Web 2.0 – מדריך קצר ולא טכני

הערת המחבר: המאמר הזה נכתב לפני זמן מה, על ידי מי שאינו מקצוען בתחום תכנות אתרים, אלא צופה מהצד (קרי – אני). יתכן שיש בו הכללות גורפות מדי, אולם כל מטרתו היא להצביע על כיוון ולכוון אתכם להוסיף ולמצוא מידע מרתק בתחום. קריאה נעימה.

אנחנו שומעים את המונח Web 2.0 יותר ויותר, אבל לא  תמיד יודעים במה מדובר. Web2.0 הינו המונח ה"טרנדי" שמתאר את התפתחות רשת האינטרנט, מאוסף של אתרי מידע ומסחר אלקטרוני "סטנדרטיים" למכלול גמיש של שיתוף פעולה וחלוקה במידע באופן מקוון. השינויים ברשת נערכים הן על ידי האתרים והן על ידי הגולשים.  קריסת בועת האינטרנט  בשנות ה-90  (מה שמכונה כיום בדיעבד Web 1.0) גרמה בעיקר לקריסתן של חברות אינטרנטיות ללא בסיס רווחי ברור. למרות זאת, כמות המשתמשים ברשת עלתה עשרות מונים, ואף היקף השימוש והמסחר האלקטרוני בה התעצמו. אט אט גילו המשתמשים באינטרנט, כי הרשת ממשיכה להתפתח, והדבר הוביל לבסוף למה שאנו מכירים כאתרי Web 2.0.

אתרי Web 2.0 הם אתרים שאמורים להקל על יכולת הגישה ושינוי המידע הקיים ברשת, כמו גם על יכולת הגולש להשפיע על תוכן המידע המתפרסם ברשת, והופכים את הרשת החדשה לפלטפורמה נוחה להפצת מידע ויישומים הנוצרים ונצרכים על ידי המשתמשים עצמם. משמעות הדבר הינה ביזור רב ומשמעותי של מקורות המידע השונים, והפחתת השליטה מלמעלה על תכני המידע. לאתרים אלו מפיינים שונים שאינם מקובלים על הכל, ולעיתים שונים מאתר לאתר. עם זאת, ניתן לאתר מספר גורמים משותפים מזהים, שמרביתם מקובלים על הנוגעים בדבר.

דוגמאות לאתרים המגלים סממני Web 2.0 נמצא ב-Del.icio.us (אתר המשתמש ב"מועדפים" של המשתמשים כדי ליצור דירוגים , תגיות והפניות, כמו גם מאפשר למשתמשים לגשת באופן מקוון ומכל מחשב ל"מועדפים" שלהם); ב-Ynet/TheMarker/NRG ואחרים (המפעילים שירותי טוקבק למיניהם);  ב-Flickr (המאפשר להתעדכן בתמונות חברים וקרובים); ב-GoogleMaps הידוע; ב-Pandora (פרוייקט מרתק המאפשר לשמוע מוסיקה מתאימה לטעמך מבלי להפר זכויות יוצרים, ותוך אפשרות לרכוש את היצירות באופן חוקי  פרוייקט שנסגר מאז כתיבת מאמר זה); ב-Skype (התוכנה הידועה לשיחות טלפון באמצעות האינטרנט); ב-Technocrati (אתר הבלוגים הידוע או תפוז, אחיו הישראלי) ועוד ועוד.

מאפייני ה"ארכיטקטורה של השתתפות":

אתרי Web 2.0 הינם אתרים אשר מציגים אחת או יותר מהטכנולוגיות או הגישות הבאות, ודומיהם:

  • השימוש ברשת כפלטפורמה להצגת המידע (שתוכנו נקבע על ידי הגולשים).
  • השימוש במידע כמנוע המניע את האתר (לדוגמת צמיחתו של אתר תפוז לאחר הוספת ה"בלוגיה"). אגב, כל מגפת ה"בלוגים" הינה מאפיין בולט של יישום Web 2.0.
  • יצירת "ארכיטקטורה של השתתפות" (שמשמעותה למעשה מתן אפשרות רבה יותר ויותר לגולשים עצמם להשפיע על תוכן האתר, וראו את הטוקבקים הרבים בכל אתרי החדשות ואף את אתר "סקופ" המגלם את התופעה בצורה נהדרת). למעשה, אתרים רבים כבר אינם טורחים ליצור בעצמם את המידע המעודכן בהם, אלא מאפשרים לגולשים לעשות כן, ואלו נענים בשמחה.
  • קיומם של מפתחי תוכן עצמאיים שאינם קשורים במישרין לבעלות באתר, והתמקדות בטכנולוגיות של קוד פתוח (Open Source). תוכנות P2P (שיתוף בקבצים בין עמיתים), דפדפן ה-Firefox ויישומים רבים נוספים נוצרו בדרך זו.
  • מודלים עסקיים המשלבים סינדיקציה של המידע והפצתו לציבור בצורה פשוטה ומאורגנת, כגון הצפת האתרים העושים שימוש בפרוטוקול ה-RSS. ראשי התיבות של המונח RSS היו תחילה Rich Site Summary אם כי כיום מקובל להתייחס אליו כאל Realy Simple Syndication. כלומר – שיטת הפצת מידע פשוטה ונוחה. כך או אחרת, המדובר בפרוטוקול המאפשר הפצה נוחה ויעילה של מידע מאתרים שונים למחשבו האישי של כל אחד ואחד מאיתנו (באמצעות הדפדפן או קורא חיצוני). כל אחד מאיתנו שנרשם לשירותי RSS של אתר המספק אותם יקבל ישירות אליו כתבות ומידע שונה המתפרסם באותו אתר מבלי שיצטרך לבקר בו.
  • ניצול ה"זנב הארוך",כלומר, הענקת במה לביטוי דווקא לקבוצות נישה ספציפיות תוך ניצול היקפה העצום של הרשת. אתר דוגמת Amazon מתגאה בכך שהוא משרת אף גולשים המעוניינים במוצרים שלא יכלו להשיגם במקום אחר בשל הביקוש הנמוך להם. אולם, היקף הגלישה בו מאפשר לו ליצור רווח גם מאותם מוצרים הנמצאים בצידי "עקומת הפעמון" של הביקוש.
  • "סוף עידן התוכנה". במילים אחרות, הצהרה כי האתר הינו בכל עת עדיין ב"שלב ביתא", הוא שלב הפיתוח. אתר דוגמת ויקיפדיה (אשר כל תכניו מועלים אליו על ידי הגולשים) לעולם לא יסיים את בנייתו, כיוון שבכל עת יכול כל אחד ואחד מאיתנו לעדכן את תוכנו של האתר, כמו גם יתר אתרי ויישומי הקוד הפתוח המתעדכנים מעת לעת על ידי הגולשים
  • Pod Casting – תהליך המאפשר לכל אחד מאיתנו להקים מעיין תחנת רדיו או טלוויזיה עצמאית בעלות זעומה ובצורה נוחה, ומאפשר לכל אחד לבחור אף למי ברצונו להאזין בקלות רבה.- טכנולוגיות דוגמת טכנולוגיית ה-Ajax המאפשרת עדכון מיידי של האתר עם קבלת המידע מהגולש, ומאפשרת לגולשים לעשות שימוש ביישומים באתרים שונים כאילו נמצאו על ה-Desktop שלהם. שימוש בטכנולוגיה זו ניתן למצוא באתרים דוגמת Del.icio.us, Flickr, Zoho ואחרים.

המכשולים והבעיות של "הבועה השנייה"

למרות שאולי יותר מכל משמש המונח Web 2.0 את היזמים כמילת קוד להבדיל עצמם מעסקי "הבועה הראשונה", ועל מנת ליצור תחושה אצל קהל הגולשים של התחדשות והתלהבות חוזרת מהאינטרנט, הרי בפועל מוביל שינוי תפיסתי זה לשינויים שישפיעו על כל מארג הרשת: האינטראקטיביות הרבה, יכולת ההשפעה העצומה של כל גולש וגולשת, יכולת הפיקוח הפוחתת של האתרים, המידע הרב הזורם לגולשים מכל הכיוונים, ועוד ועוד. כל אלו יחייבו אותנו לגבש מחדש את תפיסתנו אודות האינטרנט. הביקורת המוטחת במשתמשי המונח Web 2.0 מתייחסת לכך שלמעשה מדובר באותה גברת בשינוי אדרת, ובניסיון להחיות את בועת האינטרנט. עם זאת, גלישה באינטרנט מלמדת כי אכן "תוכן יציר ידי הגולשים" עומד כיום במרכז העשייה האינטרנטית.

מעבר למכשולים הטכנולוגים העומדים בפני מקימי האתרים ב"דור השני", הרי שאתרי ה-Web 2.0 יוצרים אף בעיות משפטיות ישנות וחדשות כאחד. המשפט, כידוע, מפגר אחר המציאות, ועד עצם היום הזה אנו רואים כי לא הופנמה משמעותה האמיתית של הרשת וכיצד יש להתאים את הדין הקיים לסביבה משתנה. כיום, יאלץ המשפט להתמודד עם שאלות מורכבות יותר מאלו שנחשפו עם התעצמות האינטרנט. כך, דומה, תעלינה ביתר שאת שאלות אודות היקף ההגנה על זכויות היוצרים במידע המופץ באופן כה נרחב (כיצד יכולים האתרים להגן על עצמם, והאם הגולשים יאפשרו להם זאת?); כיצד יתייחס הדין לקישורים עמוקים במקום בו הקישור העמוקהופך לכלי שימוש מהמעלה הראשונה בידי הגולשים (למשל, בבלוגים ובטוקבקים); מה היקף ההגנה שתוענק לאתר המשמש "שולחן כתיבה" לגולשים המעלים עליו תוכן עצמאי ולא מבוקר, ועד כמה יהיה אחראי להפרת זכות יוצרים, לשון הרע ועוולות אחרות שהגולשים עושים; ועוד.

יוני 2006

(הערת המחבר מס' 2; מרץ 2012: אמנם ה"סצינה" האינטרנטית השתנתה עם חלוף השנים, אך בראייה בדיעבד מסתבר כי אותן בעיות משפטיות שהועלו כאן לפני זמן כה רב ברובן טרם נפתרו…)

תגובות גולשים