סקס, בחירות ובלוגים – מדריך לבלוגרים

סקס ובלוגים, או בלוגים למבוגרים ותכנים פוגעים

פורנוגרפיה אסורה (במידת מה) בחקיקה הישראלית. המחוקק הישראלי אוסר בחוק העונשין על פרסומים פורנוגרפיים מסויימים ("תועבה", כולל גם פרסום באמצעות מחשב). המשטרה, במידה רבה של צדק, ייחסה את אלמנט ה"פרסום" גם לנאמר באינטרנט. ואכן, כאשר עיתונים בהוצאת שוקן, ידיעות אחרונות ואחרים נתבעו על פרסום תועבה במוספיהם המודפסים וטענו כי אין לאכוף עליהם את החוק באשר הוא אינו חל באינטרנט, סירב בית המשפט לקבל טיעון זה.

סעיף 214 לחוק העונשין קובע כעובר עבירה פלילית את מי ש"מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורך פרסום" וכן "מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה" במקום ציבורי.

מה זו "תועבה"? זה מה שחושבת על זה הוויקיפעדיע

תועבה מוגדרת כדבר מה שעלול לגרום ל"השחתת המוסר". אתם שואלים "מה זה אומר"? אני אענה לכם – איני יודע. הסיבה לעמעום פשוטה; המציאות גוברת תמיד על כל דמיון והמחוקק ביקש להותיר את שיקול הדעת בידי בית המשפט. קביעת סטנדרטים חדים וחלקים מראש אינה אפשרית, באשר התכנים השונים שעשויים ליפול לגדר תחום זה הינם שונים ומגוונים.

מחד, אין זה ראוי שדין פלילי לא יהיה חד ומובן מראש, אולם נדמה שבנסיבות אין ברירה אחרת. ברור שפורנוגרפיה פדופילית היא בהכרח תועבה, יתכן מאוד שגם פורנו קשה יכנס בהגדרה זו, ויהיו הטוענים שגם יחסים מסוגים שונים אחרים.

אולם ככל שהפורנו "מתרכך" – לא ברור אם ועד כמה יכנס בגדר ההגדרה. בדרך כלל הגדרה זו תיבחן לאור סטנדרטים סבירים בנסיבות, וככל שערכה האמנותי של היצירה עולה, נראה שהיחס לערכה ה"תועבתני" יהיה סלחן יותר.

ככלל, נראה כי הפרקליטות והמשטרה עד למועד כתיבת שורות אלו לא מיהרו למצות את הדין עם בלוגרים. לכן, כל עוד תוכן הבלוג יהיה סביר, הגיוני ובעל ערך אמנותי כלשהו, סביר להניח שלא תתעורר בעיה.

ברור אם כן שתכנים פורנוגרפיים בוטים יהיו בעייתיים. ונשאלת השאלה כיצד לטפל בתכני פורנוגרפיה רכה וכדומה. במרבית המקרים אין ספק שתכנים כאלו אינם מעוררים בעיה פלילית. למרות זאת, ולשם הזהירות, מומלץ לבלוגרים שמעלים תכנים שעלולים להיות פוגעים להזהיר את הגולשים טרם הצגת הבלוג ולאפשר לגולש לעזוב את הבלוג אם יחליט שאין רצונו בכך טרם הכניסה.

כמו כן מומלץ לעקוב אחר תגובות הגולשים ולוודא שספאמרים או סתם מגיבים לא תולים בבלוג תגובות המפרות את החוק, שכן פעמים התכנים הפסולים ביותר מופיעים דווקא בתגובות. מומלץ לבלוגרית שגילתה תכנים פוגעים בבלוג שלה, לפעול למחיקתם בהקדם, שכן אחרת עלול להיווצר מצב בו היא נוטלת על עצמה אחריות לתגובות אלו.

יש לשים לב שגם במדינות אחרות ישנם חוקים מקבילים, כגון ה-Communication Decency Act האמריקאי ומחליפו, ה-Child Online Protection Act (יCOPA). בינלאומיותה של האינטרנט יכולה לכפוף אותנו גם לחקיקה דוגמת זו, במיוחד אם הבלוג שלנו הוא באנגלית ונגיש לגולשים זרים.

לנייר עמדה של מחלקת המחקר של הכנסת בנושא תועבה וקטינים ראו כאן (PDF).

בלוגים ובחירות – הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו

אחת לארבע שנים (נו טוב, לפעמים גם קודם) נערכות בארץ בחירות. בין יתר המגבלות החלות על מועמדים ואמצעי תקשורת במהלך הבחירות מוטלות כל מיני חובות המתייחסות לאיסורי פרסומים מסויימים.

בשנת 2006 קבעה כב' השופטת בייניש, בתפקידה דאז כיו"ר ועידת הבחירות לכנסת 17, כי חוקי הבחירות אינם חלים על פרסום באינטרנט. גם בית המשפט העליון בעניין קבע כי למעשה חוקי הבחירות אינם חלים באינטרנט. משמע, בהתחשב במתחם הסבירות ובתיקוני החקיקה העתידיים, הרי שעל בלוגים לא חלות המגבלות בדבר פרסומים פוליטיים שחלים  על דברי המדיה הקונוונציונאליים.

עריכה נכונה של הבלוג תוביל גם לעלייתו במנועי החיפוש בין התוצאות הראשונות, תאפשר לבלוגר (הפוליטיקאי המושמץ) להתגבר על חדשות ותכנים שליליים שאתרי חדשות מפרסמים אודותיו, ולדחקן לאחור בתוצאות החיפוש.

לפיכך, נראה כאילו בשלב זה אין מניעה בפני פרסום פוליטי בבלוג ופוליטיקאים מבינים זאת. למעוניינים מומלץ להכנס לכתבה הזו ב-Ynet.

לתשומת ליבכם, מעצם טיבו המוגבל, מדריך זה הינו חלקי בלבד, אינו מתיימר להציג את כל הבעיות ובוודאי שאינו מציג את כל הפתרונות.

בכל מקרה בו מתעוררת בעיה, אין תחליף להתייעצות ספציפית עם עורך דין מומחה בתחום הרלוונטי.

אין להסתמך על האמור במדריך זה אלא להבנת הרקע בלבד, והוא אינו מעודכן או חופשי מטעויות.

כל הזכויות שמורות לכותב.

נובמבר 2007

תגובות גולשים