דברים שחשוב לדעת על חוק נגישות אתרים

אחד מכל ארבעה לא יכול לגלוש באינטרנט בישראל

כעשרים וחמישה אחוזים מכלל הישראלים הם גברים, נשים וילדים עם מוגבלויות כלשהן. האם העובדה שיש להם מוגבלות כלשהי, בין או לקות ראייה, מוגבלות קוגנטיבית וכדומה, פירושה שרשת האינטרנט צריכה להיות חסומה בפניהם? ההיגיון הבריא אומר שלא, משום שרשת האינטרנט אמורה להיות נגישה לכל המבקש להשתמש בה. גם המחוקק סבור כך. אולם המצב כרגע ברשת האינטרנט בארץ ובעולם הוא שאתרים רבים אכן אינם מותאמים עבור ציבור רחב זה.

זו הסיבה בגינה נחקק לפני מספר שנים חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובעקבותיו התקין המחוקק מספר רב של תקנות המחייבות את הנגשתם של שלל תחומים ובכללם גם אתרי האינטרנט. כך, אם עד לא מזמן כל בעל אתר היה רשאי לעצב אותו כראות עיניו, כיום מוטלת עליו מגבלה המחייבת אותו לכלול בעיצוב זה גם אפשרויות שינגישו אותו לגולשים עם מוגבלויות.

באילו מוגבלויות מדובר?

בציבור הגולשים עם המוגבלויות שעבורו מיועד חוק נגישות אתרים נכללים גולשים עם מוגבלויות ראייה בדרגות שונות המתקשים לראות את התוכן, גולשים עם מוגבלויות בשמיעה המתקשים לשמוע את הנאמר בסרטוני וידאו, גולשים עם מוגבלויות פיזיות המתקשים בתפעול מקלדת ועכבר, גולשים עם מוגבלויות שכליות המתקשים להבין את התוכן המוצג על גבי המסך וגולשים עם מגוון מוגבלויות אחרות, בהם לקויי למידה, דיסלקציה ועוד.

פרטי החוק

חוק נגישות אתרים קובע כי עד לתאריך 26 באוקטובר 2017 כל אתרי האינטרנט בישראל חייבים להיות מונגשים לציבור הגולשים עם המוגבלויות. אתרים חדשים שעולים לאוויר חייבים להיות נגישים כבר כיום, ואילו אתרים קיימים אמורים לבצע עדכונים והתאמות על מנת להיות נגישים במועד.

ואם גולש עם מוגבלות ייתקל באתר שאינו מונגש? כל מה שעליו לעשות הוא לשכור את שירותיו של עורך דין ולפנות באמצעותו אל בית משפט. אתר שלא יהיה מונגש לאחר המועד האחרון שצוין לעיל יחשוף את בעליו לתביעה משפטית אשר עשויה להוביל לחובת תשלום פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה עשרות אלפי שקלים; ואם מדובר באתר ציבורי כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית אזי לא מן הנמנע שיוטלו על בעליו גם סנקציות פליליות.

מה צפוי בעתיד

המועד האחרון להנגשת אתרי אינטרנט כבר נדחה מספר פעמים, אולם בהנחה שהוא אכן יגיע לבסוף (שכן המועד הרשמי כבר חלף), לאנשים עם מוגבלויות צפוי עתיד חיובי למדי. ברגע שאתרי האינטרנט יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלויות, עולם האינטרנט למעשה ייפתח בפניהם ויאפשר להם ליהנות מכל היתרונות שעד כה נאלצו להימנע מהם: קבלת מידע מגוון, תקשורת עם בני משפחה וחברים, קניות באופן מקוון ועוד – כל מה שנתפס כיום כשגרתי ומובן מאליו עבור 75 אחוזים מן האוכלוסייה אשר אין להם שום מוגבלות שהיא, יהיה נגיש לאותה אוכלוסייה שכיום אינה מסוגלת לראות, לשמוע, להבין או לתפעל גם את אתר האינטרנט הבסיסי ביותר.

הקשר בין קידום אתרים לזכויות יוצרים

על קידום אתרים ועל זכויות יוצרים

ראיתם באינטרנט תמונה שמצאה חן בעיניכם, האם מותר לכם להעלות אותה לאתר שלכם כקישוט? מצאתם מתכון מעניין בבלוג של מישהו אחר, ניסיתם אותו ונוכחתם לדעת שהוא מצוין, האם מותר לכם להעלות אותו כלשונו באתר שלכם בצירוף מחמאות לכותב המקורי? ואם מצאתם מאמר מרתק ברשת ואתם רוצים להעלות מאמר משלכם תוך כדי שילוב ציטוטים מקוריים מן הטקסט המקורי, האם מותר לכם לעשות זאת?

הקשר בין קידום אתרים לזכויות יוצרים

קידום אתרים הוא שם כולל למגוון רחב של פעולות הנעשות בתוך ומחוץ לאתר אינטרנט מסוים על מנת לשפר את הדירוג שלו במנועי חיפוש, מתוך מטרה להגיע למיקום גבוה ככל האפשר בתוצאות החיפוש וכך להגדיל את הסיכוי שגולשים ייכנסו לאתר שלו.
אחת הפעולות הללו היא השקעה בתוכן רלוונטי לגולשים המשתייכים לקהל יעד מסוים. כך לדוגמה מי שיקליד "מאוורר תעשייתי" בגוגל יקבל רשימת תוצאות חיפוש הכוללת אתרים של חנויות בהן ניתן לרכוש את המאוורר התעשייתי או מאמרים על יתרונותיו וחסרונותיו, ולא מידע בנושא חנויות פרחים או קבוצות כדורגל.

אלא שבמסגרת תהליך קידום אתרים אורגני, רבים נוטים לעגל פינות ולוותר על יצירה מקורית, ופשוט לוקחים יצירות של אחרים ומשתמשים בהן כבשלהם: מעתיקים טקסטים ללא רשות, משתמשים בתמונות ללא רישיון או בגופנים (פונטים) שאחרים יצרו וכדומה. כך הם נהנים מדירוג גבוה יותר בתוצאות החיפוש, מתנועה של גולשים לאתר שלהם, ואילו חלק מן הגולשים הללו גם רוכש מוצר או מזמין שירות – אזי הם גם עשויים להרוויח כסף.

ראוי לציין שמנועי החיפוש, ובראשם גוגל, פועלים בנחישות כנגד התופעה ואף מורידים את הדירוג של אתרים הנתפסים בהעתקת תוכן. עם זאת, מי שאינו מודע לסנקציות (או מי שלא אכפת לו) עשוי לעשות שימוש בתוכן של אחרים וליהנות מרווחים הנוצרים בשל כך – וכאן נכנסת לתמונה ההגנה בחוק על זכויות יוצרים.

קידום אתרים וזכויות יוצרים
קידום אתרים וזכויות יוצרים

העתיקו תוכן שלי ללא רשותי. מה אפשר לעשות?

זכויות יוצרים מעניקות לבעליהן של יצירות מקוריות הגנה משפטית מפני שימוש בלתי מורשה של אחרים. אם אדם גילה שזכויות היוצרים שלו הופרו, למשל עקב העתקה של גורם אחר למטרות קידום אתרים או אחרות, יכול לפנות אל בית המשפט בבקשה לקבלת צו מניעה נגד המפר ואף לתבוע אותו כספית.

במקרה של הגשת תביעת זכויות יוצרים לבית המשפט, בוחן בית המשפט את היצירה המקורית לעומת היצירה המועתקת ומנסה לקבוע עד כמה הן דומות, על מנת להחליט האם הופרו זכויות היוצרים במלואן או באופן חלקי. אם ייקבע כי הדמיון בין היצירות גדול מכדי להיות מקרי, הנתבע עשוי להיות מחוייב לשלם לתובע עד 20,000 ש"ח גם אילו לא הוכח כי לבעל היצירה המקורית נגרם נזק כלשהו בגין ההפרה.

בשורה התחתונה: אם אתם מבקשים להשתמש ביצירה של מישהו אחר, פנו אליו ובקשו את רשותו. ואם גיליתם שמישהו הפר את זכויות היוצרים שלכם – פעלו מיד באמצעים משפטיים.

מי בעליה של חנות באתרים דוגמת איביי (Ebay) ואטסי (Etsy)?

מי מחזיק בזכויות (הבעלות והקניין הרוחני) בחנות מקוונת באתרי מסחר מקוון דוגמת אטצי (Etsy) ואיביי (Ebay)? כשהצדדים מחליטים להפרד – מי יקבל את סיסמת הגישה לחנות ואת רשימת הקונים שלה? מי ימשיך להשתמש בחנות?

האם היצרן, בעל המוצרים הנמכרים (בעל זכות היוצרים והקניין הרוחני) או מפעיל החנות, המשווק, האפיליאט (מי שהשקיע מאמצים רבים בקידום החנות)?

אתם חושבים שאתם יודעים את התשובה? בואו נראה.

בימים אלו ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשאלה הזו ממש – מי מחזיק בזכויות קניין רוחני ובעלות בחנות מקוונת שנפתחה באתרי פלטפורמה דוגמת Etsy ו- Ebay ?

מקריאת פסק הדין שמחתי לראות שההמלצות שאני נותן בהרצאות שאני עורך לאנשי מסחר מקוון ורשתות חברתיות בהרצאה הן מדוייקות, ולכן אתחיל בהמלצה שאני נותן בהרצאות אותן אני עורך –

למה בכלל להשאיר את הקביעה מי הבעלים של חנות מקוונת בידי בית המשפט?

עדיף פשוט לחתום מראש על הסכם מסודר שפותר בעיות אפשריות רבות וביניהן גם מסדיר את השאלות אודות זכויות בעלות וקניין רוחני בחנות מקוונת ובתכנים שבה.

במאמר זה לא אתייחס ספציפית לפסק הדין אלא אראה את התמונה בכללותה ואכוון אתכם לפתרון הנכון ביחס לחנות "שלכם".

נקודת המוצא היא כי חנות מקוונת אינה "נכס" ולא חפץ פיזי. מדובר באוסף של זכויות חוזיות יחד עם זכויות חוקיות הגלומות בדיני הקניין הרוחני וכן זכויות שימוש בנתוני הגישה לחנות – שם משתמש וסיסמא. הפעילות בחנות נחלקת בין בעל המוצרים לבין האפילייאט, המשווק.

אם לא תכינו מראש הסכם שיכסה את הנושאים הרלוונטיים יצטרך בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו בשאלה מי בעליה של החנות ולמי שייך כל אחד ממרכיביה?. התשובה עלולה לאכזב אתכם אם לא תתכוננו מראש.

לדוגמא (ושימו לב. ישנם נושאים רבים אחרים. אלו ניתנים רק כדוגמא שאין להסתמך עליה) –

  • החנות עצמה. האם זו יצירת לקט? האם היא מוגנת בדרך אחרת?
  • המשתמשים שביקרו בחנות. האם הם "שייכים" לבעל הסחורה או למפעיל החנות? הרי היסטוריית הרכישות של המשתמשים ופרטי הקשר שלהם הם נתונים חשובים ביותר.
  • הפרטים המאפשרים גישה לחנות ולניהולה (שם משתמש וסיסמא, למשל). למי הם שייכים ומי רשאי להוסיף ולהשתמש בהם?
  • המוצרים הנמכרים בחנות. האם רשאי מפעיל החנות למכור אותם ללא הסכמת היצרן? האם נרשם על המוצרים עיצוב/מדגם או שהם מוגנים בזכות יוצרים או זכות אחרת?
  • התמונות והטקסטים הנלווים למוצרים בחנות. למעשה, אלו הם עיקר הרכיבים המוגנים בפועל במסגרת דיני הקניין הרוחני (אלא אם נזהרתם ורשמתם גם מדגם על המוצרים, דבר שבדרך כלל לא קורה אבל חוק העיצובים החדש הצפוי בקרוב יקל מעט בנושא זה).
  • וכמובן – המוניטין הנצבר בחנות ובמוצרים. למי הוא שייך? למפעיל החנות, המשווק או לבעל המותג שמוצריו נמכרים בה? התשובה לשאלה זו פעמים רבות תהיה תלויה בנסיבות הספציפיות של תפעול כל חנות.
  • חשבונות השיווק והאפיליאט השונים. למי הם שייכים? האם למשווק או שמא גם להם זכאי בעל המוצרים?

עינינו הרואות שמדובר כאן ברכיבים רבים שצריך להתייחס אליהם, ולכן הפתרון החכם והזהיר שיקטין את הנזקים שלכם בצורה משמעותית הוא להגדיר את כל הנושאים האלו ונושאים חשובים אחרים מראש, בהסכם כתוב וחתום.

לאחר שקראתם את המאמר, אני ממליץ לפעילים באתרי מסחר מקוון וחנויות מקוונת (אטסי, איביי ואחרים) אנא התייעצו עם עורך דין טרם כניסה למיזם המשותף, ועירכו חוזה המסדיר את יחסיכם מראש, לפני שאי ההסכמות יתעוררו.

11 המלצות לעסקים שרוצים לשלוח פרסומות חוקיות ולא ספאם

איך עסק יכול לשלוח מסרים פרסומיים לפי "חוק הספאם"?

כולם יודעים שחוק הבזק (תקשורת) אוסר על עסקים לשלוח ספאם ופרסומות ללא קבלת הסכמת הנמען.

למרות זאת, עיון מעמיק יותר בחוק ובפסיקה מגלה כי המחוקק הכיר גם בזכותם של עסקים להתפרנס, וקבע כללים אשר בהתקיימם, מותר לשלוח דברי פרסום ומסרים מסחריים, דואר זבל בשמם העברי.

המדריך מטה נועד לכוון אתכם ולהדגים את דרך ההתנהלות הנכונה כאשר אתם מחליטים לשלוח דואר זבל באופן חוקי על מנת לפרנס את עצמכם.

שימו לב שמדריך זה הינו קצר ובהחלט אינו מכסה את כל הניואנסים של החוק והפסיקה הרבה בעקבותיו. לכן, אנא אל תסתמכו עליו במקרה הספציפי שלכם, שכן יתכן שהפתרון המוצע בו אינו מתאים לכם.

המלצה 1: בכל בעיה ספציפית יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום ולהתייעץ עימו כיצד אתם יכולים לשלוח מסרים פרסומיים מבלי לעבור על חוק הספאם.

מה הוא ספאם אסור?

חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (ובשפה יותר קלה – חוק הספאם) מגדיר דבר פרסומת כ "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה". הפסיקה הרחיבה הגדרה זו והחילה אותה גם על מקרים בהם הוצאת הכספים אינה פועל ישיר של דבר הפרסומת אלא ההצטרפות לשורת לקוחות השולח תוביל להוצאת כספים.
עליכם להבין, כי גם מסר שאינו קורא להוצאת כספים ישירה עלול, במקרים מסויימים, להחשב כספאם אסור.
החוק אינו אוסר משלוח דבר פרסומת, אך זאת בתנאי שעמדתם בדרישות המפורטות בו וחלקן מוסבר מטה.
חוק הספאם מתייחס להודעות אלקטרוניות מסוגים שונים, אך אינו מתייחס במישרין לשיחות טלפון אישיות או לקטלוגים מודפסים ודומיהם. עם זאת, במקרים הנדרשים הפסיקה יצרה אנלוגיה מחוק הבזק והחילה אותו, למשל, גם על שיחות מכירה טלפוניות טורדניות שהלקוח ביקש להפסיקן.

מי הוא שולח המסר הפרסומי?

גם אם תבקשו מספק שירות כזה או אחר לשלוח עבורכם הודעות פרסומיות, לא תוכלו להתגונן בטענה כי העסק שלכם לא היה זה ששלח את ההודעה; החוק מגדיר מפרסם הן כשולח ההודעה והן כמי שההודעה מקדמת את עסקיו.
המלצה 2: וודאו שההתקשרות עם המפרסמים מטעמכם אוסרת משלוח ספאם לא חוקי ובידקו שהם אינם מפרים את החוק בהתנהלותם היומיומית עבורכם. אחרת – אתם תהיו אחראים.

ההסכמה לקבלת מסרים פרסומיים שלא יהיו ספאם

ברירת המחדל של החוק היא שבכל מקרה בו שלחתם דבר פרסומת לנמען, עליכם מוטלת החובה להציג את הסכמתו.

המלצה 3: יש ליצור פעולה אקטיבית לאישור ההסכמה של כל נמען לקבלת מסרים פרסומיים, ולוודא תיעוד שלה ("בכתב", לרבות בדוא"ל או באמצעות מערכת שאינה ניתנת לשינוי לאחר התיעוד).

שימו לב שההסכמה חייבת להיות מדוייקת ומפורטת. לדוגמא, נניח שאני הסכמתי לקבל מאתר מסויים דוא"ל פרסומי, אך קיבלתי ממנו "הודעה קצרה" (ס.מ.ס.) פרסומית. מכיוון שלא נתתי את הסכמתי לקבלת אותה ס.מ.ס., הרי השולח – עיוול. ומכאן חשוב להבין – הסכמה אינה הסכמה, כל עוד לא הובהר בה בדיוק למה הלקוח מסכים.
מהפירוט מטה – מה לדעתכם נחשבת הסכמה ומה לא?
• הראשונה – "אני מסכים".
• השניה – "אני מסכים לקבל מכם מסרים פרסומיים"
• השלישית – "אני מסכים לקבל מכם מסרים פרסומיים בס.מ.ס ובדוא"ל בנושא מכשירי חשמל ביתיים".
מה דעתכם. איזו הסכמה תחשב כהסכמה ואיזו לא? התשובה די ברורה, לא?
המלצה 4: יש לנסח את ההסכמה באופן שיעיד על תוכנה של ההסכמה  ויכלול גם "מסויימות" (כל הפרטים הנדרשים) וגם "גמירות דעת" (הסכמה להסכים).

אפשר לשלוח דואר פרסומי ללא הסכמה. מתי?

אחד מהחריגים בחוק שאינם מחייבים הסכמה הינו החריג של לקוח או לקוח פוטנציאלי, וזה סעיף שחשוב להכיר. כאשר מגיע אליכם, לאתר או לעסק, אדם אשר מתעניין במוצרים או בשירותים שלכם (ובוודאי אם אותו אדם רכש מכם מוצר או שירות), החוק קובע חריג המאפשר לשלוח אליו מסרים פרסומיים. במצב כזה – ורק במצב כזה – אין צורך כלל בהסכמה אלא די בהודעה.
עליכם כמובן מוטל הנטל להוכיח שאתם עומדים בכל דרישות החריג האמור במלואן (הן לגבי הדרך, הן לגבי ההודעה בזמן ההתקשרות והן לגבי הדרישות הצורניות של הדין ממסרים פרסומיים).
המלצה 5: יש לוודא שלקוחות ולקוחות פוטנציאליים מיודעים באשר למשלוח פרסומות בהתאם לחוק, ולתעד זאת.
עוד חריג למשלוח מסר ללא הסכמה הוא בפניה לבית עסק (להבדיל מאדם פרטי) בה אתם מציעים לו להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמכם. מצב כזה אפשרי, אך רק במגבלות הקבועות בחוק
המלצה 6: הזהרו. אין היתר חוקי גורף לשלוח ספאם או דואר זבל רק פעם אחת בלבד. אנא בידקו את נסיבותיכם.

הודעת סירוב לקבל דואר זבל ותוצאותיה

מי שהסכים לקבל מכם מסרים פרסומיים רשאי בכל עת להודיע לכם כי הוא מסרב להמשיך ולקבל אותם. אין לשולח זכות לגבות תשלום על הודעת הסירוב ויש לכבד אותה.
הודעת סירוב ניתן למסור לכם, המפרסמים, בכתב (למשל בדואר או בכתב תביעה) או בדרך שבה שוגרה הפרסומת. אם למשל, הפרסומת שוגרה בדוא"ל, הדרך הטובה ביותר היא מתן אפשרות "השב" וניטור של התיבה השולחת. אולם שימו לב שגם פניה אליכם במייל, שלא באמצעות "השב" חייבת להיות מנוטרת ומפוקחת.
המלצה 7: אל תשתמשו בדוא"ל או מספר טלפון שלא ניתן להשיב לו. דבר זה כשלעצמו עלול להוות בעיה.
המלצה 8: פיקחו עיניים. גם אם קיבלתם בקשת הסרה בדרך אחרת, יש לכבד אותה בהקדם (תלוי בנסיבות).

הדרישות שעל המסרים לעמוד בהם

לאחר שקיבלתם את ההסכמה או שאתם כפופים לאחד החריגים, ושמרתם תיעוד מסודר של ההסכמה, גם אז על המסרים הפרסומיים אותם אתם שולחים לעמוד בכמה דרישות על מנת שלא יחשבו ספאם, וביניהן (ורשימה זו אינה ממצה, אז אנא אל תסתמכו עליה):
1. המילה "פרסומת" (או "בקשת תרומה") חייבת להופיע בתחילתו (או בדוא"ל – בשורת הנושא)
2. שמכם, כתובתכם ודרכי יצירת הקשר עמכם חייבים להיות מפורטים (כתובת אינה חייבת להופיע בהודעת מסר קצר – ס.מ.ס.).
3. ציון זכותו של הנמען לשלוח בכל עת הודעת סירוב, יחד עם דרך אפשרית לעשות כן כשהיא פשוטה וסבירה בנסיבות. אם נשלח בדוא"ל, יש לכלול בתובת מקוונת לצורך מתן הודעת סירוב.
המלצה 9: יש לעמוד בכל הדרישות הצורניות הקבועות בחוק.

המנהלים עלולים להיות אחראים באופן אישי

גם בהנחה שהעסק שלכם פועל כחברה בע"מ, חוק הספאם מטיל עליכם – מנהליו ואחראי השיווק של העסק – חובת פיקוח ופעולה אקטיבית למניעת משלוח ספאם. אם לא תפעלו כך, זו תהא גם עבירה פלילית וגם התביעה עלולה להיות מכוונת כנגדכם, אישית.
זו הסיבה שעסקים רבים מגיעים אלי ואל חברי עורכי הדין, מבקשים התוויית מדיניות מדוייקת למשלוח מסרים פרסומיים חוקיים שלא יהיו ספאם, ויוצרים תקנון המועבר לעובדים או לקבלנים, שולחי המסרים הפרסומיים. בלעדי פעולה שכזו, קם סיכון משמעותי אישי למנהלים בעסקים השונים וראוי למנוע אותו.
המלצה 10: מנהל חייב להנהיג דרכי פעולה העומדות בדרישות החוק ולעקוב אחריהן. גשו לעורך דין מומחה, לימדו את החוק, קיבעו מדיניות משלוח מסרים חוקיים והנחילו אותה בעסק שלכם.

פיצויים בגין הפרת חוק הספאם

אם כשלתם, ושלחתם הודעות בעקבותיהן נתבעתם, תגלו כי החוק קובע פיצויים סטטוטוריים (ללא הוכחת נזק) בסך של עד 1,000 ש"ח לכל הודעה.
הפסיקה קבעה שזה הוא אינו סכום קבוע, אלא נקודת מוצא בלבד. בתי המשפט מתחשבים באלמנטים שונים בקביעה, האם הפיצוי בעניין שלכם יהיה 1,000 ש"ח להודעה או פחות מכך.
אחד השיקולים החשובים הוא הרתעת המעוול והפסקת העוולה. כלומר, גם אם נתבעתם, הרי אם תוכיחו לבית המשפט שלמדתם את הלקח ואתם פועלים כדי למנוע הפרת החוק – בית המשפט יתחשב בכך בעת קביעת הפיצוי כנגדכם.

אחרון חשוב להזכיר, כי החוק אף מאפשר לנמענים להגיש כנגד "מפרסמים" כהגדרתם בחוק התקשורת תובענה ייצוגית במקרים מסויימים, כך שהצרה שתביאו על עצמכם עלולה להיות גדולה מאשר תיארתם לעצמכם.
המלצה 11: אל תפעלו בלי לאמץ מדיניות מסודרת ומיודעת למשלוח מסרים פרסומיים העומדת בדרישות החוק. הסכנות גדולות מדי.
אם נתבעתם, גשו לעורך דין מומחה בתחום האינטרנט, קבלו ייעוץ מקצועי והגנו על עצמכם.