 |
|
|
|
|
זכויות יוצרים לפי החוק מ-2007 מדריך עם דגש על פיתוח משחקי מחשב ועיצוב אתרים זכויות היוצרים באינטרנט ובתוכנה - פרק ו' זכות היוצרים באינטרנט: קצרה היריעה מלדון בכל האספקטים של זכויות היוצרים באינטרנט וברשימה זו לא נעסוק בהם, אך בכל זאת ננסה לגעת בקצרה בתחום זה. עולם האינטרנט, הנגישות הקלה ליצירות השונות מכל מקום בעולם, הקלות שבהעתקת ("הורדת") יצירות מהאינטרנט וחוסר יכולת האכיפה האפקטיבית יצרו בעיות רבות שעל החוק להתמודד עימן. בראש וראשונה כל אחד מכם חייב לזכור, שעצם הופעת יצירה (תמונה, כיתוב, סרטון או כל קובץ אחר) באינטרנט – אין משמעו שהיא ניתנת לשימוש חופשי ושהיא אינה נהנית מהגנת זכות יוצרים. אין כל השפעה להופעת היצירה באינטרנט ביחס לשאלת הגנת זכויות היוצרים ואם בכלל - ההיפך הוא הנכון (קיימת פסיקה ישראלית לפיה חובה להניח שבכל יצירה יש זכויות יוצרים). יצירה המוגנת בזכות יוצרים תישאר מוגנת לאחר הופעתה באינטרנט ותמונה שאינה מוגנת תמשיך להיות לא מוגנת. כך למשל, סרטוני וידאו שמועלים לאתר יוטיוב אינם בהכרח מותרים להעתקה חופשית. יש לבדוק עניין זה בכל מקרה לגופו. פסקי הדין בנושאי העתקות יצירות באמצעות תוכנות שיתוף קבצים דוגמת נאפסטר, קאזה, גרוקסטר וכן פסק הדין בעניין פלייבוי, אמנם עוסקים בעיקר בחבות ספקי השירות ומפעילי האתרים ולא המפרים עצמם, אך נקודת המוצא שלהם היא שפעולת משתמש הקצה הינה הפרת זכות יוצרים. מכיוון שסעיף 3ג לפקודת זכויות יוצרים, 1924, לא בוטל בחוק החדש, עדיין יש מקום לטענה לפיה משתמש הקצה שמשתף בקבצים לצרכיו הפרטיים אינו מפר כל זכות, ולפיכך גם אתרי שיתוף קבצים אינם מפרים כל זכות. טענה כגון זו הועלתה על ידי משרדנו בבית המשפט המחוזי בחיפה (לנוסח התגובה שהוגשה על ידי משרדנו), ובזכותה הגענו להסדר פשרה מצויין, אם כי לא הושגה הכרעה בסוגיה, ויתכן שעמדתנו זו לא תהיה מקובלת על בתי המשפט. תחום האינטרנט וזכויות היוצרים הוא תחום מתפתח ונמצא בו פסיקה רבה ומתחדשת. בכל מקרה של שאלה, יש לפנות ליועץ מקצועי (עורך דין) המיומן ומכיר את הפסיקה המעודכנת, שיכולה להשתנות מעת לעת. זכות יוצרים בתוכנה: החוק החדש מתייחס לתכנה בצורה מעט יותר מפורטת מהחקיקה הקודמת (שנחקקה ב-1911 ו-1924 כאמור ולא ממש עסקה בתכנה באופן ישיר). החוק קובע חד משמעית כי תוכנה תהיה מוגנת בזכויות יוצרים כיצירה ספרותית. עם זאת, בתוכנה ("תוכנת מחשב") אין זכות מוסרית (סעיף 47 לחוק). בפסק דין אשרז נ' טרנסבטון (PDF) נדון עניין הפרת זכויות יוצרים באמצעות העתקת תוכנה שכללה מספר מודולים (כל "מודול" ממלא פונקציה מסויימת, ויחדיו הם מרכיבים את התוכנה). התעוררה השאלה האם ההעתקה משמעה מספר הפרות מצטברות וכן האם הפרת קוד המקור מתווספת על הפרת קוד היעד או חופפת לה (בעיקר לגבי שאלת הפיצוי בלא הוכחת נזק). נפסק שאכן יתכן מצב בו כל מודול מוגן כיצירה נפרדת, בהתאם לנסיבות כל עניין, אם כי באותו מקרה לא כך הדבר. כלומר – על פי פסק דין זה ניתן לומר כי העתקת תוכנה אחת יכולה להחשב כמספר הפרות לצורך הפיצוי בלא הוכחת נזק. מאידך, נפסק שהפרת קוד המקור הינה אותה הפרה כמו הפרת קוד היעד, ואין מדובר בשתי הפרות מצטברות. כך גם בעניין הרפז נ' אחיטוב הבחין בית המשפט במספר שלבים של פיתוח התוכנה, כאשר כל שלב הוגן כיצירה עצמאית ונפרדת. בעניין הרפז הגן בית המשפט על רכיבי ה"סדר, מבנה וארגון" של התוכנה והרחיב את ההגנה גם לאופן הכתיבה של התוכנה וגם לאופן ביטוייה החיצוני. כתוצאה מפסק דין זה יושם מנגנון לפיו על השופט לבודד את הרכיבים שנטען שהם מפרים זכויות ולהשוותם לרכיבים שאמורים להיות מוגנים. דמיון בין רכיבי התוכנות עלול להוות הפרת זכויות יוצרים. על פי פסק דין אשרז, מפתח משחק מחשב או מעצב אתר אינטרנט חייב להימנע מהעתקת רכיבי תכנה אף אם אין הם מתבטאים בעיצוב החיצוני של האתר. העתקת רכיב תוכנה מבלי שהדבר יתבטא בחזות החיצונית של האתר עדיין עשוייה להחשב כהפרת זכות יוצרים. עם זאת, יש לזכור שההגנה מוקנית רק לרכיבים היצירתיים, ולא לרכיבים פונקציונליים. החוק מתיר למשל (סעיף 24(א)) העתקה של עותק מורשה של תוכנה לצרכי גיבוי וכן מתיר שימוש בעותק של התוכנה (סעיף 24(ב) לצורך תחזוקה או שירות לעותק מורשה של התכנה (ובכך מקל על בתי עסק המספקים שירותי תמיכה בתוכנות), ועוד. סעיף 26 לחוק אף מתמודד עם הבעיה הטכנית שנוצרה עקב אופי הגלישה באינטרנט. הרי מטבע הדברים כשנגשנו עם הדפדפן שלנו לאתר כלשהו, נוצר עותק מקורי מהאתר אצלנו במחשב, וזו מהווה העתקה. מקרה כזה ומקרים אחים עשויים להכנס למקרי ההעתקה הזמנית של יצירה שהחוק מתיר אם היא חלק בלתי נפרד מתהליך תקשורת שמטרתו היחידה היא העברת היצירה ין צדדים ברשת תקשורת. יולי 2008 הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני (נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה") אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה (L@w-Tech) בקפה למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:
באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד). לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם. מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך. כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין. |
|||||||||||||||||||||||||||
|
לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין. האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. |