל זכות היוצרים.

אוגוסט 2006

תגובות גולשים