גבירותי ורבותי - מהפך (מהפך בדיני זכויות יוצרים)?

טוב, אולי חיים יבין היה אומר זאת טוב ממני, אך בהחלט נדון להלן בפסיקה אשר הפכה את המקובל עד עתה בתחום דיני זכויות יוצרים. עניין לנו בפרשת Blake Field v. Google.

מנוע החיפוש הידוע של גוגל מפעיל "גוגלבוטים" - תוכנה אוטומטית הסורקת אתרי אינטרנט שונים ומקטלגת אותם באורח מקוון. הקטלוג נעשה בין היתר באמצעות שמירת גרסאות אתרים בזכרון מטמון ("Cache") על השרת של גוגל והצגת גירסת המטמון כחלק מתוצאות החיפוש. כל אתר יכול, באמצעות הכללת פקודות מסויימות בקובץ robots.txt להורות לגוגל לארכב או שלא לארכב (או לארכב חלקית) את תוכן אתרו באמצעות זכרון המטמון.

התובע, בלייק פילד, ניהל אתר ובו פרסם את יצירותיו. במהלך הדיון הוכח כי פילד היה מודע לאפשרות למנוע מגוגל לארכב את האתר שלו, אך לא עשה שימוש בה. יוער כבר כעת, שדומה כי החלטתו המהפכנית יחסית של בית המשפט נבעה בשל התחושה כי פילד התכוון להכשיל את גוגל ולהביא לזכייתו בתביעה מראש, בעת פרסום יצירותיו.

בית המשפט הסתמך על הלכה ישנה מלפני כ-10 שנים שקבעה, כי ככל שגוגל ומנוע החיפוש שלה הינו מערכת אוטומטית המאפשרת אחסון זמני של יצירות אגב החיפוש ומגיבה בהתאם לבקשות הגולשים באמצעות מידע זה - זו אינה מהווה הפרת זכות יוצרים. בית המשפט אימץ הלכה זו.

כן נקבע, כי פעולתה של גוגל עולה כדי "שימוש הוגן" ביצירות (שימוש שהוא חריג לאיסור על העתקת היצירה בדיני זכויות היוצרים), שכן להעתקת היצירה באמצעות זכרון המטמון ולגישת הגולשים אליה, ישנן מטרות החורגות ממטרתה המקורית של היצירה. לארכוב באמצעות זכרון מטמון ישנם מספר יתרונות לגולשים שאינם בגדר היתרונות ה"רגילים" של יצירה. למשל, יכולת הגישה שלהם לעותק המטמון אינה נפגעת כאשר האתר "נופל"; היכולת לאתר את מילות החיפוש שסומנו בזכרון המטמון קלה יותר כמו גם יכולתם להשוות את השינויים שחלו בתר בתקופה מסויימת ועוד.

בית המשפט אף הושפע בפסיקתו מכך שאלפי אתרים אחרים לא מנעו מהגוגלבוטים את הגישה לאתריהם ולארכובם באמצעות זכרון מטמון והגיע למסקנה כי אין להשוות בין זכרון המטמון של האתר - ליצירה, באופן שהאחד בא על חשבון משנהו.

עוד הסתמך בית המשפט על העובדה שלא הוכח כי גוגל יצרה לעצמה רווח מהשימוש ביצירות הספציפיות בגינן נתבעה, ובמיוחד לאור העובדה שיצירותיו של התובע הוצגו בפומבי באתרו, בלא תשלום, כך שפרנסתו של זה לא נגרעה. מכיוון שלא היה ליצירות "שוק" ספציפי, אזי העתקתן לא פגעה בו (אותו שוק לא היה קיים כיוון שהיצירות לא נמכרו אלא הוצגו חינם אין-כסף).

לבסוף, העניק בית המשפט לגוגל אף את הגנת חוק המילניום הדיגיטלי (DMCA) האמריקאי כ"ספק" (מעמד המצריך מאמר נפרד...).

ומדוע מהפך?

כלל נקוט בדיני זכויות יוצרים הוא, כי מי שרוצה להעתיק יצירה של אחר, חייב הוא בעצמו לפנות לבעל הזכויות ולקבל את הסכמתו. משלא עשה כן - יראו אותו כמי שמפר זכויות יוצרים ביצירה.

בעניין פילד נגד גוגל הפך בית המשפט את הנטלים, וקבע כי על בעל האתר היה לנקוט צעדים אקטיביים (לכלול בקובץ robots.txt הוראות מיוחדות שימנעו ארכוב האתר, ומשלא עשה כן הוא מנוע מלטעון להפרת זכויותיו.

כלומר, על כל אחד מאיתנו המתחזק או מפעיל אתר, לשים אל ליבו היטב, שאם ברצונו כי זכויותיו לא תפגענה על ידי אתרי החיפוש השונים ואולי על ידי דומיהם (לאו דווקא באופן המתואר לעיל), עליו לפעול באופן אקטיבי כדי להביא כוונה זו באמצעים טכנולוגיים העומדים לרשותו.

מפסק הדין ישנן מספר מסקנות נוספות, שחלקן אוזכרו בקצרה לעיל, אך לא כאן המקום להדרש אליהן.

ינואר 2006

 

 

הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני

(נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה")

לעיון בבלוג שלנו בקרו ב -http://ylaw.cafe.themarker.com

  אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה         (L@w-Tech) בקפה

למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:

קניין רוחני פטנטים זכויות יוצרים
סימני מסחר שמות מתחם פרטיות
אנונימיות באינטרנט לשון הרע מסחר אלקטרוני
סודות מסחריים הוצאת דיבה עסקים באינטרנט
צרכנות ספאם בלוגים
הימורים דואר אלקטרוני חוזים באינטרנט
ספקי שירות - ISP עולמות וירטואליים רשתות חברתיות

ליצירת קשר לחצו כאן.

באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד).

לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית.

כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם.

מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך.

כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין.


לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין.

האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.


NTT - מערכות ניהול תוכן