 |
|
|
|
|
הימורים באינטרנט - עבירה פלילית בישראל? או החלת הסמכות הישראלית על אתר הימורים מחו"ל פעמים רבות היו פונים אלי יזמים שרצו להינות מהאווזה המטילה ביצי זהב – הימורים באינטרנט – היו מבקשים להקים קזינו וירטואלי (ניתן למצוא מערכות שכאלו במחירים אטרקטיביים) והיו אומרים לי "מה אתה אומר על הפירצה בחוק בישראל? הרי אם אני אציב את שרתי החברה בחו"ל וארשום את החברה שלי בחו"ל אני לא מפר את החוק". אני הייתי אומר להם – זו אינה פירצה. אתם פשוט לא קוראים טוב את החוק. כל מי שהיה מעורה בהלכות הבינלאומיות ביחס להחלת סמכות בינלאומית של מערכות משפט על אתרי אינטרנט ידע כי ישנן מספר גישות, כשהגישה שצברה משקל רב יותר ויותר נטתה להחיל את סמכותו הבינלאומית של בית המשפט לפי השאלה – "האם האתר ניהל עסקים במדינה הרלוונטית?". לדוגמא, במקרה של המליונר היהודי גוטניק שביקש לתבוע את בעלי הניו יורק טיימס באוסטרליה על כתבה שפרסם העיתון האמריקאי במהדורה המקוונת, קבע בית המשפט האוסטרלי כי יש לו סמכות בפרשה למרות מיעוט הזיקות לאוסטרליה. הנימוק העיקרי היה קיומם של מנויים אוסטרליים לעיתון (אם כי בכמות מועטת) והעובדה שאוסטרלים היו חשופים לכתבה בה נכללה לשון הרע. כלומר, בתי המשפט היו מחילים את הסמכות והדין לפי המדינה בה ישב הגולש אשר ביצע פעולה באתר. למרות הביקורת על הלכה זו, גישה זו אומצה על ידי בתי המשפט השונים פעמים רבות (ובפסיקה האמריקאית היא גם אומצה עוד בעבר ביחס להימורים עצמם).
לאחרונה (ב-29.1.07) ניתנה החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (הקובץ מאתרו של הלמו) בעניינו של מיכאל קרלטון, מנהל "ויקטור צ'נדלר" הידועה בהפעלת עסקי הימורים ברשת. מר קרלטון הוא אזרח זר, ויקטור צ'נדלר היא חברה הרשומה בגיברלטר, עיקר ניהולה מתבצע מגיברלטר ושרתיה מצויים בגיברלטר (הימורים "אינם אסורים" בגיברלטר). גם הסליקה הכספית של ההימורים שמתבצעים בקזינו שלה מתבצעת בגיברלטר. מנגד, כל ישראלי שהיה רוצה היה יכול להתחבר לקזינו שהיא מנהלת, היא ניהלה פעילות פרסומית מקיפה בישראל ואף הפעילה קזינו דובר עברית. בית המשפט בחן את המקרה לאור הוראות הדין הפלילי המחילות את סמכות מדינת ישראל על עבירה ש"כולה או מקצתה" נעשתה בישראל. הימור אסור הינה עבירה בישראל. לא היה ספק ש"כל העבירה" לא נעשתה בישראל. השאלה היתה – האם "מקצתה" של העבירה נעשתה בישראל? בית המשפט הבהיר, כי לדעתו "אין מהמר ללא מארגן הימורים ואין מארגן הימורים ללא מהמר". כלומר, עבירת עריכת הימורים אסורים כורכת בחובה הן את עריכת ההימור והן את ביצוע ההימור על ידי "מהמר הקצה". לכן, כך קבע, בוצעה בארץ הן עבירה של ניהול וארגון הימורים אסורים והן של פרסום הימורים אסורים. בית המשפט אף שקל את משמעות האזהרה שהקזינו תלה באתר, לפיה יתכן שההימורים אינם חוקיים במקום בו נמצא המהמר ועל כן עליו מוטלת החובה לבדוק זאת ולפעול כחוק. בית המשפט הסיק מאזהרה זו דווקא שהחברה היתה מודעת לבעייתיות בעריכת ההימורים ובחרה לטמון את ראשה בחול ולהטיל את האחריות על הגולש. אזהרה זו פעלה בסופו של יום לרעת מארגן ההימורים. "הדבר דומה לסוחר סמים האומר לנרקומן בטרם ימכור לו את הסם כי הסם מסוכן לבריאות..." כך הסביר בית המשפט את הלך מחשבתו. בסופו של פסק הדין עונה השופט לכל אלו הסבורים כי קיימת פרצה בדין הישראלי ומדגיש כי אין בכך ממש. הדין הישראלי מחיל עצמו על עורכי הימורים מקוונים גם אם נעשם כולם ובמלואם בחו"ל, אם המהמרים יושבים בישראל או שנערכת פעילות פרסומית בישראל. ועכשיו – מה אנחנו יכולים ללמוד מפסק הדין? קודם כל, שמי שמהמר בעצמו בקזינו מקוון מישראל חושף את עצמו להאשמה לפי סעיף 226 לחוק העונשין (שדינו קנס או מאסר שנה) שכן פעולתו בוצעה בארץ. דבר שני, שבית המשפט הישראלי מאמץ את הגישה לפיה מקום ביצוע העיסקה בין האתר לגולש הוא במקום מושב הגולש, והדין החל הוא דין מושב הגולש. אתרים שמעוניינים למנוע בעיות חייבים להקפיד היטב על פעילות חוקית בכל מקום בו הם מאפשרים לגולשים ליצור קשר אינטראקטיבי עימם. אתר שלא יפעיל מערכת סינון לפי מקום מושב הגולשים (לדוגמא – באמצעות מערכת לזיהוי IP) – עשוי להסתבך. אחרון, יישומה של הפסיקה האחרונה גם לתחומי נוספים כגון אתרי שיתוף קבצים, מנחה אותנו על הזהירות הרבה שעל בעלי האתרים לנקוט בה. על מפעילי האתרים לנסות ו"ללכת בין הטיפות" וללמוד את הנחיות השופט על מנת למנוע סכנות עתידיות. בויקטור צ'נדלר הודיעו שיגישו ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. יהיה מעניין. פברואר2007 הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני (נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה") אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה (L@w-Tech) בקפה למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:
באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד). לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם. מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך. כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין. |
|||||||||||||||||||||||||||||
|
לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין. האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. |