 |
|
|
|
|
זכויות היוצרים בצילום עיתונות – למי? השאלה: אני עורכת עיתון מקומי. צלמת שעובדת עבור העיתון טוענת שאסור לנו להשתמש בצילומים שלה עבור כל צורך אחר של הרשות, ללא תשלום נוסף. הממונים עלי טוענים שזו דרישה מוגזמת. לא נחתם חוזה עם הצלמת. הצלמת דורשת זכויות יוצרים על התמונות - כך שלא נוכל להשתמש בהם מלבד לעיתון, ואנחנו דורשים זכויות על התמונות - כך שנוכל לשלם פעם אחת ולהשתמש בתמונות לכל צורך של הרשות. מי צודק? התשובה: סעיף 1 לחוק זכויות יוצרים 1911 (אכן, חוק מנדטורי שעודנו בתוקף ובעל חשיבות יומיומית, אם כי בימים אלו מתנהלים הליכי חקיקה שנועדו להחליפו בחוק עדכני יותר) קובע מה היא בעצם זכות יוצרים – הזכות להתיר העלאת יצירה על במה, פרסומה, העתקתה, הוצאתה לאור, המחזתה, הקלטתה על תקליט וכיוצא בזה. "יצירה" יכולה להיות למעשה כל יצירה עצמאית ומקורית בתחומי הספרות, דרמה, מוסיקה ואמנות (כולל, למשל, פיסול ואף תוכנת מחשב) ובלבד שיש בה מידה מסוייימת של מקוריות וכן שיש לה ביטוי פיסי. על הופעתו של שחקן בהצגת תיאטרון, למשל, יחול חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984, ולא חוק זכויות יוצרים. להבחנה בין הארוע עצמו לתיעודו, זכורה פרשת שידורי טורניר הטניס מוימבלדון בפרשת Tele-Event. היתרון הגדול של זכות זו הינה בהיותה "זכות שלילית", כלומר – זכות המאפשרת למנוע מאחרים עשיית שימוש ביצירה אלא בהסכמתו של בעל הזכות המקורי. סעיף 5(1) לחוק קובע, כי יוצרה של יצירה הינו בעל זכויות היוצרים בה. סעיף 2 לחוק קובע כי הזכות מופרת מקום בו עושה אדם שימוש בזכות כששימוש זה נתון לבעל הזכות, בכפוף לחריגים שחלקם מנויים בסעיף (בין אם ברשות מבעל הזכות, במסגרת טיפול הוגן למחקר עצמי או ביקורת וכיוב'). הפרת הזכות תעשה, בין היתר, גם בעת הצגה של היצירה לצרכים מסחריים. הדרך הקלה והנוחה להעביר את זכויות היוצרים מיוצר היצירה לצד שלישי כלשהו (כמו המו"ל של העיתון) הינה לערוך הסכם (ויש לזכור שהעברת זכויות יוצרים לא יהיה לה תוקף אלא אם נערכה בכתב). הסכם שכזה צריך לכסות את מירב האפשרויות ולהגן על מקבל הזכות הן בפני אחריות שהיצירה יכולה להטיל עליו (למשל, צילום בו יש פגיעה בשם טוב של צד שלישי) והן בפני טענות של היוצר. ישנן אף פעמים בהם הדין מקנה את זכות היוצרים גם למי שאינו יוצרה של הזכות למרות העדרו של הסכם. מצבים שכאלה נזכרים, למשל בסעיף 5 לחוק ויחולו במקרים הבאים: דומה שהסעיף הראשון יכול לחול, ועלינו לבדוק האם המקרה עומד בכל תנאי הסעיף. אם, למשל, העיתון שולח צלמת העובדת עבורו במשכורת לצלם אירוע מסויים עבור תמונה המלווה כתבה – אין ספק שזכות היוצרים היא של העיתון, אלא אם נאמר אחרת. אולם, אם הצלמת מציגה בפני העיתון מספר תמונות לבחירה לשם עיטור דפיו, והעיתון זכאי לבחור או שלא לבחור כל אחת מהן כשהן נותרות בידי הצלמת, לא ברור עד כמה יחול הסעיף. בעניין הלן רבינוביץ נ' יצחק מירלין משנת 1956, נעשתה עיסקה בין רקדנית בלט לבין צלמים, לפיה יצלמו הצלמים את הרקדנית לפרסום על כרטיסי ברכה וכיוב' ויגרמו לפרסומם ברבים, ומנגד יגדל פרסומה של הרקדנית. התביעה הוגשה, כאשר הצילומים נמכרו לחברת כרטיסי ברכה שהדפיסה את הצילום בלא ציון שמה של הרקדנית. בעניין זה תביעתה של הרקדנית על בסיס סעיף 5 נדחתה, שכן היא לא הזמינה את הנגאטיב ואף לא נתנה דבר מה בעל ערך כנגד היצירה. מכיוון שהיחסים לא היו כיחסי לקוח הפונה לצלם ומשלם לו כסף בגין התמונה – נדחתה תביעת התובעת. מכלל לאו נשמע הן – כלומר, במקרה בו המזמין הזמין את התמונה ושילם דבר ערך עבורה, זכות היוצרים בה תעבור אליו. גם בהנחה שזכות היוצרים עוזבת את ידי יוצרה ועוברת למזמין, עלינו לבחון מי הוא המזמין. כלומר – איזה גוף משפטי שילם בעד התמונה ורכש את הזכויות ב"קלישאה". הדבר חשוב במיוחד בענייננו, במצב בו המועצה המקומית אינה בעלת העיתון ולא היא אשר שילמה עבור התמונה. משהועברה זכות היוצרים בתמונה לידי המזמין, זכאי המזמין לעשות בה שימוש לפי ראות עיניו – הוא בעליה כעת, והיוצר אינו יכול להגביל אותו לטווח כזה או אחר של פרסום. אלא, שגם אם זכות היוצרים מועברת, יש לזכור את סעיף 4א' לפקודת זכויות יוצרים, הקובע קיום של זכות יוצרים מוסרית (שעל אף שמה הינה זכות חוקית למהדרין, אשר הדין מגן עליה). הזכות המוסרית נועדה לאפשר ליוצר (אפילו אם העביר את זכות היוצרים החומרית שלו, וראו סעיף 4א(4)) למנוע פעולות המביאות לפחיתות ערכה של היצירה (והדוגמא לכך לאחרונה הינה העתירה בדבר אי תחזוקתו הנאותה של הפסל שבכיכר רבין בתל אביב). כלומר, התשובה בענייננו תלויה רבות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה, אולם הדרך הנכונה להתגבר על תהיות וחוסר בטחון כאמור, הינה אכן להגיע להסכם חתום מראש, הקובע את גורל זכות היוצרים ומכתיב את זכויות הצדדים לעיסקה טרם התעוררותו של סכסוך. דצמבר, 2005. הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני (נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה") אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה (L@w-Tech) בקפה למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:
באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד). לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם. מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך. כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין. |
|||||||||||||||||||||||||||
|
לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין. האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. |