של מי המידע שלנו לעזאזל?

מסתבר שלדיני הגנת הפרטיות יש נגיעה קריטית כמעט לכל תחום בו אנחנו עוסקים. היום אתייחס לדוגמה לטכנולוגיות שמשמשות אותנו לצרכי הנאה. אנחנו צופים בסרטונים ב-YouTube; רואים סרטים ב-Netflix; שומעים מוזיקה ב-Spotify; מורידים מוזיקה מה-App Store ועוד ועוד.

לפעמים אנחנו משתמשים בשתי אפליקציות או יותר לאותו צורך ממש (כמו צפיה בסרטים או שמיעת מוסיקה) ולכן יתכן שאנחנו מעוניינים להינות מרשימות ההשמעה שלנו (ה-Play list) ביותר מאפליקציה אחת. או אם (חס וחלילה) החלטנו לעזוב אפליקציה אחת ולהתחיל להשתמש באחרת עם אותה רשימת השמעה.

לשם כך נוצרו גם אפליקציות שיכולות לאפשר לכם לנייד את הרשימות שלכם משירות אחד לאחר. אחת מהן היא לקוחה שלי – Tune my Music.

מסתבר שהדברים לא כל כך פשוטים. למידע אישי כזה (למשל מה הטעם המוסיקלי של אנשים) יש משקל מסחרי רב עבור חברו שעוסקות בכך, וגם לספוטיפיי.

לאחרונה נתקלו הלקוחה שלי בבעיה – ספוטיפיי הודיעה לה שפעולה כזו של העברת רשימת ההשמעה של משתמשים (לבקשתם) לשירות חיצוני שאינו ספוטיפיי, היא הפרה של תנאי השימוש של ספוטיפיי ולכן עליה לחדול מכך.

חשוב לי להסביר, שמבחינת דיני הפרטיות (ובמיוחד רגולצית הגנת הפרטיות האירופית, ה-GDPR) הגישה השלטת כיום היא שהשליטה במידע שמתייחס לאדם צריך שתהיה בידיו של אותו אדם. ה-GDPR למשל קובעת חובה חד משמעית על Controller של המידע (כפי שספוטיפיי היא במקרה שלנו) להענות לבקשה של נשוא המידע להעביר את המידע שלו לספק אחר (ראו סעיף 20 ל-GDPR, ה-Right of Portability).

קל וחומר כשספוטיפיי עצמה, במדיניות הפרטיות שלה, התחייבה לכבד פניות משתמשים לניוד המידע שלהם מחוץ לספוטיפיי.

הפרשה התפרסמה בעיתונות המוסיקלית האינטרנטית, ולאחר לחץ לא מבוטל של המשתמשים ושלנו, שינתה ספוטיפיי את תנאי השימוש שלה שכעת קובעים בסעיף 1.h. להם  –

Do not transfer Spotify Content to unauthorized third parties, including (i) … (ii) to another music service that competes with Spotify or the Spotify Service, except for the purpose of enabling user to transfer their personal data, or the metadata of the user's playlists to another service".

והנה בא לציון גואל. אבל לפרשיה זו חשיבות בהבנתנו מה הוא מידע אישי, עד כמה הוא חשוב ועד כמה חשוב שאנחנו נשלוט בו. דיני הגנת הפרטיות המתחדשים (תחילה באירופה ואט אט ברחבי העולם) מעניקים לפרטים שליטה מאוד משמעותית במידע שמתייחס אליהם. אפליקציות שמסייעות למשתמשים לממש זכויות אלו נתקלות בהתנגדות אוספי המידע שכן מידע הוא שווה ערך לכסף. חשוב שאנחנו ושהאפליקציות האלו נמשיך לעמוד על כך שהזכויות במידע והשימוש בו הוא שלנו, ולא של החברות שאוספות אותו.

אם תרצו לקרוא עוד על הגנת הפרטיות בארץ וה-GDPR באירופה, ליחצו על הקישור.

המאמר נכתב ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-18.08.2021.