תביעה נגד גוגל או פייסבוק בלשון הרע. אפשרית?

אי אפשר להגיש תביעה נגד גוגל או פייסבוק בלשון הרע. גוגל הכל יכול (ופייסבוק כמוהו) עמיד כמעט בפני כל סוגי התביעות. או כך לפחות חושבים כולם. במאמר זה אראה לכם שהדבר אינו מדוייק. מי שנפגע מדברים שפורסמו עליו בגוגל או בפייסבוק ורוצה להסיר את התוכן הפוגע או להגיש תביעה נגד גוגל ופייסבוק בישראל בהחלט יכול לעשות כך. זאת, למרות פסיקה זרה שלכאורה פועלת לרעתו, מכיוון שהדין הישראלי שונה מהדין האמריקאי בעניין זה.

כך למשל, מפעיל Google שירות של השלמה אוטומטית: כאשר אתם מתחילים להקיש שאילתת חיפוש כלשהי, מציע לכם גוגל אפשרויות להשלמת השאילתא.

הליך זה של השלמת שאילתות חיפוש נתקף כבר מספר פעמים בישראל, באירופה ובארה"ב, אלא שעד עתה ההחלטות האמריקאיות מתבססות על רכיבים שאינם קיימים בדין הישראלי, לפיו (לדעתי), מי שרוצה לתבוע את גוגל או פייסבוק יכול לעשות זאת ואף לנצח.

שירות זה של השלמת שאילתות יכול לעיתים ליצור מצב של לשון הרע. נניח שבמנוע החיפוש של גוגל, השאילתא "רחמים רחמים [בהנחה שזה שימכם]" מקבלת השלמה של "גנב", "רמאי", "שרלטן" וכדומה (בעלי מקצוע עצמאיים רבים נתקלים במצבים כאלו יום יום בשל לקוחות שאינם מרוצים, לא תמיד בצדק).

האם יכול גוגל לרחוץ בנקיון כפיו ולומר – "זה לא אני, זה מנגנון השלמה אוטומטי?" האם יכול פייסבוק לומר "מה אתם רוצים. זה לא אני העליתי אלא הגולשים"?

מסתבר למשל שצחי רוזנטל מראשון לציון (באמצעות עורך דינו, עו"ד גיא אופיר) חושב שלא, ולכן הגיש תביעה נגד גוגל בנושא זה. תשובתה הרשמית של גוגל לטענת לשון הרע כנגדה היתה –

"יישום ההשלמה האוטומטית במנוע החיפוש של Google מציע לגולשים השלמות אוטומטיות לשאילתות החיפוש. היישום הינו אלגוריתם אוטומטי המתבסס על מספר גורמים, לרבות הפופולריות של מונחי חיפוש שונים. Google אינה קובעת את המונחים האלה באופן ידני – כל התוצאות הן כאלו שהוקלדו בעבר על ידי גולשים. לא נתייחס למקרה הספציפי, כיוון שמדובר בהליך תלוי ועומד".

טענה זו של "אוטומטיות" השירות עומדת לגוגל פעמים רבות במיוחד בשל הדין האמריקאי הייחודי. לא ניתן לתבוע את גוגל ופייסבוק בלשון הרע בארה"ב כיוון שסעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת (Article 230 to Communication Decency Act), בכפוף למספר תנאים, מקנה לספק שירות מקוון (כמו גוגל או פייסבוק) פטור מלא מכל לשון הרע שנכללת בו בשל תוכן שמעלים אליו צדדים שלישיים.

כפי שאראה בהמשך, הגנה זו לא אומצה בדין הישראלי, שקבע מנגנון אחר להגנה על ספק שירות מקוון, מנגנון פחות חד משמעי.

לאחרונה נתן בית המשפט האמריקאי במחוז ה-7 של בית המשפט לערעורים החלטה שדוחה תביעה נגד גוגל בנושא זה. מסתבר ששאילתת החיפוש שמתחילה בשמה של Bev Stayart היתה מושלמת =בתרופה Levitra שנועדה לטפל בבעיות תפקוד מיני, ורמזה בכך על בעיות בתפקוד מיני שהיו לגברת הנכבדה. הגב' סטאיארט הגישה רצף תביעות כנגד גוגל ויאהו, ולאחרונה התקבלה החלטה, קצרה יחסית, בנושא תביעתה זו כנגד גוגל –

Stayart v. Google Inc., 2013 WL 811793 (7th Cir. March 6, 2013).

סטאיארט טענה שגוגל עושה שימוש בשמה תוך הפרת זכות הפרסום שלה (זכות שבארץ כרגע אינה קבועה בדין אלא בפסיקה, וניתן להגן עליה במידת מה באמצעות חוק הגנת הפרטיות).

טענה זו נדחתה בהתבסס על החוק בויסקונסין (מכוחו תבעה) כיוון ששימוש כזה מותר כשיש בו אינטרס ציבורי. בית המשפט גם דורש שהשימוש בשם יהיה בעל משמעות מהותית ולא מקרית.

מצד שני, החלטה כה קצרה ולא מנומקת בצורה מהותית בתביעה נגד גוגל, אינה יכולה להיות מנחה ברחבי העולם. בהחלט סביר להניח שבית המשפט הישראלי יפעיל שיקולים אחרים, והוא עלול לקבל את התביעה ולאפשר לנו – הנפגעים – לתבוע את גוגל, פייסבוק, יאהו או בינג וענקים אחרים. במיוחד לאור ההבדלים בין הדין הישראלי לאמריקאי.

מעבר לזכת הפרסום והשימוש בשמו של אדם (מכוח חוק הגנת הפרטיות), הדין הישראלי שונה (לפחות כרגע (מרץ 2013) טרם התקבלה הצעת חוק רלוונטית כלשהי) לגבי אחריות ספק שירות מקוון בלשון הרע.

הדין שאומץ בארץ נכון להיום לתביעות כנגד מפעילי שירות מקוון כמו גוגל ופייסבוק הוא הליך ההודעה והסרה. משמעות הדבר היא שכאשר מועלים לשירות כלשהו דברים שהם לשון הרע בשירות, הנפגע יכול לתת לספק השירות הודעה על כך. מכאן עובר הנטל אל כתפי ספק השירות להסיר את התוכן הפוגע, ואם לא עשה כך – יהיה ספק השירות (גוגל או פייסבוק) חשוף לתביעה של הנפגע כנגדו באופן אישי.

מסקנה –

בניגוד לארה"ב, בארץ בהחלט אפשר וכדאי לפנות לגופים כמו פייסבוק וגוגל ולדרוש הסרה של תוכן שפוגע בכם.

כך, אם הענקים יעתרו לבקשתכם – הצלחתם והסרתם תוכן פוגע.

אם הענקים לא ייעתרו לבקשתכם, עומדת לרשותכם זכות להגיש תביעה נגד גוגל ופייסבוק בישראל, והדין האמריקאי לא יגן עליהם.

אזהרה – האמור מעלה נכון למועד כתיבתו בלבד. בעצם ימים אלו קיימים נסיונות לקבוע הצעת חוק ממש בנושא זה (הצעה שמאמצת את מנגנון ההודעה והסרה) ואיני יודע כיצד ההצעה תתגבש לבסוף.

הערה: בפסיקה הישראלית בשנת 2021 החלו להתקבל החלטות שמטילות חבות נרחבת יותר על פייסבוק ודומיה. לשאלה העקרונית של תביעת גוף אינטרנטי, מאמר זה אינו מעודכן, והוא נותר באתר בשל העניין ההיסטורי בו.

המאמר נכתב במרץ 2013  ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-19.1.2022.