ציטוט מדברי מפורסמים

ציטוט מדברי מפורסמים – האם הפרת זכות יוצרים?

אני כותבת ספר. האם מותר לי לצטט דברים שמפורסמים אמרו ומסבירים את עמדתי או שאני מפרה זכויות יוצרים?

אתחיל במסקנה: בהתחשב בדיני זכויות היוצרים, התשובה אינה חד משמעית.

לכן גם התשובה פשוטה – במקרי ספק, נסי בכל דרך להשיג הסכמה של בעל הזכויות, על מנת שלא תסתבכי.

גם טקסטים מוגנים בזכות יוצרים

נקודת המוצא: גם טקסטים עלולים להיות יצירות המוגנות בזכות יוצרים. על כן, ככל שלא אתם יצרתם ושבתחושת הבטן שלכם אתם חושבים "האם עלי לבקש רשות של מישהו אחר כדי לפרסם?", בדרך כלל תשובת האצבע היא "כן"; ככל הנראה עליכם לבקש רשות או שתפרו זכות יוצרים.

גם אם בפועל, לאחר ניהול הליך משפטי, יתברר כי לא הייתם צריכים לבקש רשות, למה לקחת את הסיכון ואת ההוצאה? תמיד טוב לדעת מראש שהכל בסדר ולא לבזבז משאבים בדיעבד.

השיקולים לשאלת זכות היוצרים בציטוטים

ישנם כמה שיקולים שיכולים להשפיע על התשובה לשאלה שלמעלה, ואנסה לגעת בחלק לא ממצה שלהם. במקרי ספק – אנא הזהרו.

בניגוד למה שרבים מכם חושבים, אין כלל אצבע שקובע כי "מותר לקחת פחות מ-10% מהיצירה". מנגד, בהחלט יש חשיבות לאורך היצירה כולה, לאורך הרכיב מתוכה וליחס ביניהם.

ככל שה"יצירה" היא ציטוט קצר יותר, יש סיכוי גדול יותר שהיא לא תהיה מוגנת בזכות יוצרים.

מנגד, גם יצירה מאוד קצרה עשוייה להיות מוגנת בזכויות יוצרים אם היא יצירתית או משמעותית מספיק (דוגמת פזמון של שיר "אין סוסים שמדברים עברית" או אפילו המשפט "הולה הופה הופה הולה").

אורך היצירה ואורך החלק המצוטט יש לו חשיבות רבה בקביעה. עם זאת, אפילו סיסמאות קצרות נחשבו כמוגנות ("השמפניה של הטבע" ודומותיה), כך שזהירות חשובה.

שימוש בחלק שאינו "עיקר היצירה" עשוי לא להפר זכות יוצרים.

עם זאת, "עיקר היצירה" מוגדר בפסיקה כעיקר כמותי או איכותי. משמע, גם אם המדובר בחלק קטן מאוד מן היצירה, הרי אם הוא מזוהה עימה ומזהה אותה, בהחלט יתכן שהעתקתו בלי הסכמת הבעלים מהווה הפרת זכות יוצרים. כלומר, ציטוט גנרי מספר בדרך כלל יהיה "כשר". אולם למשל הביטוי הקצר "צייר לי כבשה" עשוי להחשב כחלק מהותי מהיצירה המקורית, וצריך להזהר בהעתקתו.

צריך לשים לב גם שזכויות יוצרים מוגבלות בזמן (בארץ כיום הן עומדות על 70 שנה לאחר מות היוצר). כלומר, ציטוט של דבריו של נפוליאון בונפרטה  לא יהיה מוגן בזכות יוצרים. 70 שנה חלפו למשל אחרי מותו של מר סנט-אכזופרי (שנפטר ב-1944).

אלמנט רלוונטי נוסף, הוא המדיה והאופי של היצירה שלכם במסגרתה אתם עושים שימוש בציטוט. אין דינו של בלוג פרטי של סטודנט מובטל לפילוסופיה הכותב על דברים שברומו של עולם לשם ביקורת ומחקר, כדין אתר האינטרנט של חברה מסחרית שמשתמשת בציטוט על מנת לתמוך במכירת מוצריה.

רכיב חשוב נוסף הוא מידת הפגיעה ב"שוק הפוטנציאלי" של היצירה באמצעות הציטוט שלכם. ככל שהפגיעה ביוצר עשויה להיות חמורה יותר, כך ההעתקה תהיה אסורה.

האמירה "אני רק עושה לו טובה ומפרסם אותו יותר" אינה תירוץ שמאפשר העתקה. אם זה המצב, פנו אל הבעלים, הסבירו כיצד אתם מסייעים בידיו ודאגו לקבל את הסכמתו.

מסקנות: זהירות וקרדיט נדרשים

יש לזכור תמיד שהחוק אינו חד וחלק, אלא למעשה מפורש על ידי כל ערכאה משפטית ושופט בהתאם לנסיבות כל מקרה ויצירה. השופט יבדוק את יצירתיות היצירה, מורכבותה, ההשקעה שהושקעה, השימוש שנעשה בה וכל יתר הנסיבות הרלוונטיות.

בנוסף, החוק דורש גם מתן "קרדיט". בפסיקה הישראלית כבר נפסק שללא קרדיט, לא תוכלו להינות מהגנת השימוש ההוגן. כך, בכל מקרה, גם אם הגנת זכות היוצרים פקעה, ובמיוחד אם לאו, מתן קרדיט יהיה מאוד מומלץ.

לבסוף צריך גם לזכור את "זכות הפרסום" (שבארץ כרגע הינה יצירת הפסיקה בלבד). לדוגמא, האוניברסיטה העברית מחזיקה בזכות הפרסום ביחס לאלברט איינשטיין המנוח, והיא עומדת על זכויותיה בשימוש בשמו וביצירותיו. שימוש בביטוי הקשור באופן ישיר לידוען כזה או אחר, עלול להוות הפרה של זכות הפרסום שלו.

אחרון, מנסיוני כעוסק בתחום חשוב לי להדגיש, שתיעוד בכתב (ואפילו בדוא"ל) של ההסכמה והיקפה הינו קריטי. אם לא תתעדו כנדרש את ההסכמה, יקשה עליכם להוכיח אותה ויווצר מצב כאילו לא קיבלתם הסכמה.

 

המאמר נכתב ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו מתעדכן, אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-5.1.2023.