הקמת אתר אינטרנט – ההסכם
בהסכם להקמת אתר אינטרנט ישנן מלכודות משפטיות רבות. כיצד להזהר וכיצד להתגבר על המלכודות בהסכם פיתוח אתרים?
הסכם להקמת אתר אינטרנט, הסכם עיצוב אתר אינטרנט או כל שם אחר שתבחרו, כולם הם חוזים מחייבים לכל דבר ועניין. למרות זאת אנו רואים כי רבים מזלזלים בהם, ואם כבר עורכים הסכם שכזה, בדרך כלל הוא לאקוני וחסר באופן שמסכן את שני הצדדים המתקשרים בו. אבל הבעיה לא מתחילה בהסכם אלא הרבה קודם לכן ולכן אני רוצה להסביר לכם:
מה הבעיה. אח של חבר שלי הוא בן 17 והוא בונה אתרים מדהים. הוא יבנה לי את האתר שאני צריך בגרושים. בכלל לא אצטרך לשלם לו.
משפט כזה יכול שיהיה הצעד הראשון שתצעדו ברשת האינטרנט. אם המדובר בהקמת אתר לצרכים פרטיים-משפחתיים, במרבית המקרים אין בכך כל פגם. אבל אם רצונכם להקים אתר עסקי אני מציע שתחשבו בשנית.
בטרם נמשיך בנושא המאמר הייתי מבקש להפנות אתכם למאמר אחר שהוא מדריך משפטי להקמת אתר אינטרנט או אפליקציה. כמו כן אולי יעניין אתכם לקרוא מדריך להקמת אתר מסחר אלקטרוני וחנות מקוונת.
תהליך בניית ופיתוח אתר אינטרנט
הקמת אתר היא תהליך שכל אחד יכול לקחת על עצמו בצורה שונה. ועדיין, הצעדים המשותפים העיקריים בדרך כלל הם:
- הבנת מטרת האתר. הצרכים אותם הוא מבקש לפתור, כיצד יפתור אותם ומה קהל היעד שלו.
- איתור בונה אתרים בעל נסיון ומומלץ. קבלת הצעת מחיר ותנאים ראשוניים ואישורם ולאחר מכן חתימת הסכם עבודה מחייב.
- אפיון דרישות האתר למול בונה האתר. הכנת קונספט טקסטואלי וגרפי כללי. תכנון ממשק המשתמש וחזות האתר.
- העברת החומר הנדרש לבונה האתר וקבלה בחוזר של סקיצות ראשוניות לאתר. אישור הסקיצות והתקדמות עד להגעה לתוצר סופי.
- בקרת איכות ובדיקה שכל הפונקציות באתר פעילות ומובילות לתוצאות הנדרשות. כולל בדיקת הקישורים, הכפתורים, הטקסטים וכיוב'.
- בחירת שם לאתר, רכישת שם מתחם, התקשרות עם ספק שירותי אחסון וכיוב'. לאחר מכן, לאחר אישור האתר על ידי המזמין – העלאת האתר לרשת.
- פיתוח האתר והכנסת התוכן (לרבות כל מדיה וקישור רלוונטי) לתוך ה"שלד". במהלך פעולות אלו גם מתבצעת התאמת האתר למנועי החיפוש – SEO.
תחילה יהיה עליכם להבין מה המטרות שאתם מצפים להפיק מהאתר, כמו שנאמר – סוף מעשה במחשבה תחילה.
למשל עליכם להחליט:
- האם אתם מקימים אתר פרטי או מסחרי? (אנחנו נניח שמדובר באתר מסחרי).
- מה אתם מבקשים להפיק מהאתר. איזה תפקיד אתם מייעדים לו (האם מעין כרטיס ביקור, חיזוק המוניטין של העסק או כל תוצר אחר לפי החלטתכם).
- האם יש לכם שם ומוניטין שברצונכם לרכוש גם את שם המתחם המתאים לו?
- איזו פעילות תתקיים באתר?
- האם זה אתר שפעילותו היא אינטרנטית בלבד, או שמא גם לעסקכם פעילות חוץ-אינטרנטית?
- אילו שירותים ברצונכם להעניק באתר?
- מי יהיה יוצר התוכן באתר (אתם או הגולשים או צד שלישי אחר)? כיצד תפיקו תוכן לאתר ומה הוא יהיה?
- מי הוא קהל היעד אליו אתם פונים? מה יעדי האתר שלכם?
- מה עושים המתחרים שלכם באינטרנט וכיצד אתם יכולים להיות יותר אטרקטיביים מהם?
- מה אתם נותנים ללקוחותיכם שיגרום להם להשאר באתר שלכם וליצור את האינטראקציה עם העסק?
- האם אתם מכוונים לעשות עסקים רק בעברית או גם עם לקוחות ממדינות אחרות, ואם כן – מה שפתם ואילו מדינות?האם אתם נכונים לשאת בחשיפה המשפטית לדיני אותן מדינות?
- מה היקף התעבורה ונפח האחסון שידרש? מה רמת האמינות שתדרש מהאתר?
- אילו מילות מפתח מאפיינות את האתר שלכם, ובעיקר – אילו מילות מפתח המוקשות על ידי הגולשים/לקוחות.
רשימת נושאים אלו היא חלקית בלבד, אבל אינה בתחום התמחותו של עורך דין ולכן לא ארחיב עליה.
כפי שאסביר בהמשך, אין זה מומלץ להתעסק בדברים שאתם אינכם מתמחים בהם. לכן, בראש וראשונה כדאי להתקשר עם חברה אמינה ובעלת נסיון בהקמת אתרים. אלא שבמהלך התקשרות זו עליכם לוודא שהחברה מתחייבת לבצע את כל שאתם צריכים מהאתר שלכם וכן שאתם שומרים על זכויותיכם.
די מתסכל להגיע למצב בו האתר שלם כמעט לגמרי, אבל כשאתם מבקשים מהמפתח להוסיף מערכת רכישה מקוונת אומר לכם המפתח ש"על זה לא דיברנו. על זה צריך להוסיף עוד כסף".
מתסכל גם להתבע על ידי אדם שטוען שאתם מפרים את זכויותיו בעיצוב שיצר לאתר שלכם, ולגלות שאמנם המעצב שבחרתם העתיק את העיצוב ממנו בלא לשאול אותו, ועליכם לשלם פיצוי.
עוד מתסכל להקים אתר, לשלם עבורו, להתחיל להפעיל אותו ואז לגלות כי האתר של המתחרה הכי גדול שלכם נראה בדיוק כמו שלכם ואתם לא יכולים לעשות שום דבר בעניין (ובשנת 2022 טיפלתי בדיוק במקרה כזה). לכן, ריכזנו עבורכם –
הנחיות להסכם פיתוח והקמת אתר אינטרנט
מצד שני, גם למפתחי אתרים מומלץ להזהר בהסכמי פיתוח האתרים אותם הם מכינים. להלן אתייחס לסוןגיות אלו דווקא מנקודת המוצא של מפתחי אתרים, אם כי אתייחס גם לנקודת המבט של המזמינים (הרי בסופו של יום, הסכם טוב יהיה הסכם שיענה בצורה משביעת רצון לדרישות כל הצדדים).
הקפידו על התארגנות וניהול נכונים
עצה כללית זו, המתאימה לכל סוגי העסקים, חשובה גם לבוני אתרים. פעמים רבות התאגדות כחברה בע"מ יכולה להקל על העסקים ולהרחיק את הסיכון, ובלבד שהחברה נוהלה כגוף נפרד.
אין זה אומר שבמקרה של חברה בע"מ בונה האתר לעולם לא יחוב אישית, אולם הקפדה על כך בהחלט יכולה להרחיק את הסיכון.
מנגד, ככל שהדבר אפשרי, כדאי שמזמין העבודה יבקש ערבות אישית (אם כי בפועל ערבות שכזו כמעט ואינה ניתנת, עדיין אין ספק שכדאי לבקשה).
מפתחי אתרי אינטרנט – ודאו את זכויותיכם טרם חתימת ההסכם
אתר אינטרנט כולל "יצירות". ככזה, ישנה חשיבות רבה לשליטה מלאה ככל האפשר של המפתח או המזמין על הזכויות שבידיהם.
עליכם לוודא שאכן כל היצירות והקניין הרוחני שבידיכם אינם מפרים זכויות של אחרים ושכל הזכויות בהם נמצאות או הועברו לידיכם.
זוהי נקודה קריטית ופעמים רבות נערכים ההסכמים בלי לתת אליה את הדעת באופן מספק. רק מומחה יוכל להדריך אתכם לוודא שכל זכויותיכם מוגנות ושאינכם מפרים זכויות של אחרים.
על מעצב האתר לוודא שכל עובדיכם והקבלנים העצמאיים העובדים עימו חתומים על חוזים הכוללים תניית העברת בעלות ביצירות בצורה ברורה ומספקת, כמו גם הצהרה שלהם שלא יעשו שימוש ביצירות השייכות לאחרים בעת ביצוע העבודה.
אם אתם עושים שימוש בתוכנות קוד פתוח וודאו שאתם עומדים בדרישות הרשיון של הקוד. על אף שמדובר בקוד פתוח, לעיתים קרובות צמוד לו רישיון ספציפי ויש לוודא שתוכלו לעשות שימוש במוצר שתפתחו בהתאם לרשיון.
מנגד, מזמיני העבודה ראוי שיקפידו על הצהרת מפתח האתרים ביחס לזכויותיו המלאות ביצירות ולכך שהיצירות לא תפרנה זכויות צד שלישי כלשהו. ההצרה צריכה להיות מתאימה לנסיבות ומנוסחת בזהירות.
לוח התשלומים בהסכם פיתוח אתר אינטרנט
כבכל עבודה, לוח התשלומים יוגדר בהתאם לצרכי הצדדים. למרות זאת, בדרך כלל ראוי לדרוש תשלום מקדמי כלשהו, הן על מנת להבהיר את רצינות הלקוח והן להקטנת החשיפה במקרים של אי תשלום עתידי.
יתרה מכך, וזהו אינטרס של שני הצדדים אך בעיקר של בונה האתר, ראוי לקבוע אבני דרך ומבחני אישור שלבים ברורים ואובייקטיביים ככל הניתן. ככל שתהיינה אבני דרך ברורות פחות – כך ייקל על מזמין העבודה להתחמק מתשלום, אך גם יקשה עליו לדרוש מהמפתח את המגיע לו.
הגבלת אחריות בהסכם בניית אתר אינטרנט
סעיפי הגבלת אחריות הם במרבית המקרים לב ליבו של הויכוח. בעוד שמזמין העבודה יעדיף הגבלות מצומצמות ככל הניתן, עדיין נהוג להגביל את סכום האחריות של מעצב האתר ושאלת היקף ההגבלה תעמוד במחלוקת.
מומלץ להגביל את סכום התביעה, את משך תקופת התביעה וכל הגבלה אחרת שתוסכם על ידיכם.
מזמיני העבודה ינסו להחריג מסעיף הגבלת האחריות ככל האפשר, ובמיוחד סעיפים כמו האחריות בגין הפרת זכויות של צד שלישי ו/או קניין רוחני. לכן, הקפדה על ניהול הקניין הרוחני כנדרש תאפשר להסכים ביתר קלות לדרישות כאלו מצד המזמין, אם כי תמיד יש בהן חשיפה מסויימת.
המצגים, הספציפיקציות וכדומה
גם כאן אינטרסיהם של הצדדים מנוגדים. מפתח האתר מעוניין לתת מצגים מועטים ככל האפשר, בעוד שמזמין העבודה מעוניין להרחיב. מומלץ למפתחי אתרים לא להציג מצגים ביחס לשימושיות האתר, להתאמתו למטרת המזמין, למסחריותו ואף לסטנדרטים טכניים שאינם מוגדרים במפורש.
אין ספק שעל האתר להתאים (לפחות במידה מהותית) לספציפיקציות הנדרשות ("האפיון"), ומטבע הדברים ככל שהאפיון מוגדר וברור יותר – כך יקל על מפתח האתר לעמוד בו ולהוכיח כי ביצע את המוטל עליו.
עוד כדאי להגביל את המצגים למוצר כפי שהוא נמסר ללקוח ובמועד המסירה. יש להבהיר כי בכל מקרה של שינוי שנעשה במוצר פוקעים המצגים כמו גם האחריות.
הזכויות המועברות והזכויות בתוכן שבאתר
כאשר מדובר בבית תוכנה שפיתוח אתרים ועיצובם הוא עיסוקו, ישנה חשיבות רבה לשמירה על זכויות היוצרים בתוכנה ובעיצוב, על מנת שלא להביא את המפתח למצב בו הוא אינו מסוגל לבצע את עבודתו.
מנגד, המזמין ירצה מטבע הדברים לפחות רישיון בלעדי אם לא זכויות יוצרים בקוד המהווה את האתר אותו הקים.
זו היא סוגיה חשובה מאוד. מזמין אתר אשר לא יקפיד לנסח את החוזה היטב, עלול לגלות כי הוא מוגבל משימוש בתוכן שבאתר שלו ואשר שילם עליו במיטב כספו בנסיבות מסויימות.
לעומתו, מעצב אתרים שזה מקצועו ומטה לחמו עלול לגלות כי ויתר על זכותו לשימוש ביצירות ובידע אשר היו שלו בעבר ובלעדיהם לא יוכל להתפרנס באופן המיטבי ולהקים אתרים חדשים, אחרים.
יש לזכור שהפסיקה הישראלית קבעה, שהגנה על קוד תוכנה מוקנית לא רק לקוד הסופי אלא גם לשלבי התכנון והאיפיון השונים, אף אם אינם מתבטאים בכתב. גם נפסק שמודולים של תוכנה עלולים להחשב יצירות עצמאיות המוגנות על פי דין, והתעלמות מכך עלולה להביא לפגיעה בבעל האתר שלא שם ליבו לכך ולא העביר לידו את הזכויות המלאות כנדרש.
נושאים אלו ואחרים, הספציפיים לדיני התוכנה, שונים מהנהוג ברגיל בתחום זכויות היוצרים, וחוסר תשומת לב אליהם עלולה להביא לפגיעה משמעותית במי מהצדדים.
ברור, כי משא ומתן זה צריך להפתר בדרך ביניים כלשהי במסגרתו יש למצוא פתרון לכל אחת מהסוגיות באופן שיעלה בקנה אחד עם עמדת שני הצדדים. לדוגמא בלבד – שמירת יכולת המפתח להשתמש בכלי הפיתוח או ברכיבים גנריים, תוך הגבלת יכולתו להשתמש בהם עבור אתרים מתחרים. וזו דוגמה לא מחייבת בלבד.
קרדיט – הזכות המוסרית
לעיתים שוכחים זאת, אולם הדרישה להוסיף ולקבל קרדיט בעת השימוש במוצר הינה דרישה לגיטימית שעל מפתח האתר לעמוד עליה. על מפתח האתר להקפיד להצהיר, כי אף אם הוא ממחה או מעניק רישיון כלשהו בזכויות היוצרים ה"כלכליות", אין הוא עושה זאת בזכותו המוסרית, כהגדרת החוק ואף להסכים על אופן מתן הקרדיט – קישור לאן ובאיזה עמוד/ים (הסטנדרט כמובן הוא בסרגל התחתון בכל העמודים אולם זה אינו הכרח).
תיעוד
ראוי שמפתח האתר ישמור לעצמו תיעוד נרחב ככל האפשר של דרישות הלקוח ושל הענותו להם. לעולם לא נדע מתי יהיה צורך בתיעוד זה ומתי יבוא הוא לעזרת המפתח.
סיכום – הסכם לבניית אתר אינטרנט
עיננו הרואות, כי גם בתחום זה, כבמרבית התחומים המקצועיים במהלך חיינו, עלינו להזהר משנה זהירות בניסוח ובקביעת הזכויות המשפטיות. במיוחד כשאתר האינטרנט נמצא בלב עסקו של הלקוח מחד, אבל הוא גם פרנסתו השוטפת של המפתח מאידך.
ואם כבר סיימתם להקים את אתר שלכם, אתם מוזמנים לקרוא פוסט שלי בנושא – הסכם אחסון אתרי אינטרנט, מדוע הוא חשוב?
כאמור – זו רשימה חלקית של מספר נקודות עיקריות ואין בה כדי למצות את תוכן ההסכם.
המאמר נכתב בינואר 2007 ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין. המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי. יתכן שהאמור בו אינו עדכני, אולם הוא נותר באתר בשל העניין שבנושא שבו.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.