אין זכויות יוצרים בצילומים?

לפני זמן קצר (2011) ראיתי לראשונה פסק דין של בית משפט ישראלי אשר ביצע צעד אמיץ – השופטת חנה ינון בבית משפט השלום בתל אביב קיבלה טענתו של עו"ד יצחק גולדברג, לפיה אין זכויות יוצרים בתמונות (שטיינברג נ' סמבירא), הדבר דומה להצלחת משרדנו (בפרשת חוגל נ' רביב) לשכנע את בית המשפט המחוזי בדיוק באותה נקודה: ישנן יצירות שאין בהן זכויות יוצרים (למשל בשל היותן פונקציונאליות ביותר).

 שימו לב – עד עתה היה מקובל לחשוב שבכל צילום, יהא הטכני אשר יהא, יש זכויות יוצרים. והנה במאמר זה אציג בפניכם עוד בית משפט שקובע שיש לשים גבול למונופולין אותו רוכש בעל זכויות היוצרים.

 באותו עניין תבע בעל אתר לשיווק כלי בית ומתנות נתבע שניהל חברה שעיסוקה במכירת כלי בית.

אמנם, בנסיבות העניין טען הנתבע, כי קיבל את אישורם של יבואני המוצרים לפרסום התמונות, כך שבית המשפט יכול היה להסתפק בכך, לקבוע שלא היתה הפרה ולחילופין – שהנתבע היה מפר תמים, ולסיים את הסיפור.

למרות זאת, ולמרות שבית המשפט קבע כי הוכח שהתובע צילם את התמונות ואחז בזכויות בהן, בחן בית המשפט את התמונות וציין כי "מדובר בצילומים של כלי בית שונים אשר, לטעמי, אינם צילומים בעלי אופי אמנותי, אלא כאלו שנועדו להציג את מוצרי חברת קורנינג ולפרסם אותם לצרכן".

 בית המשפט מוסיף ומציין, כמקובל בפסיקה, שגם צילום בעל ערך אמנותי נמוך ביותר עומד בסטנדרט הנדרש של מקוריות ראוייה להגנה, אולם בצילומים הספציפיים לא הוכח שיש בהם ייחודיות או מקוריות כלשהם. הצילומים לא היו שונים מכאלו שהופיעו בדוגמאות לאתרים אינטרנט אחרים אותם הציג הנתבע.

גם בכך יכול היה בית המשפט לסיים את החלטתו, אך הוא מוסיף ומתבסס על דוקטרינת המיזוג. דוקטרינה זו קובעת שכאשר היצירה מעצם טיבה ניתנת לביטוי רק במספר מוגבל של אפשרויות הבעה, אין לתת לה הגנת זכות יוצרים. למשל כאר אופן צילום כלי הבית אפשרי בצורה פרקטית מוגבלת ביותר, ההגנה לא תוענק לצילומים.

 סופו של דבר, פסק דין מעניין זה מצטרף למגוון הפסיקה הישראלית המתגבשת, אשר אט אט מצמצמת את היקף הזכויות המוענקות ליצירות שדומה שהמחוקק כלל לא התכוון להגן עליהן. למשל:

  1. פסק הדין חוגל נ' רביב (שם נפסק שאין זכויות יוצרים בחיבור טקסטואלי המתאר את מאפייני פעילויות פנאי);
  2. פסה"ד נהון נ' נוריאל (שם נקבע שאין זכויות יוצרים במאמר טכני על איטום גגות);
  3. פסק הדין בעניין הפרמייר ליג נ' המועצה להימורים בספורט (שם נקבע כי אין זכויות יוצרים על עצם מאגר משחקי הכדורגל בליגה האנגלית) ואחרים.

מוסר השכל – חשוב לשמור על הגנת זכות יוצרים, אבל על התובעים להבין שבתי המשפט יסתייגו עת יתבקשו להרחיב את הגנת זכויות יוצרים ליצירות "טכניות" שמטרתן העיקרית תיאורית ולא יצירתית.

מאוד מומלץ לבעל הזכויות להעזר בשירותיו של עו"ד מומחה בתחום, שיסקור בפניו את הסיכוים והסיכונים טרם הגשת תביעה, כי נדמה לי שמכלול הפסיקה המצטברת החל סוף סוף לסמן כי לא לעולם חוסן. גם לזכויות יוצרים יש גבול.

 

המאמר נכתב ב-2011 ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי. מאז כתיבתו ניתנו פסקי דין רבים, חלק תואמים לאמור בו וחלקם לא.

עודכן לאחרונה ב-5.1.2023.