מדיניות מדיה חברתית, פרק ראשון

"המפקח על הבנקים הורה לראשי הבנקים ולחברות האשראי לגבש מדיניות עבור העובדים בנוגע לשימוש באתרים כמו פייסבוק וטוויטר. החשש – דליפת מידע פיננסי". כך הודיעה לנו כותרת בדה-מארקר לפני זמן מה (הכותרת נלקחה מהדפוס, לא מהמהדורה המקוונת).

הבעיה העיקרית היא שהנזק שהמפקח על הבנקים מתייחס אליו הינו רק חלק קטן מהחשיפה שנגרמת לעסקים שונים מהמדיה הדיגיטאלית, אפילו אם אותם עסקים כלל אינם פעילים בה.

בפועל, כל עסק שמעוניין להגן על עצמו במידת האפשר מפני חשיפה ונזקים חייב מדיניות מדיה חברתית. גם העסק שלכם, אפילו שאולי אתם עוד לא מבינים את זה. במאמר זה אציג בפניכם כיצד העסק שלכם צריך להגן על עצמו באמצעות אימוץ מדיניות מדיה חברתית אל מול עובדיו.

גם עסק שכלל אינו פעיל ברשת האינטרנט חשוף לתביעות ונזקים שמדיניות מדיה חברתית מתמודדת עימם. לדוגמא, עסק כזה בוודאי מעסיק עובדים, ואלו נמצאים ברשת ופעילים במדיה חברתית על גווניה. די בכך כדי ליצור מידת סיכון וחשיפה לעסק, שבהעדר טיפול הסדרה נכונה עשוייה לגרום בהמשך לתקלות לא מועטות.

למשל, עובדים רבים מעדכנים סטטוס ב-Facebook או שולחים Twit ב-Twitter, לפעמים ממקום העבודה ממש. שנה שעברה (קרי – 2009) שלח צ'ארלי וילנובה Twit מחדר ההלבשה של ה-Milwaukee Bucks במהלך המחצית וקיבל בראש מהמאמן עקב כך (לפחות הבאקס ניצחו את הסלטיקס ו-ווילנובה נטל חלק פעיל בנצחון).

חשוב להבין, שמשמעותה המשפטית של המדיניות למדיה חברתית של עסקים נלווית למשמעותה החברתית. מדיניות שכזו בראש וראשונה מכוונת את העובדים בעסק כיצד עליהם לפעול.

ניסוחה המשפטי של המדיניות נועד להשיג מטרות נוספות, אך הוא אינו מחליף את ההנחייה הזהירה והנכונה לעובדים. אני ממליץ בחום לא להסתפק בניסוח משפטי נכון של המדיניות, אלא לשלבה עם ליווי פעיל וארוך טווח של מומחה המתמצא ומכיר את התחום דוגמת ה-twitting-lawyer ויכול להגן עליכם מפני תקלות שמתעוררות בזמן אמת.

למה העסק שלי צריך בכלל מדיניות מדיה חברתית?

כי העולם שלנו השתנה. הרשת היא כלי חשוב מאוד שמאפשר לעסקים קטנים לחדור לשווקים ולהגיע ללוחות בהיקף שמעולם לא היה אפשרי. כך גם משמשת הרשת כר נרחב לסכנות בהיקפים גדולים ומשמעותיים מעבר למה שהיה בעבר אפשרי. בעלי עסקים נתקלים כל פעם מחדש בבעיה. לעובדים יש חיים והחיים אינם תמיד זהים לעבודתם בעסק.

מעסיקים רבים סבורים שהשימוש באינטרנט כרוך בבזבוז זמן מיותר ושאסור לעובדיהם "לשחק באינטרנט בלי סוף". אחרים החליטו, מתוך הבנה או מתוך כורח, לאפשר לעובדים מידה מסויימת של פעילות פרטית במהלך עבודתם, תוך שימוש במשאבי העסק לצרכים פרטיים (שיחות טלפון, תכתובות דוא"ל, חיבור לאינטרנט ועוד). בודדים אף רותמים את אותם משאבים לשירות העסק, תוך שעובדיהם עושים שימוש במשאבים אלו באופן פורמלי ובשמם העסק על מנת לקדם את ענייניו, מטרותיו והמוניטין של העסק.

אלא, שכל מעסיק שבחר בכל אחת מהגישות חייב להבהיר לעובדיו את בחירתו, כמו גם לוודא שעובדיו יודעים ומבינים מה מוטל עליהם, כיצד עליהם לפעול וכן לוודא שפעילותם של העובדים אינה מטילה עליו סיכון וחשיפה לא רצויים. אני לא האיש שיספר לכם על חשיבותה של בניית מותג באינטרנט ומחוץ לה, ולא על המעבר מ"שיחה" של One to many כפי שהיה בערוצי התקשורת והפרסום בעבר לשיחה של Many to many. את ההרצאה הזו אשאיר למיומנים ממני. אני אצא מנקודת מוצא שהבנתם את החשיבות של השתתפות במדיה חברתית ואסביר לכם כיצד כדאי לנהל את ענייניכם בה מבחינה משפטית.

המאמר נכתב באוגוסט 2010 ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו מתעדכן, אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-10.1.2023.