 |
|
|
|
|
אסור לשלוח דואר זבל ("ספאם")? תיקון 40 לחוק התקשורת מ-2008 (שנכנס לתוקף ב-1.12.2008) הינו ציון דרך במאבק של המחוקק והציבור בדואר זבל ("ספאם"). המדובר בחוק "בעל שיניים", אשר מהווה מהפיכה בתחום, וחשוב להכיר אותו. כוונת החוק הכללית אינה לאסור משלוח דואר פרסומי מטריד (ספאם, דואר זבל), אלא לאפשרו בכפוף לתנאים הקבועים בחוק, להסדיר למי מותר לשלחו, מה הוא צריך לכלול וכיצד יש להתייחס לפניות לחדול ממשלוחו. החוק אינו מונע משלוח דואר זבל/פרסומי, אלא מכתיב את הכללים שיש לפעול לפיהם כדי שמשלוח כזה יהיה מותר. החוק מכיר ביתרונות המסחריים של פרסום, אבל מבקש להגן גם על זכויות הציבור ומקבלי הדואר. עוד יש לציין, שהחוק מטיל אחריות אישית על מנהלים בגופים עסקיים לפקח באופן פעיל על דרכי הפרסום של החברה בה הם עובדים, וכפי שאציין מיד – מנהל שלא פיקח מספיק טוב עלול להסתכן קנס אישי בגובה עשרות אלפי שקלים. לפתע, נוצר מצב בו אדם שקיבל דואר זבל יכול להגיש תביעה כנגד השולח והמפרסם (שני גופים נפרדים), ובמידת מה לסייע בכך לרווחת הציבור כולו (ראו את עמדת איגוד האינטרנט הישראלי המעודד הגשת תביעות עקב משלוח ספאם בניגוד לחוק ואפילו תביעות ייצוגיות). המנגנון שאימץ המחוקק הינו מנגנון ה-Opt In (בניגוד למנגנון ה-Opt Out המקובל בארה"ב). כלומר, כדי לשלוח דואר פרסומי לאדם, חשוב שאותו אדם יאשר במפורש את רצונו לקבל את אותו דבר דואר. לא די ב"אם אין ברצונך לקבל מייל זה אנא הקלק כאן", אלא חייבת להתקבל הסכמה מפורשת למשלוח דברי דואר פרסומיים, מהסוג שנשלח בפועל. במאמר זה נסקור את עיקריו של החוק האוסר משלוח דואר זבל (ספאם – כשדואר הזבל האלקטרוני הראשון נחשב זה ששלחה DELL ב-1978). עם זאת, יש להדגיש, כי המאמר מטה אינו ממצה. החוק עצמו אינו מבאר את כל מנגנוניו בצורה מדוייקת וחובה להתייעץ עם עורך דין מומחה בכל מקרה. הסדרת משלוח המסרים הפרסומיים, הספאם החוק עוסק ב"דבר פרסומת". "דבר פרסומת" באופן כללי, הינו מסר שמטרתו לעודד צריכה של מוצר או שירות מסויים או הוצאת כספים אחרת. כך למשל, החוק אינו חל על עדכונים מקצועיים (אם כי שאלה חשובה היא היכן עובר הקו בין עדכון מקצועי לבין פרסום), על תעמולת בחירות ואף על מידע ביחס לארגונים חברתיים. דרך משלוח דבר הפרסומת יכולה להיות בדואר אלקטרוני, בפקסימיליה, במסר קצר (SMS למשל) ובמערכת חיוג אוטומטית, כולן נכללות בהסדר שמכתיב החוק. ה"מפרסם" מוגדר בחוק כמי ששמו מופיע על המסר כמען להתקשרות לרכישת המוצר או השירות (ולא תוכלו להתחמק בטענה ש"זה לא אני שלחתי. זה חברת דיוור ישיר בע"מ שעובדת עבורי"), מי שהמסר עשוי לפרסם את שירותיו ומי שמשווק את המסר עבור אחר (כלומר – החברות המעניקות שירותי משלוח דואר מקוון). למי מותר לשלוח ספאם? החוק קובע שתי אפשרויות למשלוח דואר זבל חוקי: החוק מקל על המפרסמים, וקובע שמשלוח הודעה ראשונית ובה בקשה לאשר קבלת דואר פרסומי אינה מהווה ספאם אסור, אבל חשוב להדגיש שמשלוח הודעה כזו אפשרי רק לבית עסק. הודעה כזו לאדם פרטי היא עבירה על החוק. הסדרת התוכן בדואר זבל פרסומי החוק קובע כללים המתייחסים לתוכן המסר שבדואר הזבל. המסר חייב : 1. לכלול את המילה "פרסומת" בתחילתו או בכותרת שלו (בדוא"ל חובה שהמילה תופיע בכותרת); 2. לכלול את שם המפרסם ודרכי יצירת הקשר עימו; 3. לפרט את הזכות לסרב לקבלת דואר זבל פרסומי כזה ואפשרות נוחה (וחינמית, למעט עלות משלוח ההודעה עצמה) להסיר עצמך מרשימת התפוצה. מששלח המקבל הודעה לשולח כי ברצונו להפסיק קבלת מסרים דוגמת זה שנשלח אליו, מחוייב המפרסם לחדול ממשלוח כאמור. התוצאות הנובעות מהפרת החוק - הסיכונים מה יקרה אם מפרסם לא יטרח לקבל את הסכמת הנמען או לא יפסיק לשלוח דואר זבל על אף בקשה לחדול? החוק קובע כי הפרתו הינה עבירה פלילית ומצרף קנס משמעותי על הפרתו (202,000 ש"ח או 67,300 ש"ח לפי העניין). החוק אף מגדיר את הפרתו כעוולה אזרחית ומעניק זכות תביעה של 1,000 ש"ח פיצוי בלא הוכחת נזק בגין כל הודעה שנשלחה מבל שניתנה ההסכמה . החוק אף מטיל אחריות אישית על מנהל וכן על האחראי על תחום השיווק. החוק מטיל עליהם חובה ישירה לפקח על תחומים אלו ולדאוג שהכפופים להם יעמדו בדרישות החוק. מנהל שרוצה להגן על עצמו, חייב להכיר היטב את דרישות החוק, לבקש דיווח מפורט מהכפופים לו ולבדוק (רצוי עם עורך דין מומחה) האם החוק אינו מופר. התעלמות מחובה זו עלולה לעלות באחריות אישית קשה וקנס בגובה של 60,000 ש"ח ויותר. לא פשוט! אזהרה למקבלים שירותי פרסום מגופים שלישיים שימו לב, שהחוק מטיל עליכם אחריות ישירה למעשי הפועלים בשמכם, אף אם אין הם עובדיכם. דאגו שההסכם עם כל מי שאמור לפרסם אתכם יכלול התחייבויות מפורשות בהתאם לחוק ודאגו לוודא שהתחייבויות אלו מקויימות. התרשלות בביצוע האמור, עלולה לגרום לכם לנזקים כבדים על לא עוול בכפכם.
(נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה") אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה (L@w-Tech) בקפה למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:
באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד). לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם. מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך. כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין. |
|||||||||||||||||||||||||||
|
לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין. האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. |