משחק מחשב מסחרי אינו מפר סימן מסחר כי יש לו ערך אמנותי מינימלי

ערך אמנותי במוצר מסחרי גובר על הפרת סימן מסחרי

בדצמבר 2014 ניתן בארה"ב פסק דין שדוחה תביעת הפרת סימן מסחר ומשחק מחשב  בשל חופש הביטוי וחשוב שנכיר אותו.
המדובר בתביעה על הפרת סימן מסחרי שהוגשה כנגד אקטיוויז'ן ביחס למשחק Call of Duty: Ghosts בטענה שהפרה סימן מסחרי "הקוף הזועם".
הסימן המקורי הוא סימן מסחרי רשום של חברת Mil-Spec Monkey שעושה בו שימוש אופנתי כטלאים לבגדים, ועל כך נרשם כסימן מסחרי.
התובעת טענה שהטלאי בו עשתה אקטיויז'ן שימוש כטלאי אפשרי לחיילים במשחק שלה היווה הפרת סימן מסחרי. אקטיויז'ן הגישה בקשה לפסק דין על בסיס טענות משפטיות בלבד (summary judgment) בטענה שחופש הביטוי שלה גובר ולכן אין מקום לתביעה ככל שמדובר בהפרת סימן מסחר. הבקשה התקבלה והתביעה נמחקה על הסף.
ההחלטה אודות הפרת סימן המסחר מעניינת. בית המשפט האמריקאי הפנה לפסיקה אודות הגנת חופש הביטוי האמנותי ביחס לשימוש בסימן המסחרי וקבע כי קיימים שני מבחנים בהם על השימוש לעמוד כדי שלא יהיה מדובר בהפרת סימן מסחרי.
המבחן האחד: יש בשימוש רלוונטיות לעבודה הנתבעת, והשני: לא היתה הטעיה מפורשת אפשרית.
אם המבחנים מתקיימים וכן קיימת רלוונטיות אמנותית בשיעור "העולה על אפס" – לא מדובר בהפרת סימן מסחר.
במקרה הזה קבע בית המשפט שטלאי כזה הוא מאוד רלוונטי לעולמם של חיילים שעושים בו ובדומיו שימוש, וכי הערך האמנותי של השימוש בוודאי עולה על אפס. במיוחד במשחק העוסק בעולמם של חיילים.
בית המשפט קבע שגם לא יכולה להיות הטעיה ביחס למקור הטלאי ולקשר (שלא קיים) בין אקטיוויז'ן לבין בעלת הסימן, ולכן – דחה את התביעה על הסף.
מרתק לראות בית משפט שמתייחס לערך אמנותי במוצר מסחרי לכל דבר ועניין, ועוצר את בעלי הזכויות. נשאלת השאלה, מדוע לערך המסחרי של המשחק לא היתה חשיבות מספקת כדי לדון בהפרת סימן המסחר, אבל כנראה שבית המשפט מסכים שגם במוצר מסחרי יש ערך אמנותי (וזה לא דבר של מה בכך) ולכן התוצאה המתוארת.

 

 

המאמר נכתב ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-19.1.2022.