Adidas logo

סגירת קבוצה בפייסבוק שיש בה הפרות קניין רוחני

תנאי השימוש של פייסבוק הם הסכם מחייב בינה לבין המשתמש ובעל הקבוצה. על פייסבוק לפעול בהתאם להם וגם על בעל הקבוצה.

במאמר זה אציג בפניכם פסק דין חדש (אוגוסט 2021) במחוזי בתל אביב (ת"א 63470-05-19) שחושף בפנינו כיצד בית המשפט רואה את מערך היחסים בין פלטפורמה כמו פייסבוק לבין משתמשיה, ובמיוחד – לבין מנהלי קהילות ואת ההסכמים המשפטיים שמסדירים אותו. בית המשפט בוחן את יכולתה של פייסבוק לסגור קבוצות (כמו גם חשבונות באינסטגרם) שמתגלות בהן הפרות של תנאי השימוש של פייסבוק.

בפייסבוק פעלה קבוצה (פרטיה הספציפיים חשובים פחות). אחרי תלונות של בעלי זכויות בסימני מסחר (אדידס ו-וואנס), סגרה פייסבוק את הקבוצה ואינסטגרם (שגם היא פייסבוק) סגרה את החשבון.

בעלי הקבוצה ביקשו צו שיחייב את פייסבוק לפתוח את נעילת הקבוצה והחשבון.

במהלך ניהול התיק הוכח בפני בית המשפט שהקבוצה בפייסבוק והחשבון באינסטגרם היו מפנים לאתר חיצוני של מנהלי הקבוצה וממנו יכלו הגולשים להגיע לעלי אקספרס ולרכוש מוצרים ("רפליקה" של מותגים, "אחד לאחד" כך הוכח).

בקבוצה, בחשבון ובאתר ניתנו למשתמשים הסברים, שסייעו להפרות זכויות קניין רוחני (סימני מסחר, מותגים) של חברות כמו אדידס, וואנס ואחרים ולרכישת מוצרים. באמצעות תמונות "תמימות" והסברים, סייעו מנהלי הקבוצה למשתמשים לרכוש בעלי אקספרס מוצרים של מותגי על שהוכחו כמזוייפים.

בית המשפט מסביר שפייסבוק ואינסטגרם הן פלטפורמות מסחריות ענקיות, שמאפשרות לאחרים לנהל באמצעותן את עסקיהם. ככאלו, חלים על שני הצדדים דיני החוזים (כולל דיני חוזים אחידים).

במסגרת הפלטפורמה שהיא מעמידה לציבור, זו זכותה (ואף חובתה) של פייסבוק לפעול ליצירת סביבה בטוחה למשתמשיה, לרבות מניעת הפרת זכויות קניין רוחני כמו מותגים (=סימני מסחר).

בית המשפט קבע שהוכח בפניו שבקבוצה הספציפית הופרו זכויות קניין רוחני של בעלי מותגים, יחד עם פעילות שנועדה לטשטש את ההפרה ולהקשות על האכיפה.

ככל שהיה מדובר ביבוא מקביל "אמיתי" או יבוא אחר של מוצרי "סטוק", לא היתה בעיה בפעילות. במקרה זה – לא היה מדובר בכך.

כל בעל חשבון או קבוצה חותם אל מול פייסבוק על הסכם – תנאי השימוש שלה. כשמדובר בבעל עסק הוא חותם גם על התנאים המסחריים של פייסבוק.

לכן, בית המשפט רשאי לבדוק האם ההסכם בין פייסבוק לבין מנהלי החשבון והקבוצה – הופר. בתיק זה נקבע שהשימוש של מנהלי הקבוצה היה שימוש מפר זכויות קניין רוחני, ולכן סגירת הקבוצה והחשבון היו בהתאם להסכם ולתנאים. פייסבוק לא הפרה אותם במקרה זה.

מכלל "לאו" נשמע "הן". כלומר, ככל שנסגרה לכם קבוצה שלא הפרה את ההסכם עם פייסבוק (את תנאיה), בית המשפט עשוי להושיט לכם יד. הנטל שמוטל עליכם (אני מזהיר) אינו פשוט ואינו קל.

במסגרת תיק זה עלו שאלות מעניינות נוספות (של משפט דואלי ותחולתו על פייסבוק, וכן זכויות הקניין הרוחני בחשבון עצמו), אך לא נדונו לעומק ולא הוכרעו.

סופו של יום – התביעה נדחתה. סגירת החשבון והקבוצה על ידי פייסבוק היתה, כך נפסק, כדין.

בית המשפט התייחס להליך המורכב בקביעת הוצאות לא מבוטלות כנגד בעלי הקבוצה, כמו גם באישור חלקי של התביעה שכנגד כנגדם. סך הכל הם חוייבו בהוצאות ופיצויים העולים על 120,000 ₪. סכום לא מבוטל.

מסקנות שלי מפסק הדין:

  1. ניתן להתעמת אל מול פייסבוק ואינסטגרם, אולם כדאי להזהר ולעשות זאת רק במקרים בהם הראיות חזקות לטובת הנפגע.
  2. יש להזהר בניהול קבוצות וחשבונות מסחריים שפוגעים בזכויות של אחרים.

 

 

המאמר נכתב ב-2021 ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-10.1.2023.