מדריך "הצינור" למעסיקים – כיצד יש לנהוג בנכסים הדיגיטליים שלכם?

בעקבות הנצחון של משרדנו בעניין דף "הצינור" (אפריל, 2018) אני מבקש להציג את המסקנה הכי חשובה מפסק הדין – אסור ש"יהיה בסדר" יהיה המודל העסקי שלכם!

במאמר זה אציע לכם כיצד לארגן את העסק שלכם למנוע תקלות עתידיות בנושא אך לא אתייחס לפסיקה מאוחרת בנושא או לתיקים מאוחרים בהם טיפל משרדנו, דוגמת המאבק על הבעלות בקבוצת הפייסבוק "בירה אחת ביום".

למעוניינים לקרוא את פסק הדין, הקישור אליו נמצא כאן – ערוץ 10 נ' גיא לרר (PDF).

עסק שלא יסדיר הן בצורה חוזית והן בצורה ניהולית את נכסיו הדיגיטליים עלול למצוא את עצמו בלעדיהם יום אחד.

(תיק זה נוהל כמובן כצוות, יחד עם עורכי הדין ד"ר הלל סומר וגבריאלה שוורץ. כבוד להם על עבודתם הקשה והמוצלחת, ותודה).

פסק הדין מתבסס למעשה על שני רכיבים חשובים שהמעסיק לא הצליח להוכיח שהתקיימו בהתנהלות דף הפייסבוק "הצינור": לא הוכח שהמעסיק הצליח להסדיר חוזית מול העובד את בעלותו בנכסים הדיגיטליים שטען שהם שלו. לא הוכח גם שהמעסיק ניהל את נכסיו הדיגיטליים בפועל.

ומכאן שתי המסקנות בהן רציתי להתמקד. מעסיקים –

1. אנא דאגו להסדרת חוזי ההעסקה של עובדיכם (וכן חוזי קבלנות המשנה) בהתחשב במדיות הטכנולוגיות החדשות

דאגו שהסכמי ההעסקה וההתקשרות שלכם יטילו על העובדים (וקבלני המשנה) את חובותיהם הנכונות ויבטאו את תפקידם בצורה ברורה ומובנת, הבהירו להם את הזהירות הנדרשת מהם, דאגו שההסכמים יבהירו בידי מי השליטה ובידי מי הבעלות בנכסים שאתם מבקשים שיהיו שלכם. כדי גם לחשוב על מארג הנחיות התנהלות דיגיטלית ובמדיה חברתית לעובדיכם, על מנת שיתנהלו נכונה, מדיניות נכסים דיגיטליים (אך רכיב זה לא היה רלוונטי לפסק הדין "הצינור").

2. אנא דאגו לפיקוח אקטיבי ומשותף על נכסיכם. אל תשאירו את הניהול והשליטה רק בידי העובד, גם אם זה תפקידו היחיד אצלכם. דאגו שגם לכם או למי מטעמכם תהיה שליטה בנכסים ויכולת לטפל בהם במידת הצורך.

פסק הדין ערוץ 10 נ' גיא לרר בחן את שתי הסוגיות הללו והגיע למסקנות הבאות.

מבחינה חוזית, הסכם ההעסקה של לרר לא התייחס כלל לנכסים דיגיטליים. אמנם, בעת תחילת עבודתו לא היה צורך ומקום להתייחס לכך, אולם ההסכם אף תוקן במהלך הדרך, כשתפקיד דף הפייסבוק היה ברור לכל, ובכל זאת ההסכם לא התייחס אליו. תקלה כגון זו מוטב שלא תקרה.

ההסכם במיוחד לא הבהיר את עובדת היות הדף חלק מהתחייבויותיו של העובד (ובפועל, בתיק עצמו, הוכח כי דף הפייסבוק הוחרג והוצא אל מחוץ מערך יחסי ההעסקה עם העובד) ואף לא את הבעלות והשליטה בו. זה היה החטא הקדמון של המעסיק בפרשה זו.

לאחר מכן קיבל בית הדין את רשימת השיקולים הרלוונטיים שהוצגו בפניו לו על ידינו ובחן את נסיבות המקרה בהתייחס אליהם. רשימת שיקולים אלו היא רשימה חשובה, שכן היא מלמדת מעסיקים מה הם האלמנטיים הניהוליים עליהם לשים את ליבם ולהקפיד:

1. מי יזם את פתיחת החשבון ולאיזו מטרה הוא נפתח.
2. מה מידת המתאם בין החשבון לבין עבודת העובד. שיקול זה, כך נקב, הוא בעל משקל רב.
3. באילו שעות ומועדים נוהל החשבון.
4. מי נשא בהוצאות ניהול החשבון (כגון פרסומו, ייעוץ משפטי, שיווקו וכדומה).
5. האם ניהול החשבון בוצע תחת הוראות המעסיק ובפיקוחו. רכיב זה, ברצוני להדגיש, גם הוא רכיב חשוב ושומה עליכם לדאוג שיתקיים בכל הקשור בנכסים הדיגיטליים שלכם. פקחו עליהם, וודאו שאת יודעים מה מתרחש ביחס אליהם ואל תזלזלו.
6. האם קיימות בהסכם העבודה הוראות ביחס לחשבון (בנושא זה כבר דנו)
7. האם קיים במקום העבודה נוהל עבודה ביחס לשימוש בחשבונות ברשתות חברתיות (זה הוא רכיב מדיניות הנכסים הדיגיטליים, שמומלץ לצרף מעכשיו לכל הסכם העסקה).

יש לשים לב ששיקולים אלו אינם חד משמעיים, אלא הם מקימים משקל מצטבר שיכריע את המסקנה בנסיבות כל מקרה. לכן, גם אם אין ביכולתכם לעמוד באחד או יותר מהם – אנא דאגו שהיתר יתקיימו בענייניכם.

אם תרצו לשמוע אותי מסביר עוד קצת בנושא זה, אתם מוזמנים להקשיב לראיון עימי בתכנית "איפה הכסף" בתכנית 103FM –http://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=HFJLJD&c41t4nzVQ=ELD