כיצד נקים סטארט אפ – חברה או שותפות?

אחת הבעיות הראשונות כמעט שניצבות בפני יזמים שמחליטים להפוך את הרעיון שלהם לחברת הזנק (סטארט אפ) היא שאלת התאגדותם המשפטית. אתם שלושה שותפים בסטארטאפ (חברת הזנק) שמפתח אפליקציה חדשה, אבל איך תעשו את זה אם אתם ארבעה יזמים (אחת מתכנתת, אחד מעצב, אחד מנכ"ל ואחד סמנכ"ל שיווק…). הסכם יזמים הוא חובה כמובן, אבל אינו מספיק. האם תרצו להמשיך כאנשים פרטיים (וכך ליצור שותפות, רשומה או לא רשומה) או להתאגד בצורת חברה?

מה תהיה התוצאה של כל אחת מבחירותיכם אלו לסטארט-אפ שלכם?

אפתח במסקנה הסופית: התשובה לשאלה "אם להקים חברה או שותפות?" נגזרת מנסיבות כל מקרה לגופו. במאמר זה אציג בפניכם ב"מעוף הציפור" את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהבחירות וכך כאשר תגיעו להתייעץ עם עורך הדין שלכם (שמומלץ שיתמחה בתחום הפעילות של הסטארטאפ שלכם) יהיה לכם יותר קל להבין את דבריו ולספק לו מידע רלוונטי שיעזור לכם.

כעת נבדוק את היתרונות והחסרונות של דרכי ההתאגדות השונות שתבחרו בהסכם היזמים אותו תכינו.

your start up - is it a company or partnership?

הסטארט אפ שלכם – חברה או שותפות?

 

חברה בע"מ

חברה היא ישות משפטית  עצמאית, נפרדת מחבריה, שאינה תלויה באף אחד מהם באופן משפטי. חברה יכולה לתבוע, יכולה להתבע ויכולה להיות בעלי של קניין (רוחני ופיזי גם יחד). חברה היא למעשה ישות משפטית נפרדת, עומדת בפני עצמה וכמוה (במרבית המקרים) כאדם טבעי כאשר מדובר בחובות וזכויות.

כאשר אתם, היזמים, מתאגדים כחברה הרי אתם מקטינים את יכולתם של צדדים שלישיים לתבוע את כל אחד ואחד מהיזמים באופן אישי על חובות שנוצרו כתוצאה מהפעלת העסק המשותף, הסטארט אפ.

החברה במרבית המקרים היא בע"מ ("בערבון מוגבל"), במובן זה שכל אחד מכם, בעלי המניות, לא יחוב במקומה של החברה (אלא אם יתקיימו נסיבות מסויימות שיצדיקו הרמת מסך, אלא שברגיל אלו אינן מתקיימות).

כתוצאה מכך, אם תתקבל תביעה כנגד החברה, מי שיחוב בסכום שיפסק תהיה החברה לבדה, ולא בעלי המניות – היזמים (אתם).

חשוב לשים לב לכך שישנם מקרי קצה בהם גם מנהלים או בעלי מניות יחובו ולא רק החברה, אך מקרים אלו הם נדירים. למשל, תביעות בנושאי קניין רוחני (כמו פטנטים, זכויות יוצרים וסימני מסחר) עשויות לגרום לחיוב בעלי המניות או המנהלים הרלוונטיים, גם אם פעלו בשם חברה.

מאידך, גם נכסי החברה נותרים של החברה ולא של בעלי המניות, היזמים. לדוגמא, אם יצרתי אפליקציה מסויימת והעברתי את כל הזכויות בה לחברה, האפליקציה אינה שלי עוד אלא של החברה. אמנם אני יכול להנות מפירותיו העסקיים של הסטארט אפ שלי, כמו כל יתר בעלי המניות לפי חלקם היחסי באחזקות במניות החברה, אך האפליקציה עצמה אינה שלי.

יתרון נוסף במבנה של חברה הוא קיומו של מנגנון קל יחסית להעברת מניות (שמשמעותו למעשה – החלפת שותף). היה ואחד השותפים-היזמים ירצה לפרוש, יוכל למכור את מניותיו והדבר לא יפגע בקיומה של החברה שתמשיך להתקיים. כאשר היזמים נזהרים וכוללים בתקנון החברה מנגנונים מוסדרים למכירת, העברת או הנפקת מניות, הרי כאשר יקרה מצב זה קיומה של החברה לא יפגע.

יתרונות נוספים שיש בהתאגדותו של סטארט-אפ כחברה עשויים להיות לפעמים יתרונות הקשורים בדיני מיסוי (ובדרך כלל מדובר ביתרונות כאשר ההכנסות מהחברה גבוהות יחסית), אלא שבמסמך זה קצרה היריעה מלדון בהם

פעמים רבות, משקיעים מעוניינים לראות שהם עומדים להשקיע במיזם "רציני", שבעליו מתייחסים אליו ברצינות אף הם, ורישום כחברה בע"מ עשוי לעיתים לאותת על רצינות זו.

אולם, שימו לב שמרגע שהחלטתם על רישום כחברה, אתם כופפים את עצמכם לנהלים מורכבים ולהוצאות לא מבוטלות הכרוכות בהקמתה, התנהלותה, הנהלת חשבונותיה ואף פירוקה. הליך הקמת החברה וניסוח תקנונה אינו דבר של מה בכך כאשר מדובר במספר שותפים שהם בעלי מניות. חברה אף צריכה לשלם מדי שנה בשנה אגרה לרשם החברות (לסכומי האגרות השונות ביחס לחברות ראו כאן). כך גם פירוקה של חברה אינו תהליך טריוויאלי, ויש לנקוט בהליך פירוק חברה מסודר שעלותו בצידו.

שותפות

גם שותפות היא ישות עצמאית אולם רק בנסיבות מיוחדות, למשל, אם אתם – היזמים השותפים – טרחתם ורשמתם אותה אצל רשם השותפויות. אחרת, מדובר באנשים בודדים שפועלים יחד.

באופן עקרוני חבותם של השותפים בשותפות כלפי צדדים שלישיים הינה "יחד ולחוד"; משמע – כל אחד מהשותפים חייב במלוא חובותיה (כלפי צדדים שלישיים,ואז זכאי לתבוע מיתר שותפיו החזר חלקם היחסי, אם יצליח בתביעתו).

לכן, בשותפות (רשומה או שאינה רשומה) פעולותיו של כל אחד מהשותפים משפיעות אישית על יתר חבריו, היזמים. היה ואחד השותפים התחייב כלפי פרילאנסר שיפתח מוצר עבור השותפות שלכם, כל יתר השותפים מחוייבים כמותו. יתרה מכך, כל עוד לא הסכמתם אחרת ודאגתם לעדכן את חשבון הבנק שלכם, כל אחד מהשותפים רשאי לפעול כבעלים בחשבון הבנק שלה, וכן הלאה.

שימו לב שבמצב כזה, ההתנהלות כשותפות מחייבת (לא מבחינה משפטית אלא מבחינה אנושית) אמון כמעט מלא בכל אחד מהשותפים וראוי לחשוב האם להמנע ממנה במקרים אחרים, בשל הסיכון הכרוך בכך.

גם שיקולי המס כאשר מדובר בשותפות, הינם שיקולים אישיים, ושלטונות המס אינם מכירים בשותפות כגוף הממוסה עצמאית אלא בוחנים אותה בשקיפות. כלומר, הכנסותיה והוצאותיה נחשבים כהכנסות והוצאות השותפים-היזמים עצמם.

יתרון שקיים בהקמתה של שותפות הוא הקלות הרבה בה ניתן לעשות זאת: האגרה השנתית נמוכה מאוד, אין צורך בתקנון ואף הליכי הנהלת החשבונות שלה פשוטים יותר מאלו של חברה.

למרות זאת הייתי מבקש להדגיש שגם במקרה של שותפות, הסכם יזמים (המחליף את התקנון בחברה) הינו הכרח ואם "תחסכו" עליו קיים סיכון שיצא שכרכם בהפסדכם.

גם הליכי פירוקה של השותפות פשוטים הרבה יותר, ומומלץ להגדירם בהסכם השותפות. פעמים רבות גם עזיבתו של שותף מוסדרת בהסכם השותפות, ובהעדר הסכם עזיבתו עלולה לגרום ל"התפוררות" השותפות כולה.

סופו של דבר, בין אם תבחרו בהקמת חברה או שותפות לסטארטאפ שלכם, חשוב לי להדגיש דבר מה אחד – אנא דאגו כי נקודת המוצא שלכם תהיה הסכם כלשהו המסדיר בצורה עניינית ומסודרת את מכלול התחייבויותיכם וזכויותיכם האחד כלפי יתר היזמים. כל התעלמות מהמלצה זו, עשוייה לגרום למריבות מיותרות ולסכסוכים שקשה יהיה ליישב אותם (ובהתאם – להוצאות רבות).

לכן, אל תסתמכו על האמור מעלה כייעוץ מחייב, ושימו לב שישנן נסיבות רבות בהן האמור מעלה לא יתאים לעניינכם.

לאחר שהחלטתם להקים סטארטאפ, גשו כולכם לעורך דין המתמחה בתחום, הבהירו לו את מצבכם, קבלו יעוץ כיצד כדאי לכם להתאגד והכינו הסכם יזמים מסודר שמעלה על הכתב את הסכמותיכם.

תגובות גולשים