נגישות אתרים

המדריך המלא לתקנות התאמת נגישות לאתר אינטרנט

מבולבלים? גם אנחנו.
[הערת המחבר – המאמר נכתב לפני זמן רב, ממש עם יציאת החוק בתחילת הדרך, היה תקדימי בעת כתיבתו ועל כן נותר באתר על מנת שנבין את ההתפתחות ההיסטורית של הנושא. המאמר לא עודכן.
מאז מועד כתיבתו בוצעו תיקונים בחוק (חלקם מהותיים), והוא אינו עדכני בנושאים מסויימים או שניתן למצוא מקורות עדכניים יותר. אנא אל תסמכו על האמור כאן ללא בדיקה קודם לכן]
עורך דין יורם ליכטנשטיין עושה סדר ומסביר לראשונה בצורה מסודרת – הכל על הנגשת אתרי אינטרנט: על מי חל חוק הנגשת אתרים? מה צריכים בעלי האתרים לעשות? מה הן הנחיות תקנות נגישות אתרים? על מי נופלת האחריות המשפטית? ומה הסכנות למי שלא יבצע התאמת נגישות?

מבוא להתאמת נגישות אתרי אינטרנט

תקנות נגישות אתרים לאנשים בעלי מוגבלויות מעוררות סערה בקרב קהילת האינטרנט הישראלית, אצל בעלי אתרים, בוני אתרים ואנשי שיווק באינטרנט
התקנות נכנסו לתוקף ב-25.10.2013 והן חוקקו מכוח חוק לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות משנת 1998.
העלות הגדולה שהן מטילות על אתרי אינטרנט, חוסר הבהירות שלהן ותקלות נוספות שגלומות בתקנות אלו גרמו לסערה בביצה הישראלית של בניית האתרים.
במאמר זה אתן סקירה כללית וראשונית של התקנות, ואנסה להפנות את תשומת לבכם לסוגיות שונות העולות מהחוק והתקנות לאנשים בעלי מוגבלויות.
בישראל יש כמעט שני מליון אנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים. חלקם לקויי ראייה, חלקם לקויי שמיעה, חלקם בעלי מגבלות מוטוריות בידיהם וכדומה. אבל אין ספק שחלקם המכריע עדיין פעיל במסגרת חיי החברה והמסחר בישראל. מטרת חוק ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות היא להגן בדיוק על זכויותיהם של אלו שמעוניינים להשתתף בחיי החברה והמסחר יחד עם כולנו, ואין כל סיבה שלא יהיה הדבר כך.
דומה שאף אחד לא יחלוק על המטרה הטובה שעמדה בלב המחוקק בעת חקיקת החוק והתקנות שנועדו לאפשר נגישות מירבית למקומות שונים במדינה לאנשים עם מוגבלויות. מקומות כאלו יכולים להיות משרדי ממשלה, אולמות קולנוע, תערוכות, ספריות, שירותי דת ורווחה וכדומה. אלא שהתקנות הרחיבו את טווח המקומות הרלוונטיים גם ל"מקומות" שאינם פיזיים אלא וירטואליים – לאתרי אינטרנט ולרשת האינטרנט (במידה מסויימת בניגוד לפסיקת בתי משפט שלום ומחוזי עד עתה).
במאמר זה נבדוק את תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (התאמות נגישות לשירות) מ-2013 באספקט של "מקום" אינטרנטי, קרי – אתרי אינטרנט. אשאל מספר שאלות שחוזרות על עצמן ואשיב להן בהתאם לאמור בחוק ובתקנות.

על מי חלות תקנות התאמת נגישות אתרי אינטרנט לאנשים בעלי מוגבלויות?

סעיף 35(א) לתקנות קובע כי מי שמספק "שירות ציבורי" או "מידע על אודות שירות ציבורי" באמצעות האינטרנט לכלל הציבור חייב לספק גם התאמת נגישות לשירות או למידע כך שלבעלי מוגבלויות תהיה יכולת להשתמש בשירותים ומידע אלו.
כלל האצבע הברור הינו שתקנות הנגישות חלות בהכרח על אתרי אינטרנט של רשויות ציבוריות, כמו גם על רשויות דמוי-ציבוריות (דוגמת רשות הנמלים והרכבות, חברת החשמל, תאגידי המים וכדומה).
אבל השאלה שמטרידה את רוב בעלי העסקים היא פשוטה – האם תקנות התאמת נגישות אתרים לאנשים בעלי מוגבלויות חלות גם עלי, אתר בינוני וקטן של עסק פרטי (SMBSmall Medium Businesses)?
הסערה הגדולה שהתעוררה ברשת האינטרנט נובעת מכח שלפי פרשנות של הטקסט עצמו, עוד טרם פסיקת בתי המשפט, נראה שהתשובה לכך היא "כן". התקנות חלות, כנראה, גם עליכם.
אנסה לתת הסבר קצר, אך קחו בחשבון שהסבר זה אינו ממצה ואינו מחייב, אלא הוא דעתי בלבד, וזו מתבססת על לשון החוק והתקנות בלבד.
כפי שהזכרתי בקצרה קודם לכן, בדרך כלל אתרי אינטרנט לא נחשבו כ"מקום", אולם התקנות מחילות עצמן גם על "שירותי אינטרנט", המוגדרים בתקנות כ- שירות תקשורת מחשבים לרבות מסכים, דפים, יישומים וכל מידע אחר המועבר באמצעות האינטרנט שנועד לספק שירות או מידע על אודות השירות ליתר הציבור.
מכאן ניתן ללמוד רבות: אתרי אינטרנט, אפליקציות (פייסבוקיות, סלולאריות, מבוססות דפדפן וכיוצא באלו), כולם עלולים ליפול בגדרו של החוק ובגדר התקנות, אם השירות שהם מספקים נכלל בהגדרת "שירות ציבורי".
התקנות מחילות את עצמן על אתרים המספקים "שירות ציבורי" (לרבות באינטרנט). "שירות ציבורי" מוגדר בסעיף 19י' לחוק כאחד משניים:
(1) שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג' (תת סעיף שברוב המקרים אינו רלוונטי לענייננו, וכן – )
(2) שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו (תת סעיף בו נתמקד כעת).
שירות בריאות; שירות בידור; שירות חינוך, השכלה או פנאי; שירות רווחה; שירות ספורט; שירות תיירות; שירותי תחבורה ציבורית שונים; שירות תרבות; שירות הארחה; שירות מסחר; שירות דת; שירות אנרגיה; שירות בזק; שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.
כלומר, אתרי אינטרנט, דפי פייסבוק, אפליקציות סלולאריות ודומיהם אשר מספקים לציבור שירותים או מידע ביחס לשירותים הנמנים על האמור לעיל – נכללים בגדר התקנות וכפופים לחובה לבצע התאמות נגישות בשירות ובאתר.

מה, אין פטורים מביצוע התאמת נגישות לאתרים קטנים?

אמנם, התקנות (למשל בסעיף 19יג) קובעות רשימת פטורים מסויימת, אלא שרשימה זו מסוייגת רבות והיא קשה להשגה במקרים רבים.
מבין הפטורים שנקבעו בסעיף 19יג לתקנות הנגישות ביחס לביצוע התאמת נגישות באתרים, ישנם מספר מקרים מועט שעשוי להיות רלוונטי לאתרי אינטרנט, וביניהם הפטור הנקרא "נטל כבד מדי". בלשון המחוקק יחול פטור מביצוע התאמות נגישות לאנשים בעלי מוגבלויות באתר אינטרנט כאשר התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי בהתחשב בין השאר בכל אחד מאלה, לפי הענין –
(א) סוג השירות או המקום;
(ב) היקף הפעילות לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום;
(ג)   טיב התאמת הנגישות ועלות התאמת הנגישות;
(ד) קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות;
(ה) קיומן של חלופות לאותו שירות או מקום, הניתנות בידי אותו גורם, בקרבת מקום ושהן נגישות על פי פרק זה;
(ו)   היקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה;
במקרה ואתם סבורים שאתם יכולים להכנס בגדר פטור זה, אני ממליץ לפנות לדבר עם מומחה נגישות והתאמה רשום, להתייעץ עם עורך דין ולראות כיצד ניתן לממש את הפטור במקרה שלכם.

אם שרתי האתר שלי מאוחסנים בחו"ל, תקנות ההנגשה עדין חלות עליו?

מטבע הדברים, אתרי אינטרנט ואפליקציות יש להם נגיעות מסוגים שונים הן למדינת ישראל והן למדינות זרות. המקרים של אתר אינטרנט המופעל על ידי ישראלים, שרתיו מצויים בישראל וקהל לקוחותיו ישראלים – הם מקרים קלים. התקנות מוחלות על מקרה כזה בלא היסוס.
המקרים הקשים יותר הם כאלו כאשר אחד או יותר מהגורמים שלמעלה אינו מתאים לאתר שלכם. לדוגמא –
  • אולי האתר שלכם באנגלית?
  • אולי האתר פונה לקהל לקוחות זר?
  • אולי האתר מאוחסן על שרתים במדינה זרה?
התקנות ניסו להתגבר על מקרים כאלו וקבעו מפורשות (בסעיף 35(ז)), כי גם אם החומרה המתייחסת לאתר נמצאת בחו"ל, חייב האתר בביצוע התאמות נגישות.
בפסיקה הישראלית והזרה ישנם קריטריונים מגוונים לקביעת סמכות שיפוט ותוקפם של חוקים ביחס לאתרים הפעילים באופנים שונים, ואני ממליץ בחום – בכל מקרה של ספק אל תהססו וגשו להתייעץ עם עורך דין לדיני אינטרנט (המתמצא בתחום!!! לא עם אחות של בן דוד שלכם שעכשיו גמר את ההתמחות ופתח משרד והוא בטוח מבין במשפטים…).
שיקולים רלוונטיים אבל לא בלעדיים הינם שאלות של אופן פעילות האתר מול הגולשים, מידת האינטראקטיביות, יתר הפעולות במדינה הרלוונטית וכדומה.

תקנות הנגישות לאתרים בטח לא חלות על אתרי סלולאר / מובייל, לא?

אז זהו. שכן…
קריאה מדוקדקת תלמד אותנו שככל ששירות הסלולאר מבוסס אינטרנט, הרי התקנות חלות גם עליו. מנסיוני – איני מכיר הרבה אפליקציות סלולאריות שאינן משתמשות בדרך כזו או אחרת באינטרנט, והנה "שירות אינטרנט" מוגדר בסעיף 1 לחוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות כ-כל שירות המועבר לציבור באמצעות האינטרנט, לרבות יישומים.
ככל שהאפליקציה שלכם אינה נכנסת בגדר הגדרה זו – יתכן שלא תאלצו למלא אחר הנחיית התקנות, אך במרבית המקרים – נראה שהתקנות חלות עליכם.

מתי עלי לבצע את התאמות הנגישות לאתר שלי?

סעיף 35(ד) לתקנות קובע שהשלמת התיקונים והנגישות צריכה להיות בתוך 36 חודשים מיום התחילה לשירות אינטרנט קיים וכן ליישום שהוסף לשירות אינטרנט קיים. אותם 36 חודשים מסתיימים ב-25.10.2016, שהוא תאריך היעד לאתרים קיימים.
מצד שני, כל ישום או עמוד חדש לאתר שהונגש כבר חייב להיות נגיש ממועד העלאתו לרשת.
אם האתר אותו אתם מעלים הינו חדש, עליו להיות נגיש מלכתחילה, כבר בעת העלאתו, כיום.

ומה ביחס לשירותים שמוצעים על גבי פלטפורמות אחרות?

לדוגמא – מה בדבר דף פייסבוק של עסק שנותן שירות ללקוחות אך ה"אתר" עליו הוא נמצא בכלל אינו שייך לבעל העסק (אמנם כל אחד מאיתנו היה שמח להיות בעל האתר פייסבוק, אך בפועל מרביתנו איננו מארק צוקרברג…). מה חובותיו של מפעיל עסק שכזה?
גם התשובה לכך מצוייה בתקנות. חשוב לשים לב שמלבד התאמות ביחס לאתר עצמו, התקנות מחייבות התאמות מסוגים שונים: הן ביחס למראה החיצוני של האתר (למשל הגדרות ניגודיות) והן באשר לתוכנו הלשוני (שפה ברורה, קלה יחסית ומאורגנת).
סעיף 35(ז) לתקנות קובע שמקום בו השירות ניתן על גבי פלטפורמה אחרת, יבצע נותן השירות את ההנחיות אשר שינויין נתון לבחירתו באמצעות הפלטפורמה, ואף נותן דוגמא לכך – בחירת הניגודיות.
כלומר, גם בעמודי פייסבוק חובה על נותן השירות לנקוט בשפה בדומה למתואר בתקנות ולהתאים את העמוד ככל הניתן – במגבלות הפלטפורמה – לחובת התאמת הנגישות.

אז מה הן ההנחיות להנגשת אתר?

התקנות מחילות על חייב בהתאמות נגישות המספק שירות ציבורי או מידע על שירות ציבורי באינטרנט לבצע את אותן התאמות נגישות בהתאם לתקן הישראלי הרלוונטי – הוא התקן הישראלי לנגישות מס' 5568 של מכון התקנים הישראלי. תקן זה מבוסס על הקווים המנחים של ארגון ה-W3C (World Wide Web Consortium) שנקראים – Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0.
התקן קובע רמת התאמה כללית של AA, לפחות.
רמה זו חלה על שירות של רשות ציבורית או בעבורה וכך גם על שירות של מי שאינו רשות ציבורית או בעבורו.
עם זאת, התקן מאפשר "הנחות מסויימות" לשירותים שאינם של רשות ציבורית. אם מדובר במקרה המטיל "נטל כבד מדי" על בעל השירות, הרמה המחייבת היא רמת A, לפחות.
"נטל כבד מדי" הינה מסקנה אותה רק "מומחה לנגישות שירות" הרשום אצל הרשם המופקד על אכיפת החוק יכול לקבוע, וגם הוא עושה זאת על בסיס חוות דעת מקצועית של בעל מקצוע רלוונטי. כלומר, כדי לקבל את הפטור במקרים כאלו תאלצו לשכור את שירותיהם של לפחות שני בעלי מקצוע ולשכנעם שהנטל אכן כבד מדי.

כמה קטנות נוספות על הנגשת אתרים

החוק והתקנות אינם מסתפקים בכך וקצרה היריעה להקיף את מלוא תוכנם. אבל אפנה לעוד מספר קטן של נושאים שיש לשים לב אליהם:
  • התקנות מחייבות ציון במקום בולט באתר, כי האתר הותאם לנגישות אנשים עם מוגבלויות.
  • החוק אוסר עלינו להטיל חיוב על משתמש בעל מוגבלות בשל התאמת האתר לבעלי מוגבלויות. כלומר, אם בגלל התאמת האתר עליכם להעלות מחירים – עשו זאת ביחס לכל הלקוחות ולא רק ללקוחות המשתמשים בעזרים לבעלי מוגבלויות.
  • קיימות מספר חובות של עוסקים באופן כללי כלפי עובדיהם. ביניהן: החובה ליידע את העובדים ביחס לאיסור אפליית אנשים עם מוגבלויות, החובה ליתן את שירות "בסביבה מכילה", להכין אמצעי הדרכה שונים לעובדים.
  • מינוי רכז נגישות, אם מועסקים יותר מ-25 עובדים, וכדומה.

על מי האחראיות המשפטית לביצוע התאמות הנגישות באתר?

החייב בביצוע ההתאמות הוא מי שאחראי לאספקת השירות. הגדרה זו כוללת גם את מי שמספק את השירות וגם את בעליו.

מה הסכנה למי שלא ביצע התאמות לנגישות?

הסכנה החשובה ביותר במצב כזה היא אובדן לקוחות.
מעבר לכך, התקנות קובעות סנקציות מאוד משמעותיות על אי קיומן של החובות המפורטות בהן. למשל – בית המשפט רשאי לפסוק בתביעה אזרחית פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק, בסכום של "עד" 50,000 ש"ח לכל הפרה.
כך גם מנהל פעיל בחברה שהאתר שייך לה, שותף בשותפות או עובד בכיר האחראי לתחום בו נעשתה ההפרה יהיה כפוף לסכנת הטלת פיצויים כאלו, אלא אם הוכיח שנקט באמצעים סבירים בנסיבות כדי למנוע את ההפרה וגם לא היה מודע לה.

הנגשתם? תפרסמו גם הצהרת נגישות

פרק זה הוסף לאור גל איומים בתביעות יצוגיות מצד טרולים כאלו ואחרים.  הדעות חלוקות האם הדבר מקים אחריות לבעל האתר (ולא ביצעתי מחקר או מעקב אחרי הפסיקה בעניין זה), אבל – הצהרת נגישות היא חלק מאוד חשוב לשם הקלה על משתמשים.
לכן, אנא זכרו – יש להציג באתר (במקום בולט בעמוד הראשי) הצהרת נגישות מפורטת שמתייחסת הן לשירותים המקוונים והן למשרדיכם בפועל.

איך מתחילים תהליך הנגשת אתר אינטרנט?

כדי לקבל קצת מידע פרקטי, פניתי ליאיר כרמל, מנכ"ל כרמלון שיווק דיגיטלי, המציעה ייעוץ נגישות אתרים והוא הסכים לספק לקוראי מספר "טיפים" מעשיים להנגשת אתרים, לאחר שהאתר שלו הותאם לרמה  AAA– רמת הנגישות הגבוהה ביותר בתקני הנגישות. העצות למטה הן שלו.
לפני הכל, חשוב להבין שלצד החובה לעמוד בדרישות החוק להנגשת אתרים, לביצוע התאמות נגישות יכולים להיות יתרונות רבים נוספים, שמומלץ לקחת אותם בחשבון: הגדלת מספר המשתמשים הפוטנציאלי באתר; שיפור תאימות למנועי חיפוש והגדלת נפח התנועה לאתר, שיפור מדדי השימושיות באתר, שהופך להיות קל וברור יותר לשימוש; שיפור התדמית הארגונית בעיני הציבור הרחב שיראה בהנגשה צעד חברתי וחשוב; הקטנת הוצאות החברה על מערך התמיכה והשירות מחוץ לגבולות האתר ועוד.
העיקרון המנחה ביישום תהליך הנגשת אתר הוא לעבוד בצורה מסודרת ויסודית ולעמוד בכל דרישות החוק מבלי להיגרר להוצאות כספיות גבוהות ולפיתוחים טכנולוגיים מורכבים:
  • רמת הנגישות הנדרשת: מבחינת החוק, ברירת המחדל היא ביצוע התאמות נגישות ברמה AA, אולם במידה ומדובר במקרים שבהם הנטל הנדרש להשגת רמת AA כבד מדי, ניתן לבקש הקלות.
  • מנגישים אתר קיים או אתר חדש? האפשרות הקלה והזולה יותר היא בנייה של אתר חדש כאתר נגיש מלכתחילה – זה חסכוני ומהיר יותר מאשר להתאים מודולים קיימים על מנת שיהיו נגישים. אם יש לכם כבר אתר קיים, מומלץ מאוד להיעזר במומחה נגישות, שילווה את תהליך ההנגשה.
  • מיפוי נקודות שדורשות התאמה לנגישות: היעזרו בקובץ מהנציבות לשוויון זכויות ובטופס שבתקן. כעיקרון, גם באתר קיים וגם בחדש, יש למפות את כל הנקודות שדורשות התאמה לנגישות בהתאם לרמת הנגישות שבחרתם, ולבצע פיתוח בהתאם.
  • טיפול ברכיבים ותבניות: מומלץ להתחיל את ההנגשה על-פי רכיבים. באתרים קטנים ייתכן שאפשר לבדוק עמוד-עמוד, אך זה בהחלט לא ריאלי באתרים עם מאות עמודים ויותר. באלמנטים תוכניים, בהם התוכן שונה מעמוד לעמוד, לרוב לא ניתן לטפל בצורה זו, אלא באופן פרטני.
  • אוטומציה או פיתוח פרטני להתאמה? לרשות אתר ותיק עם כמות תוכן משמעותית עומדות כיום שתי אפשרויות – תיקונים ידניים או אוטומציה. אתר שמקפיד על SEO מקצועי בתכנים שלו, ישמח לגלות כי חלק גדול מעבודת הנגשת התוכן כבר קיימת בפועל. עבור אתר בגודל בינוני (מאות או אלפים בודדים של עמודים) – תיקון ידני בכל עמוד יהיה ארוך מאוד ואינו מומלץ. עבור אתר גדול יותר – זו כבר בהחלט לא אופציה ריאלית. בשוק קיימים מספר כלים לאוטומציה של תיקוני נגישות, שלפעמים יכולים לספק את הפתרון המציאותי היחיד. מערכת מרשימה במיוחד ליישום התאמות נגישות היא user1st, המציעה פתרונות נגישות מתקדמים ומענה לסוגי מוגבלויות שונים. כמובן, יש לזכור שהשימוש בכלים אוטומטיים אינו פוטר מביצוע בדיקה אנושית של האתר, ומומלץ מאוד לשכור שירותי ייעוץ נגישות.
  • חוזה מחייב עם חברת הפיתוח: מומלץ לעגן בחוזה ההתקשרות עם חברת הפיתוח את רמת הנגישות הנדרשת באופן מחייב חוקית.
  • תיאום עם כל גורמי האתר: הנגשת האתר אינה פעולה שמבוצעת על ידי המתכנתים בלבד- יש לה אלמנטים רבים שמבוצעים על ידי המעצבים, אנשי התוכן וכל צוות הפיתוח של האתר. לכן, שיתוף והדרכת כל גורמי האתר בתהליך ההנגשה, יפחית את הסיכוי לשגיאות ולביצוע תיקונים יקרים בשלב מאוחר יותר.
  • ציון רמת הנגישות באתר: קיימת חובה חוקית לציין במקום בולט באתר, כי בוצעו בו התאמות לנגישות. בנוסף, מומלץ להצטרף למאגרי אתרים הנגישים, כדוגמת זה של אגודת נגישות ישראל. בנוסף, יש חובה להעלות לאתר הצהרת נגישות – הצהרה שמסבירה לגולשים מהן ההתאמות שבוצעו באתר וכיצד הם יכולים להעזר בהם.
  •  תחזוק נגישות האתר באופן רציף: יש לבצע תיקוני הנגשה שוטפים עבור כל תוכן חדש שעולה לאתר.

 לבסוף מעט משלי

טרם סיום ברצוני להביע דעה אישית שאולי אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק והתקנות אך בהחלט עולה בקנה אחד עם כוונתם. דעתי זו אינה מחייבת אף אחד, ובמיוחד לא שופטים, ואין להסתמך עליה במקום ייעוץ משפטי. בכל מקרה של בעיה ספציפית אנא מכם – גשו לייעוץ אצל עו"ד מומחה בתחום.
להערכתי, התקנות נועדו להקל את חייהם של אנשים שגורלם לא שפר עליהם, ולאפשר להם להפוך לחלק פעיל בחיי המסחר והחברה של כולנו. מטרה מבורכת – אין ספק.
במסגרת הכנת התקנות, נותרו מקומות רבים שהתשובה אליהם אינה חד משמעית, ומקומות אחרים שמטילים עול כבד במיוחד על בעלי עסקים קטנים.
אין ספק שחובה לפעול בהתאם לחוק, לתקנות ולתקן. אולם עם זאת, מקום בו הפעילות על פי התקנות והתקן מטילה עליכם עול שהוא באמת כבד, אל תתעלמו מהן לגמרי. נסו להתאים את האתר שלכם ככל האפשר לדרישות התקנות, (למשל באמצעות התקנת תוסף נגישות טוב) ומקום בו לא תצליחו – אני תקווה שבתי המשפט יגלו אוזן שומעת ומקשיבה, וכפי שמטרתם לעזור לאנשים עם מוגבלויות, כך לא ירצו לפגוע בצורה אנושה בעסקים קטנים, אלא ינסו וימצאו את שביל הביניים.
מוטב להתאים עד כמה שניתן את האתר, מאשר לא להתאימו כלל.
למידע נוסף על הנגשת אתרים באתר נגישות ישראל – מידע נגישות מסייע לאנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע
הערה: מסמך זה חובר על בסיס גרסת התקנות המקורית, לפני השינויים שבוצעו בה. יש לקרוא את עותק התקנות העדכני!

המאמר נכתב ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו מתעדכן, אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי שכן הוא עלול להיות חסר.

עודכן לאחרונה ב-3.1.2023.