סימני מסחר, הפרת הסימן וקצת על האינטרנט

מה היא ההגנה המוענקת לסימן מסחר?

על בעל סימן מסחר להקפיד לשלם את כל האגרות בזמן, שכן אחרת ימחק הסימן. התקופה המקורית לסימן הינה של 7 שנים, ולאחר מכן ניתן להאריכה בתשלום אגרות נוספות.

יש להדגיש, כי גם אם שולמו כל האגרות כנדרש – אין מדובר בהגנה מוחלטת וחד-משמעית. לא די בעצם הרישום כדי להגן בכל עת על הסימן. ההגנה המוענקת על ידי רישום הסימן היא "ראיה לכאורה לתקפות הסימן". כלומר, בעצם הרישום מטיל את הנטל על מי שאינו בעל הסימן להוכיח שדווקא לו מוניטין בסימן, ולא לבעל הסימן.

למאמרים נוספים בנושא סימני מסחר – לחצו כאן

יתכן שלעיתים אותו סימן מסחר הפך להיות כל כך מזוהה עם סוג המוצרים בו מדובר, כך שהוא לא יעניק הגנה ספציפית יותר למוצר המנסה לשמור עליו (דוגמת השימוש בשמות "Frigidair" ו"Xerox" בארה"ב למקררים ומכונות צילום, בהתאמה). לאחר שהשמות הפכו לשמות נלווים לסוג המוצרים, יכול כל יצרן לעשות בהם שימוש מבלי שיפר את זכויות בעליהם המקוריים.

אפשרות בעייתית אחרת יכולה להיווצר בסימן מסחר "חוסם" או סתם סימן שהשימוש בו פחת עד למאוד. במצב כזה, יתכן שמתחרה יוכל לבטל את הסימן, למשל לאחר העדר שימוש שנמשך שלוש שנים או יותר.

שאלה נוספת היא הרחבת הסימן לתחומים שלא נכללים בגדר סוג הטובין ביחס אליהם נרשם. למשל, האם מותר לחברה (אחרת) להשתמש בסימן "מקדונלד" לייצור חטיפי בוטנים? כלום עשוי הדבר להטעות את האדם מן הישוב לסבור שחברת מקדונלד עברה לתחום ייצור חדש, ולייחס למוצר החדש את האהדה אותה הוא חש למקדונלד? התשובה לשאלה זו אינה חדה, והיא נגזרת בכל מקרה לגופו, לפי חוזק הסימן המקורי, אופי הטובין החדשים ועוד. עם זאת, הפסיקה החלה מכירה ב"סימן מסחר מוכר היטב" כסימן מסחר שהשפעתו חלה מעבר לתחום הספציפי (ל"הגדר") בו נרשם ואף החוק קובע היום הכרה מפורשת בסימן מסחר רשום ומוכר היטב המזכה את בעליו בשימוש ייחודי בטובין גם אם אינם מאותם הגדר של הסימן (עניין זה עלה ונותח ארוכות למשל בפרשת אבסולוט שוז (שכמובן נתבעה על ידי בעלת סימן המסחר Absolut בתחום המשקאות הכהילים)).

יש לשים לב, שלא רק שימוש ישיר בסימן מסחר רשום הינו אסור אלא גם שימוש בסימן אשר עשוי להטעות אדם לסבור כי הוא הסימן הרשום. למשל, אם יועלם מן הסימן חלק זניח ממנו, אשר גם בהעדרו יסבור האדם הסביר כי מדובר בסימן דומה, לא יהיה בכך הגנה בפני טענת הפרת סימן מסחר.

בעל הסימן יכול לאפשר לאחר לעשות שימוש בסימן שלו, אום יש להקפיד לערוך הסכם זה באופן מסודר ולכלול מנגנון מדוייק המגדיר את זכויות וחובות הצדדים, את זכויות הקניין, את הפעולות בסיום החוזה, את התמלוגים וכיוב'.

מה היא הפרתו של סימן מסחר?

הפרת סימן מסחר הינה שימוש בסימן מסחר רשום או בסימן דומה לו, בידי מי שאינו זכאי לכך ביחס לטובין אשר עליהם נרשם הסימן או לטובין דומים. לעיתים, אף שימוש לא מורשה בסימן מסחר שאינו רשום אך הוא "מוכר היטב", יחשב כהפרתו או אם יוכחו יסודות עוולת "גניבת העין" אף יוגן סימן לא רשום.

ישנם מבחנים שפורטו בפסיקה לשאלת הפרת סימן מסחר, אולם התוצאה תוכרע בסופו של יום לפי העובדות הספציפיות – לפי מידת "הדמיון המטעה" בין הסימן בו נעשה שימוש לבין הסימן המוגן.

מבחני הדמיון המטעה ביחס לסימני מסחר (הדומים לאלו בתחום גניבת העין) מתמקדים ב"מבחן המשולש", הכולל את "מבחן המראה והצליל" (של שם המוצר או אריזתו וכיוב'), מבחן סוג הסחורה הרלוונטית וחוג הלקוחות וכן את יתר נסיבות העניין:

  1. מבחן המראה והצליל משווה את החזות החיצונית של הסימנים בשלמותם וכיצד הם נשמעים (כאשר מדובר במילים או תווים). גם אם נמצא רכיב תיאורי, הרי ההשוואה אינה לכל רכיב בנפרד, אלא במקובץ. תוצאות המבחן ישתנו, בין היתר, גם עקב לאופי המוצר (למשל ישנו הבדל בין מוצרימדף שחזותם בעלת חשיבות רבה למוצרי "over the counter" שאופן ביטוי שמם הוא בעל חשיבות).
  2. מבחן סוג הסחורות בוחן את ההגדר אליו מסווגים המוצרים, מה אופיים של מוצרים אלו (האם מדובר במוצר בעל מחיר נמוך שנקנה כלאחר יד או מוצר מקצועי או יקר שמושקעים מאמץ ותשומת לב בבחירתם).
  3. מבחן חוג הלקוחות בוחדק, למשל, האם קהל הצרכנים הוא קהל מיומן ומקצועי או שמא קהל הדיוט שאינו מבסס את בחירותיו על הכרעות מושכלות אלא על תחושה ורצון.

בית המשפט יבחן את שני המוצרים והסימנים שנטענת הטעיה ביחס אליהם ויבדוק – האם קיים דמיון מהותי בשם ובתיאור (דוגמת השמות "גלופלקס" ו"ריפלקס" לתוספי מזון), האם ישנם אפיונים מבדילים (כגון תוספת לשם המבחינה בין שני המוצרים או רישום הלוגו באותיות עבריות או אנגליות), מה מידת ההטעיה והמקצועיות של קהל הלקוחות של המוצרים (אין להשוות בין קהל צרכני הבגדים בחנויות האופנה לקהל מהנדסי המטוסים לדוגמא, ומידת ההטעיה הנדרשת בכל מצב תהיה שונה).

ההבדל העיקרי במבחנים בין גניבת העין לבין סימן המסחר, הוא שמבחן ההטעיה בסימני המסחר מצומצם יותר, ויתייחס לסימני המסחר עצמם ככל האפשר, בעוד שבמבחני גניבת העין ינתן משקל רב יותר לנסיבות ולשימוש בסימן.

יש להדגיש יתרון שקיים בתחום סימניהמסחר, והוא היכולת של גוף או אדם פרטי להגיש קובלנה פלילית (!) בגין הפרת סימן המסחר שלו, כחלק ממלחמת חורמה במעתיקים.

סימני מסחר והאינטרנט:

תחום זה מצוי עוד בחיתוליו, אולם כבר כעת כבר ניתן למצוא קווים מנחים. בסקירה זו לא נכנס לסקירה ממצה של התחום, אלא נבחן אך "דגימה" קטנה ממנו.

שאלה חשובה שהועלתה היתה שאלת ההפרה של סימן מסחר (ידוע) בעת רישום שם מתחם (Domain Name), כשהרושם אינו בעל סימן המסחר. ומה קורה כאשר האתר בעל שם התחום עוסק במוצרים שונים לחלוטין מהתחום בו רשום סימן המסחר. תחילה הועלתה שאלת המיקום וההפרה, כשבתי המשפט הדגישו, כי בתחום האינטרנט אין חשיבות קריטית למיקומו הפיזי של כל אתר, אלא למקום בו ניתן לראותו ולגלוש בו. כלומר, בעל אתר אינטרנט המאפשר גלישה באתרו ברחבי העולם, מעמיד עצמו בסיכון שימצא מפר סימן מסחר כזה או אחר בכל אחת מהמדינות בהן ניתן לגלוש לאלתרו.

עוד בעיה שהועלתה וטרם נפתרה במלואה, נוצרת כאשר אתרים שונים הציבו בחלקיהם הנסתרים, שאינם מגלים לגולשים אלא רק למנועי החיפוש, סימני מסחר רשומים של חברות אחרות, על מנת להינות ממצב בו כשגולש עורך חיפוש לפי סימן המסחר, יופיע בחיפוש אף האתר ה"טרמפיסט", כחלק מתוצאות החיפוש. סוגייה זו עומדת כעת במהלך דיונים ויש בה עניין רב לכל העוסקים בתחום חיפוש אתרים באינטרנט.

כאמור, ישנם עוד עניינים רבים הכורכים את תחום סימני המסחר עם האינטרנט, אולם אלו חורגים מתחום רשימתנו זו.

למאמרים נוספים בנושא סימני מסחר – לחצו כאן

מאי 2006

תגובות גולשים