תמצית הרצאה: הגנה על מידע, פטנטים ורישומם של פטנטים

 

תמצית הרצאה אורחת בקורס "יזמות טכנולוגית" בטכניון בחיפה, דצמבר 2006

 

מבוא וקניין רוחני

1.              איך אפל הצליחה לאבד את זכויותיה בממשק החלונות למיקרוסופט.

2.            זכויות קניין רוחני שונות:

                  2.1.           זכות יוצרים מגינה על יוצרים של יצירות מקוריות מתחומי האומנות והאמנות השונים (לרבות

                                    תוכנות מחשב).

                  2.2.           פטנט הוא זכות בלעדית שהריבון מעניק לממציא לשווק המצאה שהיא חדשה, שיש בה

                                   התקדמות המצאתית והיא בעלת תוצאות יישומיות בתחומי הטכנולוגיה והתעשיה. 

                  2.3.           סימן מסחר מגן על סימן המשמש עסקים לשם זיהוי הסחורות או השירותים שהם מספקים

                                    ללקוחות.

                  2.4.           מדגם מגן על עיצובם של מוצרים תעשייתיים. 

                  2.5.           זכות מטפחים מגנה על זני צמחים שטופחו מלאכותית.

                  2.6.           סוד מסחרי מגן על מידע שהוא בעל ערך לעסק או שהפקתו מחייבת משאבים ואשר מוחזק

                                   בסודיות.

3.            תכונות קניין רוחני: סחירות, העדר מוחשיות, הסכמי רישיון.

 השוואה כללית של שיטות ההגנה על ידע

4.            שלוש דרכי ההגנה על ידע מסחרי לצרכי ההרצאה:

                  4.1.           הגנה באמצעות פטנט. 

                  4.2.           הגנה כסוד מסחרי. 

                  4.3.           הגנה באמצעות הסכם.

5.            יתרונות פטנט:

                  5.1.           חוזק יחסי.

                  5.2.           תחולה פומבית ("כלפי כולי עלמא").

                  5.3.           מנוף לגיוס הון ומשקיעים איסטרטגיים.

                  5.4.           יכולת הרתעתית של מתחרים.

6.            חסרונות פטנט:

                  6.1.           עלויות רישום ותחזוקת פטנט גבוהות.

                  6.2.           עלות אכיפה גבוהה יחסית. 

                  6.3.           הגבלת ההגנה בזמן (20 שנה מהבקשה).

7.            יתרון סוד מסחרי:

                  7.1.           אין צורך בפעולה ספציפית להקים הגנה, אם עומדים בדרישות החוק.

8.             חסרונות סוד מסחרי:

                  8.1.           החובה לנקוט באמצעים אקטיביים לסודיות.

                  8.2.           ההגנה רק בפני גזילה.

9.            יתרונות הסכם:

                  9.1.           ניסוח והיקף ההגנה בידי הצדדים.

                  9.2.           היקף המידע המוגן בידי הצדדים.

                  9.3.           הצדדים יכולים להרחיב מעבר להגנה שמקנה המחוקק.

                  9.4.           עלויות לא גבוהות מדי.

10.            חסרונות ההסכם:

              10.1.           חל רק בין הצדדים שחתמו עליו. 

              10.2.           נדרשת הסכמת הצד השני, שיכול גם לסרב.

 פטנט:

11.            פטנט הוא זכות בלעדית (זכות מונעת) שהמדינה מעניקה עבור המצאה שהיא חדשה, יש בה התקדמות

                  המצאתית לעומת הידע הידוע עד לאותו מועד והיא יעילה בתחום היישום התעשייתי.

12.            המצאה כשירת פטנט:

              12.1.           "המצאה". לא חוק טבע.

              12.2.           "חדשה", שלא התפרסמה בציבור קודם להגשת הבקשה. יש להקפיד על הליכי סודיות.

              12.3.           "מועילה", שמשיגה את התוצאה שהיא באה להשיג. 

              12.4.           "התקדמות המצאתית" - התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע

                                   על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו לפני תאריך הבקשה. מבחני עזר: מבחן החסר המתמשך,

                                   מבחן ההצלחה המסחרית, התגובה בקרב אנשי המקצוע, העתקת ההמצאה על ידי אחרים.

הבעלות בפטנט:

13.            לא תמיד הממציא הוא הבעלים.

14.            הבעלות תעבור עקב (אך לא רק):

              14.1.           הסכם העברה.

              14.2.           יחסי עובד-מעביד. חשוב להקפיד על סעיפים מתאימים.

 רישום הפטנט:

15.            רק פטנט רשום יהיה מוגן.

16.            הבקשה לרישום פטנט כוללת:

              16.1.           שם ופרטי המבקש.

              16.2.           שם ההמצאה.

              16.3.           בעלי הזכויות בהמצאה.

              16.4.           ה"פירוט". כולל את:

                                    16.4.1.           תקציר ההמצאה (ה-Abstract): עיקר ההמצאה ויישומיה המרכזיים. 

                                  16.4.2.           רקע ההמצאה: תיאור התחום וה-Prior Art. 

                                  16.4.3.           "סיכום ההמצאה" (Summary): הרחבה של התקציר.

                                    16.4.4.           תיאור מפורט של ההמצאה. 

                                    16.4.5.           "התביעות": מגדירות את היקף ההגנה של הפטנט. 

                                    16.4.6.           "שרטוטים" ותיאור השרטוטים.

17.            שלבי הבחינה:

              17.1.           בחינה פורמלית.

              17.2.           פרסום עצם הגשת הבקשה.

              17.3.           בחינה מהותית – Patenet Pending.

              17.4.           אישור או דחיה.

              17.5.           אם אושרה נעשה פרסום.

              17.6.           התנגדויות.

 PCT – Patent Cooperation Treaty

18.            מנגנון רישום פטנטים אחיד. "משריינת" תאריך רישום מוקדם.

19.            מרכיבי הבקשה בדומה למרכיבי הבקשות הלאומיות.

20.            פיצול בין ההליך הבינלאומי (קובע את תאריך הקדימה ללאומי.

21.            יתרונות:

              21.1.           דחייה של מועד הכניסה לשלב הלאומי.

              21.2.           תוצאות חיפוש בינלאומי עוד לפני השלב הלאומי. 

              21.3.           קל לעבור את השלב הלאומי.

22.            חסרונות:

              22.1.           שלב נוסף של אגרות.

              22.2.           דחיה בשלב הבינלאומי יוצרת בעיות.

 Provisional

23.            מתפקדת בארה"ב כמעין "סימניה" לתפיסת תאריך מוקדם.

24.            הבקשה אינה נבחנת מהותית.

25.            יתרונות:

              25.1.           מבנה פשוט וקל לביצוע גם על ידי מי שאינו מומחה.

              25.2.           עלות נמוכה (גם אגרות וגם עורכי פטנטים). 

              25.3.           מהירות ההגשה.

              25.4.           שמירת תאריך קדימה מוקדם בכל המדינות החברות באמנת פריז. 

              25.5.           סטטוס של Patent Pending.

26.            חסרונות:

              26.1.           אינה מקנה זכויו מעבר לתאריך.

              26.2.           חייבת לכלול את כל מהות התביעות שיהיו בבקשה המלאה. התיאור חייב להיות מפורט. 

 הפרת פטנט וביטלו:

27.            לבעלים זכות למנוע מאחרים "ניצול של ההמצאה" (סעיף 49 לחוק).

28.            "ניצול" = ייצור, שימוש, שיווק, הצעה למכירה, מכירה, ייבוא וכדומה.

29.            השוואת המוצר המפר מול התביעות בפטנט לקביעת ההפרה.

30.            הפרה מילולית – של כל יסודות התביעה במישרין.

31.            הפרת עיקר ההמצאה – תיאוריות האקוויוולנטים והוואריאנטים.

32.            אם המוצר המפר מקיים את כל היסודות שבתביעה אחת או יותר בפטנט – זו זוהי "הפרה מילולית" של

                  פטנט. רכיב "שווה ערך".

33.            קבלת דוקטרינת ההפרה התורמת.

 סודות מסחריים כאלטרנטיבה לרישום פטנט

34.            מכוח חוק עוולות מסחריות.

35.            סוד מסחרי אינו מוגן הרמטית כמו פטנט.

36.            סוד מסחרי הוא:

              36.1.           מידע עסקי מכל סוג.

              36.2.           שאינו נחלת הרבים.

              36.3.           שאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים.

              36.4.           אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו.

              36.5.           ובלבד שבעליו נוקט באמצעים סבירים (אקטיביים) לשמירה על סודיותו (כספת, סיסמא,

                                  need to know).

37.            ובלבד שיש בין הצדדים חובת סודיות או אמון (חוקית או חוזית או אחרת).

 הסכם סודיות כאלטרנטיבה לרישום פטנט

38.            מסמך סודיות (NDA – Non Disclosure Agreements).

39.            מאפשר הקמת החובה שלא תמיד קיימת לצרכי סוד מסחרי.

40.            מאפשר הרחבת ההגדרות החוקיות.

41.            אבל מחייב את הסכמת הצד השני.

 ניסוח ההסכם:

42.            יש להתאים כל הסכם למקרה הספציפי, אבל ישנם כמה נושאים חוזרים:

              42.1.           מי הצדדים המתקשרים (חברה ועובדיה, ספקים, נותני שירות).

              42.2.           הגדרת מונחים ("ידע סודי").

              42.3.           מה אינו מוגן (מידע ידוע בציבור בכל שלב או שידוע למקבל מראש).

              42.4.           מה החובה (סודיות, החזרת עותקים)

              42.5.           מה אסור (עותקים, הפצה, גישה).

              42.6.           כיצד מותר להשתמש במידע ולצורך מה.

              42.7.           מתי מותר לגלות את המידע (חקירה משטרתית, עדות בבית משפט).

              42.8.           ההסכם אינו מקנה כל זכות במידע עצמו.

              42.9.           סעיפי אי תחרות.

           42.10.           פיצוי מוסכם או סעיף צו מניעה.

           42.11.           סעיף סמכות ודין ישראלים.

 איסטרטגית הגנת הידע של החברה – בחירת האמצעי המתאים

43.           מאפיינים כלליים (ולא תמיד מדוייקים) של חברות הזנק:

              43.1.           הקמה על ידי אנשי מקצוע ולא על ידי אנשי ניהול.

              43.2.           בעלי התפקידים פועלים עבור תמורה מינימלית.

              43.3.           העדר משאבים כספיים משמעותיים.

44.            שלבי ההחלטה בדבר האיסטרטגיה:

              44.1.           "מיפוי" הידע והזכויות בו. מה יש, מה אין ומי בעל הזכויות.

              44.2.           הנסיבות והשיקולים השונים. ביניהם:

                                    44.2.1.           מה מטרת מדיניות הגנת המידע של החברה? הגנתית/התקפתית, ייצור של

                                                           החברה, מניעת ייצור ממתחרים, שיווק הידע כשלעצמו.

                                    44.2.2.           היקף המימון והתקציב ומה הוא מאפשר.

                                    44.2.3.           היקף כוח האדם שעומד לרשות החברה. כמותו והרקע המקצועי והמשפטי)

                                                           שלו.

                                    44.2.4.           משאב הזמן העומד לצורך מטלה זו. 

                                    44.2.5.           עלויות (נזקי) הגנה לא מתאימה. "מחיר החסכון".

                                    44.2.6.           היתרונות שכל שיטת הגנה תקנה, והחסרונות.

                                    44.2.7.           היתרונות שיהיו בשיטה לגיוס משקיעים.

                                    44.2.8.           השוק הכלכלי הצפוי לידע או לפטנט.

                                    44.2.9.           היקף השוק המשני של הפטנט.  

                                 44.2.10.           Cross Licensing?

                                 44.2.11.           האם תזרים המזומנים הצפוי מצדיק את ההגנה בדרך כלשהי?

                                 44.2.12.           התאמה הידע לכל שיטת הגנה.

                                 44.2.13.           היתרונות שיהיו למתחרים (והפגיעה בחברה) אם המידע לא יוגן.

                                 44.2.14.           התאמת הידע לאיסטרטגיה העסקית. האם "ידע ליבה", "ידע גודר" או

                                                          "סתם ידע"?

                                 44.2.15.           המיקום הטריטוריאלי של ההגנה הרצויה.

                                 44.2.16.           האלטרנטיבות לידע.

                                 44.2.17.           קלות עקיפת הידע.

                                 44.2.18.           יכולת שמירת הידע בסוד גם אחרי שיווק המוצר (Reverse Engineering).

                                 44.2.19.           קיומי הסכמי סודיות מתאימים (עובדים, משקיעים, ספקים).

                                44.2.20.           האם קל לעקוף את ההמצאה ולפתור את הבעיה שהיא פותרת בדרכים

                                                         אחרות.

                                 44.2.21.          האם קל לאתר הפרה של הפטנט אם ירשם.

                               44.2.22.           התקציב העומד לאכיפת הזכויות.

 

 

הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני

(נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה")

לעיון בבלוג שלנו בקרו ב -http://ylaw.cafe.themarker.com

  אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה         (L@w-Tech) בקפה

 למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:

קניין רוחני פטנטים זכויות יוצרים
סימני מסחר שמות מתחם פרטיות
אנונימיות באינטרנט לשון הרע מסחר אלקטרוני
סודות מסחריים הוצאת דיבה עסקים באינטרנט
צרכנות ספאם בלוגים
הימורים דואר אלקטרוני חוזים באינטרנט
ספקי שירות - ISP עולמות וירטואליים רשתות חברתיות

 

ליצירת קשר לחצו כאן.

באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד).

לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית.

כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם.

מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך.

כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין.


לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין.

האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.


NTT - מערכות ניהול תוכן