 |
|
|
|
|
זכות היוצרים והפרתה הפרת זכות יוצרים ביצוע כל פעולה המוקנית לבעל זכות היוצרים מבלי לקבל את הסכמתו (מראש או בדיעבד) – יהווה הפרה של הזכות. אכן מותר לעשות שימוש בחלק (מזערי וקטן ביותר) מן היצירה אף בלא רשות וכן מותר לעשות שימוש ביצירה בכפוף לחריגים הקבועים בחוק, אולם השימוש בה חייב להתאים לדרישות החוק. היצירה מוגנת בפני שימוש בה, הן בשלמותה והן בחלקים מהותיים ממנה. בפועל קשה להגדיר מראש מה הוא אותו חלק מהותי ששימוש בו יחשב כהפרת הזכות, שכן עניין זה יהיה מסור בסופו של דבר בידי בית המשפט, על פי התרשמותו ולפי שיקול דעתו מהראיות שיובאו בפניו. ישנם מספר חריגים, לפיהם אף אם נעשה שימוש ביצירה מוגנת, הרי אין הדבר מהווה הפרה של זכות היוצרים. לדוגמא – "טיפול הוגן" ביצירה (ניתוח או ביקורת על היצירה שאינה לצרכי רווח), שימוש ביתי-פרטי מסויים ועוד. החריגים קבועים בחוק ויש להיזהר בהם על מנת שלא להימצא מפרים בטעות זכות של אחר. בכל מצב של שימוש ביצירה של אחר, רצוי לבדוק מראש האם השימוש מותר וחוקי, אם לאו, שכן לבעל הזכות עומדים מספר סעדים היכולים להקשות על המפר את זכותו. על התובע בגין הפרת זכות יוצרים להוכיח כי היצירה הועתקה, אולם המחוקק מקל במעט על התובע וקובע חזקה (משמע – הנחה שהנטל לסתור אותה עובר לכתפי הצד השני), לפיה אם יש דמיון בין היצירות והוכח שלנתבע היתה נגישות ליצירה – חזקה על הנתבע שהעתיקה, אלא אם יוכיח אחרת. פעמים רבות נגבים התמלוגים על זכויות יוצרים על ידי איגודים, דוגמת אקו"ם (המאגדת את היוצרים הישראלים בתחומי המוסיקה ודומיה) והפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות (המאגדת את חברות התקליטים). שידור יצירה מוגנת מבלי לשלם לגופים אלו (או לבעלים המקורי, במקרים אחרים) תמלוגים כנדרש על ידו – מהווה הפרה של זכות היוצרים. החוק ועמדתם התוקפנית של גופים אלו מעמידים בעיות קשות בפני המפרים את זכותם ויש להזהר עם זאת. אמנם – קיימות מספר טענות הגנה, אך הן מצומצמות וקשות. לאחרונה החלה לעלות סוגייה אחרת, והיא שאלת המונופולין והבלעדיות של בעל הזכות בעת קביעת תמלוגים, שאלת קיומו של הסדר כובל באיגודים לגביית תמלוגים בגין זכויות יוצרים, והאם יכול בית המשפט להתערב עקב כך בגובה התמלוגים. לא נכנס לנושאים אלו במאמר זה. אחד מהיתרונות של הליך מכוח הפרת זכות יוצרים הינו האפשרות שמוקנית לבעל הזכות, אף אם הוא גוף או אדם פרטי, להגיש קובלנה פלילית (!) בגין הפרת זכות היוצרים שלו, כחלק ממלחמת חורמה במעתיקים. גופים דוגמת אותם גופים לגביית תמלוגים, אכן מנצלים זכות זו לעיתים. הסעד בגין הפרת זכות היוצרים: החוק מעניק לבעל הזכות הנפגע שלושה סעדים אפשריים, היכולים להצטבר או לעמוד בנפרד: זכות (יוצרים) מוסרית: גם לאחר שבעל הזכות מעביר אותה לקונה, אין זה אומר שהוא איבד את מלוא זכויותיו בה. ליוצר המקורי נותרת "זכות מוסרית" שבניגוד לשמה הינה זכות משפטית לחלוטין. זכות זו מזכה את היוצר בזכות ששמו יוזכר ביחס ליצירה (יינתן לו "קרדיט") בהיקף ובמידה המקובלים וכן הזכות למנוע סילופים, פגימות ושינויים ביצירה המפחיתים את ערכה או כבודה של היצירה. למשל, אם עירייה מסויימת לא תשמור על נקיונו של פסל המוצב בחוצות העיר באופן ראוי, יוכל הפסל לעתור לצו לחייבה לעשות כן בשל זכותו המוסרית. אם מוזיאון לא יציין את שם הצייר בצד היצירה, יהיה הצייר זכאי לדרוש זאת. הכל, אפילו אם היצירה עצמה נמכרה בכסף מלא לאותו מוזיאון או אותה עירייה. על הרוכש זכות יוצרים ביצירה לשים אל ליבו, שהזכות המוסרית אינה עוברת לידיו, ועליו להוסיף ולשמור על היצירה בצורה סבירה, ולא לעשות כל שימוש שיפגע בה או שיפחית את ערכה. עם זאת, נושא זה טרם הוסדר עד תומו וישנו פסק דין אחד שהכיר, בעקיפין יש להדגיש, בהעברתה של זכות מוסרית בהתנהגות, מתוך התרשלות. זכות היוצרים באינטרנט: קצרה היריעה מלדון בכל האספקטים של זכויות היוצרים באינטרנט וברשימה זו לא נעסוק בהם, אך בכל זאת ננסה לגעת בקצרה בתחום זה. עולם האינטרנט, הנגישות הקלה ליצירות השונות מכל מקום בעולם, הקלות שבהעתקת ("הורדת") יצירות מהאינטרנט וחוסר יכולת האכיפה האפקטיבית יצרו בעיות רבות שעל החוק להתמודד עימן. בראש וראשונה יש לזכור, שעצם הופעת יצירה (תמונה, כיתוב, סרטון או כל קובץ אחר) באינטרנט – אין משמעו שהיא ניתנת לשימוש חופשי ושהיא אינה נהנית מהגנת זכות יוצרים. אין כל השפעה להופעת היצירה באינטרנט ביחס לשאלת הגנת זכויות היוצרים. יצירה המוגנת בזכות יוצרים תישאר מוגנת לאחר הופעתה באינטרנט ותמונה שאינה מוגנת תמשיך להיות לא מוגנת. הדיונים על העתקות יצירות באמצעות תוכנות, למשל, דוגמת נאפסטר, קאזה, גרוקסטר וכן פסק הדין בעניין פלייבוי, אמנם עוסקים בעיקר בחבות ספקי השירות ומפעילי האתרים, אך זאת על בסיס לפיו עצם ההעתקה הינה הפרה של זכות יוצרים (שכן בהיעדר הפרה – אין אחריות). כלומר, אף באינטרנט – שימוש או העתקת יצירה בלא הסכמת בעליה מהווה הפרה של זכותו ומזכה אותו בסעדים. יתכן שבארץ הדין שונה מעטכשמדובר בהעתקה לשימוש עצמי, אך הדבר טרם הוכרע ונהוג לחשוב שאין הדבר כך. תחום האינטרנט וזכויות היוצרים הוא תחום מתפתח ונמצא בו פסיקה רבה ומתחדשת. בכל מקרה של שאלה, יש לפנות ליועץ מקצועי (עורך דין) המיומן ומכיר את הפסיקה המעודכנת, שיכולה להשתנות מעת לעת. זכות יוצרים בתוכנה: התיקון לפקודת זכות יוצרים (הפקודה מ-1924 למי שאינו זוכר, אך התיקון המתייחס לתוכנת מחשב מעט מאוחר יותר...) החיל את דיני ההגנה על יצירה ספרותית אף על תוכנה. אם זאת, לעניין תוכנה קיימת מורכבות רבה, שבתי המשפט נאלצו להתמודד עימה. בפסק דין אשרז נ' טרנסבטון נדון עניין העתקת תוכנה שכללה 8 מודולים (כל "מודול" ממלא פונקציה מסויימת, ויחדיו הם מרכיבים את התוכנה). התעוררה השאלה האם ההעתקה משמעה הפרה של כל אחד משמונת המודולים, והאם הפרת קוד המקור מתווספת על הפרת קוד היעד או חופפת לה (בעיקר לגבי שאלת הפיצוי בלא הוכחת נזק). נפסק שאכן יתכן מצב בו כל מודול מוגן כיצירה נפרדת, בהתאם לנסיבות כל עניין. כלומר – באופן עקרוני העתקת התוכנה יכולה להחשב כמספר הפרות לצורך הפיצוי בלא הוכחת נזק. מאידך, נפסק שהפרת קוד המקור הינה אותה הפרה כמו הפרת קוד היעד, ואין מדובר בשתי הפרות מצטברות. כך גם בעניין אחיטוב הבחין בית המשפט במספר שלבים של תוכנה, כאשר כל שלב כאמור הוגן כיצירה עצמאית ונפרדת. אוגוסט 2006 הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני (נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה") אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה (L@w-Tech) בקפה למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:
באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד). לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם. מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך. כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין. |
|||||||||||||||||||||||||||
|
לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין. האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. |