המצאה של כתבי טענות במייל או בפייסבוק

על פי הפסיקה האמריקאית (בשנת 2012, זמן רב טרם לתקנות סדר הדין האזרחי מ-2018), אפשר למסור כתבי טענות ("להמציא כתבי בי-דין", בשפה משפטית) אפילו בדוא"ל. ואולי מחר תאושר גם המצאת כתבי בית-דין בפייסבוק. חכו חכו. לא צוחק אתכם – מיד אסביר.

[הערת הח"מ. אכן בהתאם להשערתו המקצועית של כותב המאמר, הפסיקה נכון להיום קיבלה טענות שכאלו להמצאה בהתאם לטכנולוגיות חדשניות. יש לבדוק את מצב הפסיקה העדכני בעת קריאת המאמר. אין להסתמך עליו כייעוץ ספציפי].

עובדות פסק הדין האמריקאי

בעניין U.S. Commodity Futures Trading Com’n v. Rubio, 2012 WL 3614360 (S.D.Fla.)  הוגשה תביעה מצד ממשלת ארה"ב כנגד נתבע זר (שלא ישב בארה"ב) אשר הפר את חוק סחר הסחורות הפדראלי (Commodity Exchange Act) ותקנותיו.
הממשלה ניסתה וניסתה אבל לא הצליחה לאתר את הנתבע ולהמציא לידיו את כתבי הטענות. בהעדר המצאה – אין לבית המשפט סמכות לדון.

מה עשו? ביקשו מבית המשפט לאשר המצאה של התביעה באמצעות חשבון הדוא"ל של הנתבע ב-YAHOO!.
התברר, שבחקירות קודמות, תחת אזהרה, הנתבע סיפק את כתובת הדוא"ל האישית שלו. בעבר – הודעות מייל שנשלחו לשם נענו על ידו. כלומר, הכתובת הוכח שהיתה פעילה ושייכת בבירור לנתבע. תקנה אמריקאית (מקבילה לתקנה 498 לתקנות סדרי הדין הישראליות) מאפשרת לבית המשפט האמריקאי להמציא את כתבי הטענות לנתבע זר (שלא יושב בארה"ב) אם ההמצאה אינה אסורה בהסכם בינלאומי כלשהו ואם היא כזו שסביר להניח שתתן לנתבע הודעה מספקת מבחינת זכויותיו החוקתיות.

הפסיקה:

בית המשפט קבע שאמנת האג (כמו גם האמנה האינטר-אמריקאית לכתבי חיקור דין) אינה חלה בענייננו כיוון שמקום מושבו הספציפי של הנתבע לא היה ידוע (אם כי היו ראיות שהוא כנראה התגורר בדרום או מרכז אמריקה או באיים הקאריביים.
בית המשפט גם קבע שמשהוכח כי קיים חשבון דוא"ל פעיל, ושהנתבע העיד בשבועה כי החשבון שייך לו – די בכך כדי לאפשר המצאה לאותה כתובת.

מסקנות הכותב:

המקרה הזה מזכיר לי מקרה קודם (ולמיטב ידיעתי ראשון מסוגו), עוד מ-2005 (Williams v. Advertising Sex LLC,) בו אישר בית משפט אמריקאי המצאת כתבי בית דין במייל לנתבעים אוסטרליים, בהסתמך על העובדה שהנתבעים היו "משתתפים מתוחכמים במסחר אלקטרוני באינטרנט" ושהוכחה שם אמינות כתובות הדוא"ל הרלוונטיות.

חשוב להזכיר, שבארץ כבר הוכרה המצאת כתבי בי-דין באמצעות דוא"ל, בתקנה 497ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי [שתוקנו מאז כתיבת מאמר זה. הח"מ], אולם זאת רק כאשר הדוא"ל נשלח לכתובת שנמסרה במכוון על ידי המקבל לצורך ביצוע הוראות סעיף זה ממש.

עוד חשוב להזכיר, שמסירת כתב טענות ראשון ("המצאה" כמתואר מעלה) אינה אפשרית על פי תקנה זו. הרי אתם זכורים שהמצאת כתבי בי-דין היא יסוד ראשון ובסיס בלעדיו אין לרכישת הסמכות.

אני משוכנע שבמקרה הרלוונטי, תקנה 498 תשמש "בית" נוח הרבה יותר להמצאה באמצעות המייל או הפייסבוק…

הרי, אם אני אוכיח שהתכתבתי עם אדם מסויים בפייסבוק, ואראה שהוא קורה את הנכתב אליו שם, בכך תוכח ידיעתו על ההמצאה, אז מדוע אין לאפשר זאת? [הערת הח"מ – גם המצאה בווטסאפ, למשל, כבר הוכרה בפסיקה הישראלית].

 
המאמר נכתב ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-27.12.2022.